התוכנית של טרכטנברג: להגדיל מס רווחי הון, לעבור לדיווח מס אישי

לפרופ' מנואל טרכטנברג אין הרבה סיכוי להתיישב על כיסא שר האוצר אחרי הבחירות הקרובות. אמנם הוא אחד הכלכלנים המוערכים בישראל, אך גם אם הרשימה המאוחדת של העבודה והתנועה תהפוך איכשהו למפלגת השלטון, במבנה הקואליציוני הצפוי - שיתוף פעולה עם לפיד, כחלון, החרדים, מרצ ואולי אפילו ליברמן - אין סיכוי שהעבודה תוכל להחזיק גם בראשות הממשלה וגם בכל התיקים הבכירים. אם נצא מנקודת הנחה שהיא תרצה לשמור את תיק החוץ לעצמה (לציפי לבני), היא תצטרך לוותר או על תיק הביטחון או על האוצר, שסביר להניח שילך לאחת השותפות הקואליציוניות הבכירות. נניח, לכחלון.

ואולם, בכל זאת, לשם הדיון נניח שפרופ' טרכטנברג ימצא איכשהו את דרכו לבניין ברחוב קפלן 1 בירושלים. מה בדיוק צפויה להיות המשנה הכלכלית שלו? את התוכנית שלו מרכז ד"ר שלומי פריזט, לשעבר הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים העסקיים וחבר בוועדת טרכטנברג. בקרוב היא תוצג בפני יו"ר העבודה יצחק הרצוג, ואלה עיקריה.

כולם אלכימאים

בכנס של לשכת המסחר חיפה והצפון לקראת סוף השבוע נשא טרכטנברג נאום. "אגיד זאת בצורה ברורה וחדה: במדינת ישראל, לאור הנתונים שעומדים לפנינו נכון לעכשיו, אין צורך ואין היגיון כלכלי בהעלאות מסים", היתה הטענה הראשית שלו.

האמירה הזאת מתיישבת גם האמירה שהרצוג עצמו השמיע בשבוע החולף, אך טרכטנברג המשיך ואמר: "בעמל רב הגענו לתקציב ממשלה סביר (אם כי יש דעה שסבורה שקיצצנו יותר מדי) ולרמת מיסוי שמתאימה לו". במבט ראשון אפשר לחשוב שטרכנטברג סבור שאין טעם להגדיל את התקציב, אבל זה לא המצב. הוא חושב שיש מקום להגדלה, בעיקר בשביל להרחיב את משאבי מערכת הבריאות ולהקטין את העוני, בייחוד בקרב קשישים. ההגדלה שהוא מדבר עליה היא בערך 20 מיליארד שקל. יו"ר המפלגה שלו יצחק הרצוג דיבר בוועידת "כלכליסט" על הגדלה גדולה יותר, של 40 מיליארד שקל.

אבל אם טרכטנברג סבור שאין מקום להעלות את מס ההכנסה ומנגד רוצה להגדיל את התקציב, איך עושים את זה מבלי להגדיל את הגירעון? הרי טרכטנברג בעצמו סבור שאין מקום להגדיל את הגירעון. בשבוע שעבר אמר בכנס בחיפה כי כל מי שמבטיח לא להעלות מסים (או להוריד אותם) ולתת יותר הוא נוכל: "יש הטוענים אחרת, המבטיחים חגיגית שייתנו יותר וייקחו פחות. אני לא יודע איך עושים את האלכימיה הזאת, זו כלכלת הארי פוטר", אמר בדברים שכוונו בעיקר ללפיד. איך בדיוק הוא מתכוון לעשות את האלכימיה הזאת? התוכנית שלו מורכבת משלושה שלבים עיקריים.

מס החברות כבר הסתדר

בשלב הראשון והמיידי ידחוף טרכטנברג לאישור תקציב 2015 בלי שינויים מאקרו־כלכליים דרמטיים. עיקר השינוי לעומת התקציב של לפיד יהיה לבטל את תוכנית 0% מע"מ על דירות לזוגות צעירים. הביטול הזה יגדיל את הכנסות המדינה ב־2 מיליארד שקל בשנה (בהשוואה לתכנון המקורי של תקציב 2015).

יאיר לפיד. טרכטנברג מתנגד לתוכנית מע"מ 0% שלו צילום: רותם מלנקי

בשלב השני ייצא טרכטנברג למאבק בפקידי אגף התקציבים ויפעל לשנות את הכלל שקובע באיזו מידה תקציב המדינה צריך לגדול בכל שנה. טרכטנברג בעצמו הוא מאלה שתמכו בכלל שהגדיל את תקציב המדינה ביותר מ־4% בשנה עד 2013. לאחר מכן שינה אגף תקציבים את הכלל הזה והקטין אותו משמעותית, כך שהתקציב יגדל ב־2.5% (ולמעשה, באופן ריאלי, בערך ב־1.9%). טרכנטנברג רוצה להעלות את קצב הגידול של התקציב, כך שיגדל ריאלית בקצב הקרוב לקצב הצמיחה במשק, כלומר קצת פחות מ־3% בשנה. לשיטתו, אם הוא יגדל בקצב נמוך מעט מקצב הצמיחה, לא יהיה צורך בהגדלת שיעורי המס בשביל לממן את המהלך הזה, כי ההכנסות ממסים אמורות לעלות בשיעור מקביל, כך שהגירעון לא יגדל.

וכאן מגיע השלב השלישי, לטווח הארוך. טרכטנברג הצהיר בשבוע שעבר במפורש שאין מקום להעלות את מס ההכנסה, אולם למרות שהוא מצהיר שלא יעלה את שיעור המס, ובפרט לא את מס ההכנסה, טרכטנברג אמר בשבוע שעבר כי "עלינו לעשות חשיבה מעמיקה על הרכב המסים, על בסיס המס, על העובדה שלא כולם משלמים מס אמת, ועל כך שיש במערכת המס היבטים שלא עובדים. בפרט צריך לדון מחדש על הפער בין מס על הכנסה מעבודה לבין המס על הכנסות אחרות".

בואו נפרק את האמירה הזו למרכיבים שלה. כיום הכנסות המדינה ממסים נחלקות כמעט חצי־חצי להכנסות ממסים על הכנסה (כמו מס הכנסה ומס חברות ומסים על נדל"ן) ולהכנסות ממסים על צריכה (בעיקר מע"מ וגם מס על דלק, על סיגריות ואלכוהול ומס קנייה על מכוניות ומוצרים מחו"ל). כשטרכטנברג אומר שצריך לחשוב מחדש על הרכב המסים, ייתכן שהוא מתכוון לזה שהיה רצוי להקטין את החלק של המסים על הצריכה בתוך תמהיל המס. מצד שני, מהלך כזה מחייב להגדיל את רכיב המס על הכנסות. אם להאמין לו שהוא לא רוצה להעלות את שיעור מס ההכנסה על עובדים שכירים, מה שנותר הוא להגדיל את המיסוי על נדל"ן, או את מס החברות, או את המס שמשלמים בעלי הון (על רווחי הון, למשל).

עיון מחודש בפרוטוקולים של ועדת טרכטנברג מגלה כי כבר בספטמבר 2011 הוא היה בעד העלאת מס החברות. יתרה מכך, הוא היה בעד העלאת מס החברות לא רק ב-1%, כפי שהוועדה המליצה בסופו של דבר, אלא אפילו ב-2% ויותר.

"לגבי העלאת מס החברות", אמר טרכטנברג בדיון של הוועדה ב־18 בספטמבר 2011, "אני מופתע ששמתם את ה־25%, אני רוצה להגיד לכם שדעתי כבר ידועה ואני חוזר עליה, 25% זה לא מספיק, זה לא מספיק כבר עכשיו, רק שתדעו, זה לא מאוזן כרגע, אני סבור שמס חברות צריך לגדול לפחות עד ל־26%, כלומר בעוד נקודת אחוז אם לא שתיים". במקביל, הוא סיפר בדיון אחר של הוועדה כי הוא לא בקיא לגבי הפטורים ממס חברות שניתנים לחברות הגדולות במשק במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, אולם הוא לא פסל את הדיון בו (שבסופו של דבר לא התקיים).

אגב, מאז דיוני הוועדה הממשלה כבר העלתה את מס החברות כמעט לרמה שטרכטנברג חשב שהיא נחוצה (מס החברות עומד כיום על 26.5%, טרכטנברג חשב שהוא צריך להגיע ל־27%), לכן אין מנוס מלהסיק שהוא מעוניין להגדיל מסים אחרים. ראשית, את המס על רווחי הון (כלומר, מס ממסחר בבורסה) כך שיהיה קרוב יותר לשיעורי מס הכנסה על עבודה. שנית, סביר להניח שהוא מעוניין להגדיל את המיסוי על נדל"ן, למשל על ידי אימוץ הצעת האוצר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה להטיל מס על מחזיקי דירה שלישית ויותר.

מס שאי אפשר לאכוף

מלבד מס החברות, האם טרכטנברג בעד להטיל מס ירושה? לפחות לפי הפרוטוקולים של ועדת טרכטנברג, התשובה היא ממש לא. בין היתר משום שהתפיסה שלו מתמקדת בפן הפרגמטי של המיסוי: האם מדובר במס שאפשר לאכוף אותו וליישם אותו, ולא רק האם מדובר במס צודק מבחינת כלכלית וחברתית.

הנה מה שטרכטנברג אמר בספטמבר 2011 על מס ירושה: "אני חושב שמס ירושה לא צריך להיות על סדר היום כאן. רבותי, זהו מס לא צודק, והוא לא צודק עם מה שיקרה בפועל. אנחנו יודעים בדיוק, מניסיון, מה שהולך לקרות בפועל. שמי שהנכסים שלהם, ההכנסות שלהם הן באמת בעשירון העליון, לא ישלמו פרוטה. ואולי מי שישלם זה מי שיש להם דירה וחצי, שהצליחו בעמל רב לקנות עוד דירה אולי בשביל הילדים ולא העבירו בזמן, אבל אין להם מספיק כדי לשכור את עורכי הדין הכי ממולחים כדי שיעשו להם אם הפתרון, וזה מה שהולך להיות".

אותו נימוק עצמו שטרכטנברג השתמש בו בשביל לדחות את מס הירושה, הוא גם הנימוק שהנחה אותו לדחות את ההצעה להטיל מע"מ דיפרנציאלי על מוצרי יסוד (למשל, להפחית את המע"מ על מוצרי מזון). הוא חושב שמדובר ברעיון לא טוב, ולא ישים.

יצחק הרצוג. יש הבדלי גישה צילום: נמרוד גליקמן

"ברוב המדינות יש מע"מ דיפרנציאלי, ברוך השם שאצלנו אין, ולא ניכנס לתלם הזה. אז אני אומר את זה, זה לא מס צודק, אין בזה צדק כי העשיר ייקח עורכי דין ממולחים. זה הצדק היחיד שיהיה למדינת ישראל כתוצאה מזה. וזה דבר שאני סולד ממנו, כי בסוף אנחנו יודעים שזה משהו שהולך להעשיר את מי שאני הכי פחות רוצה להעשיר אותו, וסליחה אם יש פה עורכי דין בחדר הזה", אמר אז טרכטנברג.

כדאי לשים לב לנקודה הזו, משום שיו"ר העבודה יצחק הרצוג הצהיר קבל עם ועולם בוועידת "כלכליסט" בחודש שעבר כי בכוונתו להוביל רפורמה למע"מ דיפרנציאלי במוצרי מזון בסיסיים. לא ברור איך זה יתיישב עם התפיסה של טרכטנברג.

לא ברור מאיפה הכסף

בשורה התחתונה, לפחות כל עוד מדובר ברמת הססמאות, לא ברור איך טרכטנברג רוצה להימנע מכלכלת הארי פוטר. גם אם יעלה את המס על רווחי הון ואפילו עם מס חדש על נדל"ן, זה לא מספיק לאורך זמן. מאיפה אפשר להביא עוד כסף, ובצורה קבועה?

בינתיים, הפתרון היחידי שטרכטנברג מציע בדברים העמומים שאמר עד כה הוא "צריך לדון מחדש על הפער בין מס על הכנסה מעבודה לבין המס על הכנסות אחרות" ו"צריך להשקיע הרבה יותר בגביית מס אמת - ויש דרכים חכמות לעשות זאת".

אם להניח שטרכטנברג לא מדבר רק על סיסמת הקסם שגם במשרד האוצר משתמשים בה כבר כמה שנים, למרות שאיש לא יודע מה בדיוק היא אומרת - העמקת הגבייה - הרי שהפתרון שלו הוא אחר. ככל הנראה, אם להצליב בין דברים שאמר בפרוטוקולים של ועדת טרכטנברג ובפורומים נוספים, הוא מתכוון למעבר לשיטה של דיווח מס אישי, כפי שמקובל בארה"ב למשל. באופן זה אפשר יהיה להתמודד בצורה טובה עם ההון השחור, שנפוץ בין היתר, אבל לא רק, במגזר החרדי.

עם זאת, טרכטנברג הוא איש של ריאל פוליטיק, של מהלכים שאפשר ליישם. המעבר לשיטת דיווח מס אישי מקובל מבחינה כלכלית על דעתם של פקידים רבים, אולם יהיה קושי מאוד גדול ליישמו ללא תמיכה של עובדי רשות המסים, שצפויים להתנגד לכך נמרצות. בנוסף, גם המפלגות החרדיות צפויות להתנגד לכך, ואם תהיינה חברות בקואליציה, לא ברור שזו הבטחה שאפשר ליישם כל כך בקלות.