ההסדר קובע: האקזקיוטיבס ידעו

אלא שמשום מה אף מנהל בכיר לא לקח אחריות ועל אף אחד מהם לא הוטל לפחות חלק מהאשמה לאחת הפרשות החמורות שבהן היתה מעורבת מערכת הבנקאות הישראלית. אי אפשר שלא לתהות מיהם אותם "אקזקיוטיבס" שידעו ואישרו את קיומו של המנגנון.

ההסדר הסופי בין לאומי למשרד המשפטים האמריקאי והרשות הפיננסית בניו יורק נחתם לפני כשבועיים, ולפיו שילם הבנק קנס של 1.5 מיליארד שקל על הסיוע שסיפק ללקוחותיו האמריקאים להתחמק מתשלומי מס לרשויות בארה"ב. בשבוע שעבר הגישו שני בעלי מניות מיעוט בקשה לתביעה נגזרת כנגד 42 בכירי בנק לאומי בעבר ובהווה.

גליה מאור צילום: אוראל כהן

משרד המשפטים האמריקאי תיאר כך את הקשר בין הדרג המבצע לדרג הניהולי בבנק: "הנסיעות החשאיות של בנקאים בלאומי לארה"ב אושרו על ידי המנהלים הרלבנטיים ושולמו על ידי בנק לאומי. מנהלי הבנק ידעו מה מטרת הנסיעה, ולמעשה, כשאותם בנקאים חזרו לישראל, שוויץ או לוקסמבורג, הם הכינו דו"ח מסכם על פעולות שנעשו עבור ההנהלות". אמנם לא ידוע מי הם בדיוק אותם מנהלים, אך משום מה המנהלים הבכירים שקיבלו בונוסים על הצלחות הבנק בזמנים שמחים לא לוקחים אחריות בינתיים בזמנים הקשים יותר.

1. בנתבעים בתביעה שהוגשה ביום חמישי מופיע גם שוקי אורן, החשב הכללי במשרד האוצר לשעבר ומנכ"ל בהווה של קרדן אן.וי. אורן שימש בשנים 2002–2007 כמנכ"ל בנק לאומי שוויץ, אחד הגופים המרכזיים בפרשת הסיוע ללקוחות אמריקאים להתחמק מתשלומי מס. לאומי שוויץ אחראי באופן ישיר ל־157 מיליון דולר מתוך קנס של 270 מיליון דולר שהטיל משרד המשפטים האמריקאי על הבנק, כלומר 58% מהקנס — וזה רק החלק הישיר של לאומי שוויץ.

אורן כבר לא היה בלאומי שוויץ בשעה שזה החל לגייס לקוחות שעזבו את UBS השוויצרי, שהחל להיחקר באותו נושא ב־2008. פעולות גיוס הלקוחות מצד לאומי, למרות הסתבכות של בנקים שוויצריים, העלו את חמתם של האמריקאים וחלק ניכר מהקנס מיוחס לתקופה זו. אורן לא רצה להתייחס לפרשה ואמר כי "הבנק עוסק בנושא, ולכן לא יהיה נכון שאדבר על זה".

2. גם שמה של גליה מאור, מנכ"לית הבנק לשעבר שכיהנה גם כיו"ר לאומי שוויץ, נכלל ברשימת הנתבעים. עלות שכרה של מאור בשנים אלו עמדה על 54 מיליון שקל, כולל מענקים שמוערכים ב־18 מיליון שקל.

האמריקאים כותבים כי בסוף 2008, עם התחלת החקירה נגד UBS, גייס לאומי מנהל נכסים שוויצרי שהעביר 66 חשבונות לא מדווחים למאזן של לאומי שוויץ. "מנהלי בנק לאומי ישראל ידעו על ההפניות האלו", נכתב בהסדר. מי לקח חלק בדיון שבו הוחלט לשתף פעולה עם מנהל הנכסים השוויצרי? במסמכים אין תשובה. כאן עולה גם השאלה האם הדירקטוריון לא צריך לאשר צעד זה, כשברקע האמריקאים מתחילים לטפל בבנקים שמסייעים לאזרחים אמריקאים להעלים מס?

3. נתבע נוסף הוא יו"ר בנק לאומי באותה תקופה, איתן רף, שכיהן במקביל גם כיו"ר לאומי ארה"ב. עלות שכרו הכוללת של רף בשנים 2002–2009 עומדת על 33 מיליון שקל, כולל מענקים שמוערכים ב־13 מיליון שקל.

שוקי אורן צילום: גיא אסיאג

בנק לאומי ארה"ב היה גם הוא ציר מרכזי בפרשה, כשאפשר ללקוחותיו האמריקאים למשוך ממנו הלוואות על סמך פיקדונות לא מוצהרים בסניפים זרים אחרים של לאומי. המסמך חושף איך ב־2008 הוציא לאומי ארה"ב הוראה כי יש לתעד את שם הלקוח בהלוואות. ההוראה לא התקבלה באהדה בלאומי לוקסמבורג, שכתב בתגובה ששינוי כזה ישפיע בצורה משמעותית על עסקיו. בהסדר נכתב כי "לאומי ארה"ב המשיך להנפיק ולחדש הלוואות בלי לקבל או לשמור את הביטחונות עבורן". גם כאן עולה השאלה – האם התקיימה ישיבת הנהלה או דירקטוריון שקיבלה את ההחלטה להמשיך ולהנפיק הלוואות אסורות כאלה?

4. שם נוסף ברשימה הוא צבי איצקוביץ - לשעבר משנה למנכ"ל וראש החטיבה לבנקאות פרטית ובינלאומית, שכיהן גם כיו"ר דירקטוריון לאומי לוקסמבורג וכדירקטור בלאומי שוויץ ופרש מהבנק ב־2012. עלות שכרו של איצקוביץ בשנים הנחקרות מוערכת ב־20 מיליון שקל.

בראיון לרגל פרישתו התייחס איצקוביץ לחקירה נגד הבנק, שהיתה אז רק בראשיתה, ואמר כי "הדנ"א הארגוני של הבנק מורכב מקפדנות ומקיום דקדקני של הוראות החוק. אני לא מצוי בפרטי החקירות, אך אנחנו פועלים בהתאם לייעוץ המשפטי שאנחנו מקבלים. אנחנו צדיקים יותר מהאפיפיור”.