ייצוגית שלישית נגד קצא"א בעקבות דליפת הנפט: דורשים פיצוי של 820 מיליון שקל
התביעה הוגשה על ידי פעיל סביבתי המבקש להכיר בכלל אזרחי המדינה כנפגעים מהאסון האקולוגי ובפרט בתושבי הדרום שרובם נסמכים על שמורת הטבע עברונה כמקור פרנסה
בקשה לאישור תביעה ייצוגית, השלישית במספר, הוגשה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעקבות אסון דליפת הנפט בדרום. בתביעה שהוגשה נגד קצא"א נדרשת החברה בפיצוי בסך 820 מיליון שקל לטובת שיקום הנזקים הסביבתיים שנגרמו לאזור במשך 50 שנה.
דליפת הנפט מקצא"א בשמורת עברונה. "שמורת הטבע עברונה, מקרקעי ציבור בהם מארג ייחודי ונדיר של חי וצומח נפגעה באופן אנוש, ולמעשה נהרסה, וספק אם תשוב לחיוניותה משעבר" צילום: דוברות המשרד להגנת הסביבה
קראו עוד בכלכליסט:
- תושבי באר אורה בייצוגית נגד קצא"א: "אנחנו גרים בבריכת נפט"
- קצא"א נפשנו
- מעל 15 אלף טונות של קרקע מזוהמת הוצאו משמורת הטבע עברונה והאזור
"חמישים מיליון ליטרים דלפו ללא מפריע משך שעות ארוכות על אדמת הערבה", כך נפתחת התביעה. "שמורת הטבע עברונה, מקרקעי ציבור בהם מארג ייחודי ונדיר של חי וצומח נפגעה באופן אנוש, ולמעשה נהרסה, וספק אם תשוב לחיוניותה משעבר. ענני אדים אפפו את הערבה, אירועים ציבוריים בוטלו והתושבים הונחו להישאר בבתיהם. לא הייתה זו גזירת גורל".
האסון האקלוגי של דליפת הנפט אירע בתחילת החודש, מאז הוגשו שתי תביעות ייצוגיות בעקבותיו, הראשונה על ידי תושבת הדרום שטענה כי נפגעה מנשימת חומרים מסוכנים שדלפו באירוע. השנייה הוגשה אתמול (א') על ידי תושבי באר אורה שטענו בית היתר לפגיעה בערך הקרקע בישובם ולפגיעה במוניטין.
דליפת הנפט מקצא"א בשמורת עברונה. "שמורת הטבע עברונה, מקרקעי ציבור בהם מארג ייחודי ונדיר של חי וצומח נפגעה באופן אנוש, ולמעשה נהרסה, וספק אם תשוב לחיוניותה משעבר" צילום: דוברות המשרד להגנת הסביבה גם בתביעה הזו, כמו בשתי הבקשות הייצוגיות הנוספות שהוגשו בשבוע האחרון בעקבות האסון, מאשים התובע הייצוגי, פעיל סביבתי וחברתי, את קצא"א בזיהום חמור של אחד מנכסי הטבע החשובים הקיימים בישראל ובכך שלא פעלה ביעילות לתיקון הדליפה ומסרה מידע חלקי ומטעה לציבור בנוגע לגודל האסון. יעודה של התביעה, כך לפי הבקשה, היא הבטחת תיקון הנזק שנגרם, פיצוי ציבור הנפגעים והקטנת הסיכוי להישנות האסון.
לפי התביעה, טרם ניתן להעריך במדויק את היקף הנזק ועצימותו וקשה להעריך עמה זמן יידרש – אם בכלל ניתן- לשקם את הנזקים הכבדים שספגו בני האדם, בעלי החיים, הצמחייה והקרקע. לדברי התובע, דיווחים בתקשורת ציינו כי מאמצי השיקום יארכו לפחות חמישים שנה.
"קצא"א", נכתב לבית המשפט, "לא הקפידה כי מתקניה יעמדו בסטנדרט בינלאומי, לא הייתה ערוכה לאפשרות של דליפת נפט, לא קבעה תוכנית פעולה מראש למקרה של דליפה ולא תיקנה ליקווים שהתגלו בעבר במתקניה – תיקונים שהיו מונעים את הדליפה".
הבקשה לאישור תובנה ייצוגית מתייחסת בין השאר לפגיעה הכלכלית של העובדים בשמורת הטבע עברונה "שהיוותה אטרקציה תיירותית לישראלים ולזרים" ונסגרה בעקבות האסון. שמורת הטבע, נטען, היוותה עוגן סביבו התפרנסו רבים מתושבי הערבה.
התובע הייצוגי מבקש להכיר בכלל אזרחי המדינה כחברי הקבוצה של הייצוגית המונה כ-8.2 מיליון איש ומעריך את הנזק לכל אזרח בשל הפגיעה בקניינו – שמורת עברונה, על החי, הצומח והאתרים הארכיאולוגיים שבה- בנזק סמלי של 100 שקל ולכן מעריך את הפיצוי לציבור כולו ל 820 מיליון שקל.
"סכום זה", נכתב בתביעה, "ישולם על ידי קצא"א לחברה לתועלת הציבור שתוקם וזו תבצע את כל הפעולות הנדרשות לצורך שיקום הטבע והמערכת האקולוגית בנגב במשך חמישים השנים הקרובות".
התביעה מתייחסת לקבוצה נוספת – תושבי אזורם הדרום שנפגע מהאסון. קבוצה זו מונה כ-50 אלף איש והפיצוי המוערך עומד על כ-151 מיליון שקל הכוללים פיצוי עבור נזקים בריאותיים, פיצוי עבור פגיעה כלכלית ועבור פגיעה כלכלית פוטנציאלית.
מקצא"א נמסר: "במסגרת עבודות הקמת שדה התעופה בתמנע, קצא"א התבקשה לבצע עבודות להסטת קטע קו 42 מאילת לאשקלון באזור בו אמור לקום שדה התעופה. עקב מה שנראה כתקלה טכנית שסיבותיה עדיין אינן ברורות אירעה הדליפה בקו. בעת האירוע התקבלה במערכת בקרת הדליפות של החברה התרעת דליפה וניתנה פקודת מידית לסגירת המגופים שתוחמים את קטע הקו. המגופים נסגרו ובודדו את הקטע שדלף משאר תכולת הצינור. בעקבות סגירת המגופים הזרימה נעצרה אולם חלק מכמות הדלק שהייתה כלואה בין המגופים בקטע הפגוע דלף. לאור התגובה המהירה של עובדי החברה ומערכות הבקרה החדישות בהן היא מצוידת נמנע אירוע בהיקף גדול יותר. החברה דיווחה לכל הגורמים הרלוונטיים ע"פ הנדרש ובזמן אמת ופעלה ע"פ התרגולות ונהלי החירום מרגע התרחשות התקלה.
החברה משקיעה משאבים רבים בתחזוקה מונעת הכוללת בין היתר טיפול יזום ושיפוץ קווים בהתאם לתקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר. כמו כן, החברה משקיעה משאבים רבים בהצטיידות במערכות המתקדמות ביותר בעולם בכל הקשור לתפעול ואחזקת קווים. החברה מנהלת מערך חירום המצויד במיטב האמצעים הטכנולוגיים ומחזיקה צוותי תגובה מיומנים ומתורגלים למתן תגובה מקצועית ומהירה לאירועי חירום.
מרגע הדליפה, פועלת החברה מסביב לשעון בתיאום עם נציגי המשרד להגנת הסביבה ועם נציגי רשות הטבע והגנים, לשאיבת הדלף ולפינוי הקרקע המזוהמת. בפעולות השאיבה שבוצעו נשאבה מרבית כמות הדלף. ע"פ הנחיות המשרד להגנת הסביבה ורט"ג פועלת החברה כעת לטיפול בקרקע המזוהמת ולהשבת המצב לקדמותו. קצא"א מהווה שער האנרגיה של מדינת ישראל, ומפעילה מאות קילומטרים של קווים שמשמשים את משק האנרגיה ומספקת את רוב התזקיקים במדינת ישראל לבתי הזיקוק וגורמים נוספים ופעילותה חיונית לתפקוד המשק והיא עושה עבודתה באופן אמין ויעיל במשך עשרות שנים.
החברה אינה מקילה ראש באירוע ובתוצאותיו, מצרה על הנזק שנגרם ותעשה ככל הנדרש על מנת להשיב את המצב לקדמותו. בנושא הגנת סביבה החברה אינה נהנת מכל הטבה או זכות עודפת הנובעת מהזיכיון, החברה פועלת תחת כל כללי הרגולציה בנושאי איכות הסביבה ומשקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים".
