משה ליאון: "הפיתרון היחידי לבעיית הדיור היא העברת הנושא למשרד רה"מ"

"שמעתי את שלל ההבטחות שחילקו כאן המועמדים: אחד מוריד את מחירי הדירות, שני מטפל ביוקר המחייה ושלישי מכסח את הבנקים וכולם כמובן גם עושים שלום. על זה נאמר שאם הם יקיימו 10% ממה שהם מבטיחים, יהיה כאן גן עדן", כך אמר רו"ח משה ליאון, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה ושותף במשרד ליאון אורליצקי ושות' בכנס התחזיות 2015 של "כלכליסט".

הערכת ליאון, הפתרון היחיד לגובה מחירי הדיור הוא רק בהגדלת היצע הקרקעות המתוכננות: "לשם כך יש לעשות דבר אחד: העברת הנושא למשרד ראש הממשלה כך שראש הממשלה יהיה הגורם היחיד שיטפל בזה ויפתח את הפקק שנוצר".

לדברי ליאון, במדינה מתוקנת, היה צריך לעבור בעוד שבוע תקציב 2015, ושוב אנחנו מגיעים לתחילת שנה ללא תקציב מאושר. "בגלל שאנחנו ערב בחירות, שני האתגרים המרכזיים של הממשלה הבאה סביב תקציב 2015 הם למנוע מהשנה הבאה להפוך לשנה אבודה ובצד השני להציג תקציב שיש בו גם צמיחה וגם חמלה והתייחסות לבעיות החברתיות. בתקציב 2015 צריך גם להתייחס למחוללי צמיחה לטווח הקצר, שבהם תקציב 2015 יכול לייצר תשואה מיידי, לבין מחוללי צמיחה לטווח הארוך, במסגרתם תקציב 2015 יהיה יריית הפתיחה למהלכים ארוכי טווח שהממשלה תצטרך לקדם מיד אחרי אישור התקציב".

ליאון על המתמודדים בבחירות 2015: "אם הם יקיימו 10% ממה שהם מבטיחים, יהיה כאן גן עדן" צילום: עמית שעל

ליאון התייחס גם לאלמנט הזמן ואמר : "מי שחושב שיש זמן כי הבחירות יתקיימו כבר בחודש מרץ, טועה ומעטה ותנו לי לעשות לכם קצת סדר בלוחות הזמנים: הבחירות יתקיימו ב-17.3, שבוע עד 10 ימים עד שהנשיא יגמור להתייעץ עם ראשי הסיעות. אחר כך הוא יחליט מי ירכיב את הממשלה ובמקרה הטוב יעברו 30 יום לכל הפחות או 45 במקרה הגרוע יותר, עד שהממשלה אכן תוקם. והנה, הגענו למאי ואז שר האוצר צריך ללמוד את החומר שהכינו פקידים, להגיש תקציב לממשלה, הממשלה צריכה לאשר ואחר כך הכנסת ב-3 קריאות. במקרה הכי אופטימי הגענו כבר לאמצע 2015 בלי תקציב למדינה או במילים הכי פשוטות- כבר איבדנו חצי שנה".

בהתייחס לדילמת התקציב החד שנתי או הדו שנתי אמר ליאון: "הדילמה של שר האוצר העתידי וראש הממשלה הבא לא פשוטה: מצד אחד אומרים שמה שלא עושים בימים הראשונים, לא עושים בכלל ולכן כדאי ללכת מיד על תקציב לשנה וחצי 2015-2016 כמקשה אחת ואז החשש הגדול הוא שבגלל לחץ הזמן והרצון להעביר תקציב מהר, יגרדו כמה רפורמות מהגורן ומן היקב וכמה גזרות ששוכבות במגירות של פקידי האוצר ולא יהיו שום חידושים. מצד שני אפשר ללכת על תקציב 2015 במהירות ובלי הרבה שינויים ממה שהציגה הממשלה הקודמת, למעט אולי רפורמות בעייתיות כמו מע"מ אפס והשינויים הדרמטיים במערכת הבריאות. אחרי שיאשר את 2015 יתחילו מיד לעבוד על תקציב 2016, שיהיה התקציב המשמעותי יותר, כולל כל הרפורמות הכבדות, מיסים וגזרות ולקראת סוף השנה גם יאשרו אותו. כאן כבר יש חשש שהממשלה, כמקובל בישראל, כבר תתחיל לקרטע ותתקשה להעביר את הדברים הכואבים והחשובים באותה נחישות כמו בימים הראשונים".

ליאון התייחס גם לחשיבות של צמיחה וערכים חברתיים: "אני בטוח שיגידו שאין כסף, שהקופה ריקה, אבל הדברים עליהם אני הולך לדבר עליהם לא זקוקים לתקציבים רבים. ויכולים להביא לצמיחה במשק. מס הכנסה שלילי הוא כלי מעולה גם ליצירת מקומות עבודה ועידוד אנשים לצאת לעבודה. משתכרי שכר נמוך יקבלו מס הכנסה חזרה, זה מתקיים אבל לא הוטמע צורה רצינית ולא הגיע לכלל העובדים. היום שני שליש מהזכאים מקבלים המס השלילי וחייבים לשפר את השיעור זה".

לדברי ליאון התעשייה משוועת לעובדים מקצועיים ולא מוצאת. צריך שולחן עגול של ממשלה, מעסיקים והסתדרות. צריכים לקבוע יחד מהם המקצועות החיוניים למשק. היום מכללות להכשרת ההנדסאים צובאות על הממשלה ומחזקות על הפתחים לתקציבים והבוגרים שלהם נחטפים". ליאון הדגיש את חשיבות הגדלת תקציב המגן הראשי גם בנגב ובגליל כדי לפתח שם יזמויות. ביחס לחשיבות של הסרת חסמים, אמר ליאון כי הממשלה הנוכחית וגם קודמתה עסקו רבות במיפוי החסמים וכך הציבור גילה שבכדי לייבא מוצר יש לעבור 37 פקידים. "ברור שבמצב הזה אין כל סיכוי לתחרות בכל ענף. יש לבצע רפורמה מקיפה שלא עולה כסף ואפשר להתחיל בחיוב מכון התקנים לאשר הכנסת מוצרים לישראל שקיבלו תקן ממכונים בעולם".

ליאון קבל על כך שמסקנות טרכנטנברג שיש לבנות מאות מעונות יום, מוסמסו ובפועל נבנו עשרות מעונות בלבד. "הקמת מעונות יום מאפשרת לעוד ישראלים ובעיקר לעוד לאמהות לצאת לעבודה".

ביחס לתקציב רווחה טוען ליאון שיש להגדיל הקצבאו. לנזקקים אמיתיים. "אין סיבה שקשיש ונכה יקבלו קצבה נמוכה, ובסופו של דבר הקצבה הזאת חוזרת למשק באמצעות הצריכה".

על מערכת המס אמר ליאון "אין ספק שמערכת המס משוכללת ומשוקללת וביחס לשאר מדינות אירופה אנחנו במצב מתקדם. מדברים הרבה על מע"מ דיפרנציאלי ולהערכתי זה לא יגיע רק לשכבות החלשות. לא צריך מע"מ דיפרנציאלי אלא דיווח כולל במשק שכל משפחה מדווחת על כל הכנסותיה ואז אפשר לעזור למי שזקוק באמת".