בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד בכירי לאומי בעקבות ההסדר בארה"ב
שני בעלי מניות מיעוט בבנק הגישו את התביעה נגד 42 נושאי משרה בעבר ובהווה, ביניהם גליה מאור ואיתן רף, בטענה כי אלו נושאים באחריות לתוצאה ולנזק הכספי: "בנק הינו סוכנות ציבורית החבה באמון מוגבר כלפי הציבור וכלפי ציבור בעלי המניות"
20:3931.12.14
בעקבות ההסדר בין בנק לאומי לרשויות האמריקאיות: בקשה
לאישור תביעה נגזרת של שני בעלי מניות מיעוט, בן ציון בצלאל ואבי ברק, נגד בכירי בנק לאומי הוגשה היום (ד') למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בין הנתבעים גליה מאור - מי ששימשה בתפקיד מנכ"לית הבנק באותה התקופה; איתן רף – ששימש בתפקיד יו"ר דירקטוריון הבנק, צבי איצקוביץ - ששימש בתפקיד ראש החטיבה לבנקאות פרטית ובינלאומית; עוזי רוזן – שכיהן כמנכ"ל בנק לאומי ארה"ב, בכירים ודירקטורים נוספים. לטענת התובעים, אלו נושאים "באחריות לתוצאה ולנזק הכספי".
גליה מאור, לשעבר מנכ"לית בנק לאומי צילום: אוראל כהן
קראו עוד בכלכליסט:
- לאומי: "הסדר הקנס אינו פוטר מאחריות את נושאי המשרה"
- גליה מאור ואיתן רף: "ההסכם עם הרשויות בארה"ב - לא נעשה על דעתנו"
- "כמעט כל לקוח בלאומי ארה"ב השתמש בבנק כמקלט מס"
"אין מדובר בפעולה חד פעמית או בפעולה מקרית, מדובר בפעולות פסולות על טווח זמן ארוך ביותר של עשור ובפעולות המחייבות במתן הנחיות וקביעת דרכי פעולה לביצוע מעשים והסתרה מכוונת", נכתב בכתב התביעה. עוד כותבים עורכי הדין של השניים, איציק אבירם ושחר בן מאיר, כי "הבנק אינו תאגיד ככל התאגידים. בנק הינו סוכנות ציבורית החבה באמון
בשבוע שעבר חתם בנק לאומי על הסדר סופי בסכום של 1.5 מיליארד שקל שישלם כקנס לרשויות האמריקאיות על מעורבותו בהעלמות מס של לקוחותיו בארה"ב. בכך סיים הבנק את החקירה שניהלו נגדו משרד המשפטים האמריקאי והרשות הפיננסית בניו יורק בשלוש השנים האחרונות. ללאומי עדיין נותר לסגור את הפרשה מול רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC), מה שעשוי לאלץ אותו להפריש סכומים נוספים לקנס. עלות הפרשה עבור הבנק מסתכמת ב-1.7 מיליארד שקל הכוללים תשלום של כ-200 מיליון שקל ליועצים ועורכי דין.
גליה מאור, לשעבר מנכ"לית בנק לאומי צילום: אוראל כהן במסמכי ההסדר הסופי הודה לאומי בהאשמות שיוחסו לו, שלפיהן הוא סייע ללקוחותיו להעלים מסים מממשלת ארצות הברית באופן אקטיבי. יותר מכל חושפים המסמכים שלא היה מדובר באירוע בודד או בתהליך שולי, אלא שיטה שהיו מעורבים בה עשרות עובדים בכמה מדינות. בתכתובת ששלח אחד מהעובדים הוותיקים בבנק לאומי בתחום הבנקאות הפרטית לממונה עליו, וצוטטה בדו"ח נאמר כי: "כמעט כל הלקוחות שיש ברשותם חשבון אצלנו השתמשו בבנק כמקלט מס, והם מודעים לכך שאי דיווח על ההון לרשויות האמריקאיות מהווה עבירה. אנו בסה"כ מעניקים לו את מה שהוא מבקש".
סך הכל התביעה מוגשת נגד 42 נושאי משרה בעבר ובהווה. "אם יאמרו המשיבים לא ידעתי יהיה בכך הודאה שאומרת אני דירקטור או מנהל בכיר בבנק, באתי יום ביומי לעבודה כאשר עיניי סגורות ואוזני אטומות ולא ראיתי ולא שמעתי דבר שמתרחש בבנק".
מדובר בבקשה שנייה לתביעה של הבנק באותו נושא. בספטמבר 2013 הגיש בארי לנואל, מחזיק מניות מיעוט של הבנק, בקשה לתביעה נגזרת נגד ארבעה מבכירי הבנק לשעבר בניהם מאור ורף. לאחרונה שכרו אלו את שירותיו של עו"ד רם כספי שייצג אותם בתהליך. במכתב ששלח כספי להנהלת לאומי בתחילת החודש נכתב כי ההסדר שאליו הגיע הבנק עם הרשויות האמריקאיות לא נעשה על דעתם של מאור ורף. "כל התייחסות או הודאה במסכת עובדתית כלשהי או במסקנות העולות ממנה לא יחולו עליהם ולא יחייבו אותם", לשון המכתב.
עוד טוען כספי במכתב כי מאור ורף פעלו "בתום לב מוחלט במסגרת תפקידם וחולקים על כל טענה כאילו הם ידעו על כך שהתאגיד סייע כביכול ביודעין למשלמי מס אמריקאיים להתחמק מתשלומי המס".
