ועידת התחזיות
אלי אלעזרא: "אסור להוריד את מחירי הדירות, זה יפגע אנושות במשקי הבית"
בכירי המשק התבטאו בנושא הריכוזיות ויוקר המחיה בוועדת התחזיות 2015 של "כלכליסט". ליאורה עופר: "הרגולטור רוצה שנפריד פעילות פיננסית וריאלית. למי מצפים שאני אמכור היום בנק? מי יקנה עם כל הרגולציה הזו?"; דודי ויסמן: "לא כל כך רע פה. הכלכלה טובה"
- כחלון: "הבחירות הבאות יהיו על קיומנו כאנשים שעובדים בכבוד ולא על ימין ושמאל"
- הרצוג: "נשתמש בכספי הגז למימון פנסיה לכל אזרח"
- רק לא רק-לא-ביבי
אלי אלעזרא, בעל השליטה בקבוצת אלעזרא שכל עסקיו מרוכזים בישראל אמר: "קשה לחזות את העתיד. אצלי כל הקבוצה בנויה על ניסיון לתת מענה לחוסר הוודאות. אנחנו חיים בעידן של אי ודאות כבר הרבה שנים, החל מחוסר משילות או מחוסר היציבות השלטונית שמאפיין אותנו כבר 20 שנה. כל פעם נבחר שר, עושה רפורמה ועוד לפני שמיישם כבר נבחר שר אחר עם רפורמה חדשה ותכנית חומש חדשה. התחזית שלי ל-2015 הוא המשך אי ודאות והעמקתה. הפיתרון שלי לזה הוא פיזור סיכונים, להתמודד עם הפחד הזה שמלווה אותי תמיד מאי ודאות אני מבסס את פעילות הקבוצה על שלוש זרועות – נדל"ן, רכב וביטוח. בצניעות החלטתי שהפעילות שלנו תהיה בתחומי מדינת ישראל, כי גם ככה קשה ברמה הגלובאלית וחשיפה למטבעות זרים היא בעייתית וראינו את זה עם הרובל הרוסי".
ליאורה עופר: "אנחנו זקוקים לעולם אבל אנחנו באמת מבודדים"
"הפוליטיקאים לא מזכירים תהליך מדיני בשיח היום וזה מדהים. עם ישראל מסתכל על יוקר המחיה ועל איכות חייו שלו וזה טבעי לגמרי יותר מתהליך שלום", הדגישה ליאורה עופר, בעלת השליטה בעופר השקעות. "אנחנו זקוקים לעולם אבל אנחנו באמת מבודדים. כשמסתכלים על הכבדת הרגולציה שסוג של שופכת את התינוק עם המים, כשבאים לקבוצה שמחזיקה נכסים ריאלים ופיננסים מקדמת דנם, כשחלק מהנכסים אפילו נמכרו לבעלי ההון מהמדינה עצמה, הלא המדינה מכרה בנקים ליזמים, אומרים לך פתאום לך תמכור בנקים. למי מצפים שנמכור? אדם הרי לא ישקיע את מיטב הונו כשלא יודע אם יוכל לחלק דיבידנדים, מי יהיה בהנהלה, אין שום שליטה על הנכס שאתה משקיע את מיטב כספך. איך מצפים שנמכור?", שאלה עופר שבעצמה צריכה לוותר על אחד מנכסי הקבוצה (הפעילות הפיננסית בבנק מזרחי או הפעילות הריאלית בעסקי הנדל"ן). "אפילו הגופים המוסדיים מחפשים השקעות בחו"ל ולא בארץ. משקיעים זרים לא באים לארץ. כשגופים בינלאומים באים לבחון השקעה בישראל, רואים את הרגולציה והאוירה הציבורית ומוותרים".הוסיפה.
ד"ר אהוד שפירא, יו"ר פסגות התייחס לסוגיות שעלו בדיון ואמר, "אני לא חושב שהבעיה היא בסחורה – במניות הבנקים או חברות הביטוח בישראל. עובדה שראינו לפני מספר שבועות שהייתה הפצה של מניות דיסקונט והסחורה נחטפה מהר. יש גם שתי חברות ביטוח היום שמיועדות למכירה (כלל והפניקס – ר"ב), יש קונים אבל אכן יש בעיות. הבעיה היא לגמרי של רגולציה. כדי לקנות חברת ביטוח גדולה צריך להביא 30% הון עצמי מהבית. מדובר בסכומי כסף אדירים ואם מוסיפים לכך שבמערכת הבינלאומית אין עניין לממן רכישה של אמצעי שליטה בגופים פיננסים באמת יש בעיה למכור את המניות הללו. הבעיה שוב היא לא בחברות, אלא בצד השני".
דודי ויסמן: "לא כ"כ רע פה"
גם דודי ויסמן, נשיא קבוצת אלון התייחס לסוגיית יוקר המחיה ומצב הכלכלה המקומית. "לא כל כך רע פה. הכלכלה טובה. יש בעיות שצריך לטפל אבל יש גם הישגים אדירים. צריך רגולטורים, ללא הרפורמה במשק הדלק אני לא הייתי פה, אני תולדה של רגולטור ולכן צריך אותם פה", אמר."אני ממש לא מתרגש מרגולטור, צריך אותם והם חשובים. לפעמים הם עושים טעויות אבל עם הזמן הן מתקנות את עצמן כי השוק מתקן את עצמו. חשוב לשמור על מנועי הצמיחה, על הטכנולוגיה, לקחת אותה קדימה. לתת תנאים למשקיעים זרים ומקומיים להתפתח בזה, לשמור על נושא הגז, עושים פה טעות ביחס למשקיעים הזרים, אסור לפגוע בשום פנים ואופן במשקיעים זרים. חברת נובל אנרג'י הביאה למדינה הזו סכומי כסף אדירים, אפשר לפגוע במשקיעים ישראלים, אסור בזרים. לצערי שנה הבאה תהיה מבוזבזת בגלל הבחירות, דברים טובים לא יצאו משנה הבאה", הדגיש.
"יוקר המחיה פה גבוה מאוד בפרופרוציה לכל מקום אחר בעולם והשכר מאד נמוך", אמר חיים כצמן. "השכר הנמוך נובע מעיוותים היסטורים כמו סוגיות מס. הפתרון הוא קודם כל בהגדלת שכר המינימום ושינוי בשיטת המיסוי בישראל".
ליאור רייטבליט יו"ר סופר פארם ניסה להסביר מדוע שמפו ברשת שלו עולה יותר ממחיר שמפו בדיוק באותה רשת שלו בסניף בפולין: "ההבדלים תלוים בעלויות הרכש של הסחורה. עלויות הרכש שלנו בארץ יותר גבוהות. אנחנו קונים בפולין את הסחורה מהספקים בפולין ב-30% פחות מישראל. ההסבר לכך טמון בזה שנרדמנו בשמירה. לאורך שנים שהדולר ירד מאזור 4.4 לאזור 3.3 מול השקל והמוצרים שמוכרים הספקים היו אמורים להיות זולים יותר, במקביל עלה המחיר בשקלים ואז התפוצץ נושא יוקר המחיה בישראל ושאלו את המתחרים 'למה העלתם מחירים?' הם טענו שיקר לעשות פה עסקים, יקר לשכור משרד, יקר פה ובזה הם צודקים".
להוריד את מחירי הדירות? זה יפגע במשקי הבית ובבנקים
אלי אלעזרא זרק לאויר אמירה שנויה במחלוקת: "אני הייתי עושה הבחנה בין השירותים והמוצרים. זה אינטרס מובהק של הצרכן והמשק, שהמחירים ירדו. אני רוצה לשבור את הפרדיגמה שצריך להוריד את מחירי הדיור בישראל לעומת זאת. אסור להוריד את מחירי הדיור בישראל. הורדת מחירי הדיור בישראל יכולה לפגוע פגיעה אנושה במעמד הביניים בישראל ובמאזני הבנקים. אני מניח שמשפחה ממוצעת היא משפחה שיש לה דירה ששווה 1.5 מיליון שקל ומשכנתא בגובה 900 אלף שקל. ההון הנקי של אותה משפחה הוא 600 אלף שקל. אם מחירי הדיור ירדו, שווי הדירה ירד, שווי ההון ירד, וזה יפגע אנושות בהון המרכזי של מעמד הביניים ולכן אסור לגעת במחירי הדיור. הדבר הנכון הוא שמחירי הדיור יעלו בצורה מתונה לפי מדד המחירים לצרכן. המדינה צריכה לסייע לרוכשי דירה ראשונה אבל לא דרך מע"מ 0 כי הוא טעות. צריך לתת מענק ישיר לרוכשי דירה ראשונה שיוגדרו בקבוצת זכאים, סוג של סובידיה למצרך".
"התהליך של הקמת רשת דארגסטור זה שבע שנים ראשונות של הפסדים" מתאר רייטבליט. "להקים רשת כזו צריך זמן ונסיון והצלחה במדינות אחרות. חוסר סבלנות שאפיין את ההשקעות בניו פארם ותחלופי הבעלים והמנהלים, ואי שימור זיכרון ארגוני פגע בניו פארם, המתחרה שלנו. לגבי הנושא הנדל"ני אני חייב להתייחס. חשוב להתייחס להשפעה של יוקר המחיה לנדל"ן המסחרי. כולם משווים מחירים בין קו אופ לוול מארט בארה"ב אבל שוכחים שוול מארט משלם שכירות נמוכה דרמטית. כשיוצא למכרז נכס מסחרי המחירים כה יקרים שגם אם היזם הכי תחרותי הוא חייב לגבות שכירות גבוהה כדי להרוויח וזה מגולגל על הצרכן".
ויסמן התייחס לסוגיית יוקר המחיה: "עלות שכירות הנכסים אינה הסיבה לעליית יוקר המוצרים" חלק ויסמן על רייטבליט. "הסניפים הזולים נמצאים באזורי תעשייה מחוץ לעיר. המחירים שם דומים. שופרסל ומגה (קבוצת אלון היא בעלת השליטה במגה) הבעיה שלהן היא עלויות העסקת עובדים. אנחנו פחות יעילים בעבודה שלנו, לוקח המון זמן להתייעל ולא בגלל העובדים וועד העובדים, לוקח זמן אבל אנחנו פועלים להתייעל ולהוזיל מחירים. זה מצריך השקעות כספים, אם אתה לא הולך בכיוון של פיטורים, ואמרנו שלא נפטר, ייקח עוד חצי שנה שנה וזה יסתדר".
לדברי כצמן צריך להשקיע בחברות בישראל ולא משנה אם הן משקיעות את עיקר הפעילות שלהן בחו"ל ולא בישראל. "אני חושב שזה צורך קיומי שלנו שיותר משקיעים בינלאומיים, קרנות פנסיה וקרנות השקעה גדולות ירצו לקנות חברות ישראליות, גם כשמדובר בהשקעות פיננסיות. החוסכים בקופות הגמל והפנסיה בישראל שהנכסים שלהם מושקעים בחברות ישראליות רוצים קודם כל תשואה גבוהה יותר. בנק דיסקונט נמכר למשל פחות מההון העצמי, ובנקים בעולם נסחרים פעמיים וחצי על ההון העצמי, לכל אחד מהחוסכים יש מניות בנק דיסקונט. וזה מדבר בעד עצמו. זה בסדר להשקיע גם בחברות שמשקיעות בחו"ל, לייצר תחרות".
"בארץ אנחנו מוגבלים ולכן אנחנו לא מייצרים מקומות עבודה"
שפירא התייחס לסוגייה מהצד המוסדי של גופי הפנסיה "אנחנו תאווים לממן תשתיות בישראל. אנחנו מאד רוצים לממן פעילות בישראל. באשראי הלא סחיר שלנו כשליש מושקע בפרויקטים תשתיתיים בישראל. לצערי מדינת ישראל לא מספקת מספיק פרויקטים תשתיתיתיים. נכון להאיץ פרויקטים כאלה כדי שהשוק המוסדי יוכל להשתתף במימון אשראי לזמן ארוך, מבחינת תשואה מול סיכון זה אטרקטיבי ונספק את המימון הזה. מדוע אנחנו משקיעים בחו"ל? עד לפני מספר שנים הרגולציה מנעה מאיתנו להשקיע בחו"ל. כשנפתחה האפשרות הזו תיקנו פגם גנטי של העדפה מוטית לשוק הישראלי. בהדרגה הקטנו ההשקעה בשוק הישראלי ו30% מההשקעות שלנו היום הם בחו"ל. למה משקיעים זרים לא נכנסים לפה? מוסדיים זרים לא ישקיעו בחברה עם מחזור מסחר יומי של פחות מ-7 מיליון דולר. זה לא מעניין, זה לא סחיר. זו מגבלה של המשק הישראלי".
ליאורה עופר התייחסה למגבלות הרגולציה "הרגולציה אומרת לך שאתה לא יכול להשקיע יותר במדינת ישראל, מעבר למה שאני אחליט. אני אחליט כמה גדול תהיה, כמה נכסים תחזיק משיקולי ריכוזיות. אנחנו רוצים להמשיך ולהתפתח ובלית ברירה מפנים את ההשקעות שלנו לחו"ל. בארץ אנחנו מוגבלים ולכן אנחנו לא מייצרים מקומות עבודה וצמיחה וצר לי שזה ככה".
וייסמן: אני מנהל מו"מ לקנות את שרגא בירן וגם אם זה לא יצליח אשרא באלון כי זה מפעל חיי"
דודי ויסמן התייחס לראשונה לסכסוך שלו מול שותפו שרגא בירן בקבוצת אלון "שרגא ואני ביחד 37 שנים, עד עכשיו היה לנו תאום ציפיות מלא. בשנתיים האחרונות זה השתנה. מזלנו שפר עלינו בסך הכל. במשפחת בירן חלו שינויים ולכן אין תיאום ציפיות מושלם. זה עסק ששנינו מאד אוהבים ולא רוצים שיפגע. כרגע נמצאים בשלב שבו אני מנהל מו"מ לקנות את שרגא בירן וגם אם זה לא יצליח אשרא באלון כי זה מפעל חיי".
ליאורה עופר התייחסה להפחתת שכרה בלחץ הגופים המוסדיים: "אני ממש לא קמה פחות בכיף לעבודה. רווחי מליסרון בשיא. מנהלים נענשים על זה בגלל רגולציה (הכוונה לחוק שכר הבכירים ולרצון להגביל את שכר בכירי הגופים הפיננסים ל-3.5 מיליון שקל) עלות שכר של 3.5 מיליון שקל זה שכר מכובד אבל אין לו שום פרופורציה להיקף הנכסים שאתה מנהל ולאחריות ולערך שאתה מציף למשקיעים. לי אין בעיה כבעלת שליטה לוותר אבל בכל זאת מתפלאת על המוסדיים כי אנחנו מציפים להם ערך".