עו"ד צלרמאיר: "משקיעים אומרים לי: אני לא רוצה להיות פה"

פרישתו של נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס היא הזדמנות טובה לברר עם עו"ד מיקי צלרמאיר, שותף מייסד בצלרמאיר פילוסוף רוזובסקי צפריר טולידאנו ושות', היכן הוא עומד בשאלת האקטיביזם השיפוטי. "האקטיביזם המשפטי של הנשיא אהרן ברק היה טעות גדולה מאוד", יורה צלרמאיר בכינון ישיר. "הדבר הכי חשוב במקצוע הזה הוא הוודאות. אדם צריך מסגרת, לדעת איפה הוא עומד. לקוח שרוצה תשובה מדויקת על תוצאות מעשיו חש תסכול אדיר. אי־ודאות היא האויב מספר אחת של הכלכלה, של המשפטים, של הכל".

לצפייה בפרויקט Leaders לחץ כאן

מימין: עו"ד צלרמאיר והסטודנט רמי מזרחי. "מתנכרים לכל מי שמעז להצליח כאן" צילום: אוראל כהן

הראיון עם צלרמאיר מתקיים במסגרת פרויקט לידרס של "כלכליסט" והמכללה למינהל בליווי הסטודנט רמי מזרחי מהמכללה, המצוי בקדם התמחות בצוות ההגנה של אהוד אולמרט בתיק טלנסקי. "עסקתי במחקר משפטי של האזנות סתר בתיק וכתיבת טענה משפטית נגד האזנות סתר בכלל ונגד ההאזנה שביצעה שולה זקן בפרט", אומר מזרחי, שמקווה להישאר במשרד. רק עשרה מתמחים מתקבלים בשנה מתוך יותר מאלף ששולחים מועמדות, אבל מזרחי כבר כאן, מועסק במחלקת הליטיגציה ומצויד ביתרון: הוא סגן יו"ר מועדון הדיבייט של המכללה למינהל ומייצג את המדינה בתחרויות בעולם. ומי שמתעמת בקביעות עם יריבים מאוקספורד והרווארד יוכל בבוא היום להתעמת עם עו"ד אורי קורב מהפרקליטות.

"מי נותן את הדין על השבתת לווייתן?"

מחוסר הוודאות במשפט עובר צרלמאיר להתרעם על חוסר הוודאות במשק הגז. "אין בעל בית", הוא קובע, "אין מי שאומר למשרד האנרגיה, לאוצר ולממונה על הגבלים עסקיים 'בואו נשב ונחשוב מה צריך לעשות במתנה הגדולה הזאת שאלוהים שלח לנו'".

אולי לא רוצים שהעתיד האסטרטגי של המדינה יוכתב בידי מונופול.

"אפשר לבוא מנקודת מבט של 'איך אני שובר את המונופול ולא מפקיר את המשק לחסדי הטייקונים'. מנגד, אפשר לשאול איזה נזק אני גורם למשק כשאני דוחה את היישום של היכולות של תמר ולווייתן בארבע, חמש או עשר שנים? מי נותן את הדין על הדחייה, מי ייתן את הדין כשהמשק הישראלי יפסיד 5 מיליארד דולר על השנים שבהן לא יקרה דבר בלווייתן? משרד האנרגיה מכריח כל חברה לחתום על הסכם אספקה ל־18 שנה. ואז, כשמגיע מתחרה חדש, איך הוא יכול למכור בשוק המקומי כשרוב הקליינטים תפוסים ל־18 שנה? אם רוצים תחרות, למה מכריחים אנשים לחתום ל־18 שנה? לאחר מכן דורשים מהספק לפתוח את החוזה. מה פתאום, הוא הרי לקח הלוואה שמבוססת על זרם תקבולים של 18 שנה. אין חשיבה פה. והדבר הכי גרוע — כל הגז מתקבל מצינור יחיד וקטן שתמר העבירה למתקני קצא"א. נגיד שחס וחלילה קורה משהו בתמר, לא יהיה לך חשמל בבית. ראית מדינה ש־25%–30% מהאנרגיה שלה תלויים במקור אחד שיכול להיסגר ברגע אחד? לאיש לא אכפת מזה. מדינה מטורפת, מצחיקה. אם חברה פרטית היתה מתנהלת כך היו אומרים 'מה זו הקומדיה הזאת?', והמנכ"ל מזמן היה נותן את הדין".

הולכים עוד מעט לבחירות.

"שאחריהן יהיה אותו הדבר. באים שרים לשנתיים, ומה שקורה בעוד ארבע שנים מעניין אותם כמו שמעניין אותך אם תהיה על הטיסה הבאה לירח".

המשרד של צלרמאיר הוא לא מהגדולים בישראל, ומונה כ־50 עורכי דין. "הבעיה היא התחרות", מסביר צלרמאיר. "המשרד שלנו ייחודי מבחינה זו שמצד אחד הוא נלחם עם המשרדים הגדולים, שיש בהם 160–200 עורכי דין, ומצד שני הוא צריך לשמור על רמת המחיר בתחרות המטורפת. אתה צריך להסביר לקליינט שמספר האנשים לא קובע, שהוא נתקל בחמישה־שישה אנשים בדיוק כמו במשרד גדול. וזה קשה".

חשבתם להתמזג?

"קיבלנו הרבה הצעות. אישית קשה לי הרעיון הזה, כי מיזוג עם משרד של מאה אנשים משמעו להיבלע".

שני התחומים שהמשרד מתבלט בהם הם ליטיגציה אזרחית, שבראשה עומד עו"ד איל רוזובסקי, ומחלקת תאגידים, במיוחד מיזוגים ורכישות, שבראשה עו"ד דוני טולידאנו. זו הסביבה שבה נפגש צלרמאיר עם לקוחות מחו"ל שמבקשים להשקיע בישראל ונתקלים בחוסר ודאות. "אין קליינט שלא חושש. מילא המצב המדיני, אבל נוסף לכך בכל חמש דקות מישהו קופץ ומשנה את כללי המשחק ויש רוח רעה שמתנכרת לכל מי שמעז להצליח כאן. אם הפסיד כסף הוא איש טוב, אם הרוויח הוא חתיכת טינופת, מונופוליסט. אנשים אומרים לי 'אני לא רוצה להיות פה'".

גורמים ברשויות טוענים שכולם אוהבים לבכות, אבל איש לא ילך מפה.

"האמירות האלה הן טמטום, וגרוע מזה, טמטום שאיש לא נותן עליו את הדין. אגב, אתה יודע איזו תעשייה הכי פורחת בארץ? ההייטק, כי אין לה רגולציה. לא אומרים להם מה לעשות, הם מפסידים את הכסף שהשקיעו או מרוויחים, אך אף אחד לא מתערב להם בחיים".

"אולמרט איש טוב לב מאין כמוהו"

צלרמאיר מעיד על עצמו שהוא סרבן מושבע מכל סוג. "בכל מקום שהייתי צריך להיבחן בו נכשלתי רק מסיבה אחת — אני לא מסוגל לקבל מרות".

אבל בחרת במקצוע שבו צריך לקבל מרות מהלקוח, מהרגולטור, מהשופט.

"אני עורך דין 47 שנים והייתי בבית משפט אולי פעמיים בחיי. אני נמצא במקומות שבהם אני יכול לעשות את ההבדל: עסקאות, מו"מ, ניצול הזדמנויות, מקומות שבהם הקליינטים שלי יודעים שאני יכול לתרום לעסקה ולכן הם נותנים לי להיות בעמדה משמעותית. זה נותן לי תחושה טובה".

דווקא לאחרונה הזדמן לצלרמאיר להגיע יותר לבתי משפט, כשבא לחזק את ידיהם של ידידו הטוב אהוד אולמרט ושותפו איל רוזובסקי, שמייצג אותו בדיון המחודש בתיק טלנסקי.

איך הגעתם לאולמרט? אינכם ידועים בתחום הליטיגציה הפלילית.

"כשהתחילה המסכת המשפטית שלו היינו נפגשים ומדברים כחברים. במקביל התקבע מעמדו של איל רוזובסקי כליטיגטור מספר אחת בארץ, וטבעי שאולמרט ירצה את הכי טוב".

צלרמאיר מדבר על אולמרט בחיבה. "אולמרט קנה אותי בשני דברים: איש טוב לב מאין כמוהו וחבר בלתי רגיל. ואני כועס מאוד על הדרך שבה המערכת טיפלה בו, על רוח הרעה שמלווה את כל הקשור עליו".

אז איך הוא הפך לאיש הכי שנוא בישראל?

"הכי שנוא? לזה צריך פוטו פיניש, וגם אז לא תצליח לקבוע. אולמרט עורר אנטגוניזם בכמה מישורים. ראשית, הוא מינה את דני פרידמן לשר המשפטים וזה קומם עליו רבים במשרד. החטא השני שלו היה רצונו לקדם את התהליך המדיני, והשלישי הוא ההתנהלות המתנשאת, הסיגרים, הזחיחות. הוא מחזיק מעמד בשמונה שנים של חשיפה לכמות כזו של ביזיונות, אני לא הייתי עומד בזה. אני מעריץ אותו על זה".

עו"ד מיקי צלרמאיר (72)

תפקיד: שותף מייסד בצלרמאיר פילוסוף רוזובסקי צפריר טולידאנו ושות'

מצב משפחתי: נשוי + 3 ילדים ו־5 נכדים

מלקוחות המשרד: קבוצת סבן, אייפקס, בנק לאומי, נשר, פסגות, קרן טנא, פלאפון, תנובה, סיסקו, נטפים, בנק דיסקונט, אהוד אולמרט, הרב יאשיהו פינטו, פלאפון, בזק