בכירי בנק לאומי בדרך לפשרה על חלקם בהסתבכות בארה"ב

מנכ"לית בנק לאומי לשעבר גליה מאור, יו"ר הבנק איתן רף ובכירים נוספים בבנק לשעבר נמצאים במגעים להסכם פשרה בתביעה הנגזרת שהוגשה נגדם ב־2013, על רקע הסיוע של הבנק ללקוחותיו האמריקאים בהעלמת מס. ל"כלכליסט" נודע כי מתקיימים דיונים מתקדמים לגישור אצל השופט בדימוס יעקב טירקל, שבהם מעורבת גם חברת הביטוח לוידס. הסכומים שעל הפרק סובבים סביב 60–70 מיליון שקל שישולמו ככל הנראה על ידי חברת הביטוח, וכ־5–8 מיליון שקל כשכר טרחת עורכי הדין שהגישו את התביעה הנגזרת.

אם אכן חברת הביטוח היא שתשלם את מלוא סכום הפשרה, הדבר יתבצע מכוח פוליסה שרכש הבנק עבור נושאי המשרה שלו, שהיקפה המקסימלי הוא 250 מיליון דולר. אפשר להניח שבתמורה יובהר כי בכך תשוחרר המבטחת ממחויבותה לפי הפוליסה, כך שלא ניתן יהיה לגבות ממנה כספים נוספים בעתיד בגין פרשה זו. עו”ד סיגל שלמוף, נציגת לוידס בישראל, מסרה כי “מבחינת חברת הביטוח לא נסגר דבר”.

בכירי לאומי לשעבר שכרו לאחרונה את עו”ד רם כספי, ובמכתב ששלח לבנק עוד בטרם החתימה על ההסכמים כתב כספי כי ההסכם לא נעשה על דעתם של מאור, רף ושאר הבכירים הנתבעים.”כל התייחסות או הודאה במסכת עובדתית כלשהי או במסקנות העולות ממנה לא יחולו עליהם ולא יחייבו אותם”.

התביעה הוגשה ב־2013 על ידי בארי לנואל, בעל מניות מיעוט בבנק, באמצעות עו"ד עמית מנור, יוקי שמש וענבל לייפר. היא מכוונת נגד מאור; רף; צבי איצקוביץ, לשעבר ראש החטיבה לבנקאות פרטית בינלאומית; עוזי רוזן, מנכ"ל לאומי ארה"ב לשעבר; ובנימין רווה, סמנכ"ל לאומי ארה"ב לשעבר. התביעה דורשת מבכירים אלו 340 מיליון שקל — סכום ההפרשה שביצע הבנק נכון לספטמבר 2013. מאז קפץ הסכום ל־1.7 מיליארד שקל.

לאומי דחה את הטענות

המהירות שבה נרקמה הפשרה הזו היא מדהימה, במיוחד על רקע העובדה שמאז החלה החקירה האמריקאית סירבו הבנק ובכיריו להתייחס בצורה כלשהי למשמעות המעשים שיוחסו ללאומי. בכירי הבנק טענו בכל פורום כי רק לאחר שתגובש פשרה במגעים מול ארה"ב ניתן יהיה לבחון מה חלקם של נושאי המשרה, אם בכלל, במעשים שיוחסו ללאומי, וכן לבחון איזה פיצוי ראוי לדרוש מהם. מתברר שאת הבדיקה המעמיקה הזו הם ביצעו לבסוף בתוך שבוע.

עו"ד אסף ברם צילום: אריאל שרוסטר

הפשרה שהושגה, שלפיה לקופת הבנק ייכנסו כ־70 מיליון שקל ובכך ימוצו ההליכים המשפטיים נגד חמישה נושאי משרה בכירים, מעוררת תהיות. זאת מפני שהיא מעניקה פיצוי שגובהו 3%–4% בלבד מהנזק שנגרם לבנק, לצד קופון נאה ביותר לעורכי הדין שמיהרו והגישו את התביעה.

גליה מאור ואיתן רף צילום: אוראל כהן

אישור הפשרה אינו פורמלי

הדרך לאישור הפשרה לא צפויה להיות קלה. חוק החברות מעגן את העובדה שכל הסדר פשרה בתביעה נגזרת יהיה חסר כל תוקף אלמלא יקבל את אישור בית המשפט, וקבלת האישור איננה רק הליך פורמלי, כמקובל בהליכים אזרחיים אחרים. ביהמ"ש בוחן את הפשרה, מה עומד מאחוריה ואת החלופות לה, מבקש עמדות מצדדים שונים — ובהם למשל היועץ המשפטי לממשלה, רשות ני"ע ובעלי מניות מהציבור בלאומי — ולבסוף מכריע.

עו"ד אסף ברם ממשרד ברם, סלוקי ושות', שמנהל גם הוא מהלכים נגד בנק לאומי ובכיריו, אמר ל"כלכליסט" כי הפשרה המתגבשת נראית בסכום נמוך מדי: "התביעה הנגזרת היא הליך ציבורי, וככזו היא לא יכולה להיסגר בין הצדדים בלבד. בנסיבות המקרה, כשהמדינה היא בעלת מניות מהותית בבנק וכשבמניות הבנק מחזיקים גופים מוסדיים, יש חובה, לדעתנו, שהמדינה והגופים המוסדיים יצטרפו להליך וישמיעו את קולם".