תושבי באר אורה בייצוגית נגד קצא"א: "אנחנו גרים בבריכת נפט"
התושבים תובעים 80 מיליון שקל נגד החברה ומנהלה בשל הנזקים שנגרמו להם עקב דליפת הנפט. הם טוענים בין השאר כי גם ערך הקרקע נפגע בעקבות הדליפה
תביעה ייצוגית נוספת בעקבות אסון הנפט בדרום: תושבי באר אורה פנו היום (א') לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתביעה לפיצוי של כ-80 מיליון שקל נגד קצא"א ונגד מנכ"ל החברה אייל כהן, בשל הנזקים שנגרמו להם. בין השאר טוענים התושבים ביישוב לפגיעה בערך הקרקע בעקבות דליפת הנפט.
קראו עוד בכלכליסט:
- קצא"א נפשנו
- מעל 15 אלף טונות של קרקע מזוהמת הוצאו משמורת הטבע עברונה והאזור
- תביעה ראשונה בעקבות האסון האקולוגי בדרום: בקשה לייצוגית בגובה 380 מיליון שקל
"בין לילה", נכתב בתביעה, "מצאה עצמה קבוצת באר אורה מתגוררת במרכזה של בריכת נפט. קשה להעלות על הדעת כיצד יוכל חבר הקבוצה המבקש למכור את רכושו ביישוב לעשות זאת בכלל ובמחיר ראוי כפי שיכול היה לעשות קודם לכן בפרט".
הבקשה לתובענה הייצוגית, שהוגשה באמצעות עוה"ד עינת בן משה וקרן פסח, עוסקת בנזקי התושבים ובעלי המקרקעין בישוב כתוצאה מפיצוץ צינור הנפט שהתרחש בתחילת החודש. לפי הבקשה, כתוצאה מהדליפה נגרמו לתושבים נזקים רבים, בין השאר חשיפה לחומרים רעילים, ירידת ערך הנדל"ן וכן פגיעה בשם הטוב של היישוב.
התובענה הוגשה באמצעות 4 חברי ועד היישוב ומנהלת הקהילה שהם תושבים ובעלי קרקע ביישוב. לדבריהם, הם רואים בניהול ההליך שליחות ציבורית לתועלת כלל הקבוצה על מנת שקולה ישמע ונזקה יפוצה גם כאשר הם בכובעם כתושבי היישוב.
דליפת הנפט מקצא"א בבאר אורה צילום: דוברות המשרד להגנת הסביבה לטענת התושבים, המציאות העגומה היא שפעם בכמה שנים גורמת קצא"א לאסון אקולוגי כגדול ביותר שהיה עד לאותה תקופה, ומי שמצליחה לגרום לאסון אקולוגי גדול יותר, היא קצא"א בעצמה. התביעה מזכירה את דליפת הנפט שאירעה בנחל צין כשמדובר בדמיון "מעורר פלצות".
ההיסטוריה, כך לפי התושבים, חוזרת על עצמה כשקצא"א לא מפיקה מלקחי העבר ולא נותנת את הדין למעשיה ולרשלנותה. "הגיע העת", כך לגרסת התביעה, "כי יועבר מסר חד וברור לכל מזהם באשר הוא – לא משתלם לזהם".
גם לאחר קרות האסון, מוסיפה התביעה, קצא"א לא הייתה ערוכה לטיפול באסון אף שהוטל עליה לבצע תרגול חירום קודם לתחילת העבודות. קצא"א, כך נטען, לא פעלה באופן הנדרש כדי להקטין את נזקי האסון וגם הפרה את הוראות צו המשרד להגנת הסביבה שהוצא לקצא"א ולמנכ"ל באופן אישי מיד לאחר האסון.
לטענת התושבים, הם נמצאים בסכנה גם כיום, שכן קטע הצינור עדיין פתוח וכי אדי הנפט יכולים להתלקח לכדי פיצוץ בכל עת. מה עוד, שבאזורם התקבלו ידיעות רשמיות כי אותרו ערכים חריגים של החומר הרעיל והמסרטן בנזן ורעלים רבים נוספים.
בנוסף, טוענים התובעים לנזקים ממוניים שמתבטאים בירידת ערך משמעותית לבתיהם כתוצאה מהאירוע. על פי הנטען, שיעור הפגיעה בנכסי המקרקעין הינו 16% בטווח הקצר (שנה). כמו כן, מתייחסים התושבים בתביעה לפגיעה בשמו הטוב של בישוב בעקבות הסיקור התקשורתי הנרחב והעובדה שייזכר לעולם כישוב בו עובר צינור הנפט וכישוב בו נגרם אסון הנפט הגדול בהיסטוריית המדינה עד כה.
קצא"א, נטען עוד, הפרה שורה של חוקים, תקנות, נהלים, וצווים אשר רובם ככולם, מחייב גם את מנכ"ל החברה באופן אישי. בכך וברשלנותם, נאמר בתביעה, גרמה החברה למטרד לתושבים, ולנזקים נוספים המתבטאים בפחד, חרדה ולחץ נפשי עקב חשיפתם לחומרים מסרטנים ומוכנים. התושבים מעידים כי הם חשים תחושות פיסיות רעות כמו סחרחורות, בחילות, תחושת מחנק, בעיות נשימה וצריבות בעיניים.
בתחילת החודש, ימים ספורים לאחר האסון האקולוגי, הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד קצא"א והמשרד להגנת הסביבה בעקבות האסון וזו העומדה על כ-380 מיליון שקל. בתביעה זו, טענה תושבת הדרום כי נפגעה מנשימת החומרים המסוכנים שדלפו באירוע וכי קצא"א והמשרד להגנת הסביבה התרשלו בתפקידם, גרמו למפגע סביבתו והפרו את חובתם. כן נטען כי היה מדובר באסון סביבתי שהיה צפוי מראש ואשר ניתן היה למנוע אותו בקלות יחסית.
מקצא"א נמסר: "מרגע הדליפה, פועלת החברה מסביב לשעון בתיאום עם נציגי המשרד להגנת הסביבה ועם נציגי רשות הטבע והגנים, לשאיבת הדלף ולפינוי הקרקע המזוהמת. בפעולות השאיבה שבוצעו נשאבה מרבית כמות הדלף. ע"פ הנחיות המשרד להגנת הסביבה ורט"ג פועלת החברה כעת לטיפול בקרקע המזוהמת ולהשבת המצב לקדמותו. החברה אינה מקילה ראש באירוע ובתוצאותיו, מצרה על הנזק שנגרם ותעשה ככל הנדרש על מנת להשיב את המצב לקדמותו. בנושא הגנת סביבה החברה אינה נהנת מכל הטבה או זכות עודפת הנובעת מהזיכיון, החברה פועלת תחת כל כללי הרגולציה בנושאי איכות הסביבה ומשקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים".
