$
בארץ

ההצעה להפוך שותפויות גז לחברות תפגע בציבור המשקיעים

המומחה לממשל תאגידי, פרופ' ידידיה שטרן, מזהיר שמעבר משותפויות גז למבנה של חברה עלול לפגוע בציבור המשקיעים ובענף הגז כולו

ליאור גוטמן 09:2120.01.15

ועדת חוק חוקה ומשפט אמורה לקיים הבוקר (ג) דיון בשאלה האם לפרק את מבנה שותפויות הגז כפי שהוא מוכר כיום ולהפוך אותם לחברות בע"מ. לטענת משרד המשפטים, שמוביל את הדיון, המהלך יהפוך את העיסוק בעולם הגז והנפט לפשוט יותר, הן לציבור המשקיעים והן לבעלי השותפויות.

 

מאגר גז מאגר גז

 

 

כזכור, שותפויות הגז כיום פועלות תחת פקודת השותפויות שנולדה למעשה עוד בימי המנדט, ונמצאת היום בשימוש בעיקר בעולם הגז, אבל גם בתחומים אחרים כגון קולנוע. לכל שותפות גז יש שותף כללי, גוף או אדם שהוא מקבל ההחלטות והמשקיע הראשי. בהיותו כזה הוא מרוויח "תמלוג על", כלומר הכנסות שנגזרות מפי הבאר בכל הפקת גז או נפט. עם זאת, במקרה של כשלון בקידוח, הוא אינו נושא באחריות או בצעד עונשין כלפי מחזיקי יחידות ההשתתפות.

 

אולם חוות דעת שהוגשה לוועדה, עליה חתום פרופ' ידידיה שטרן, מומחה לממשל תאגידי, מזהירה מפני שינוי המציאות הקיימת. "הענף של חיפושי גז ונפט הפך להיות – לשמחתנו – מרכזי ביותר בכלכלה הישראלית. יש להישמר מפני הסדרתו הנורמטיבית בדרך לא דרך, שלא נוסתה בשום מקום אחר בעולם והנוגדת את מושכלות היסוד של דיני התאגידים ושל הדמוקרטיה התאגידית. המחיר של טעות בעניין זה עלול להתברר כגבוה מאד לא רק עבור המשקיעים, אלא גם עבור המשק הלאומי כולו", אומר שטרן.

 

לתפיסתו, ההצעה החדשה להפוך שותפויות לחברה "נועדה להגן עליהם (המשקיעים – ל"ג) מפני השליטה המבוצרת של השותף הכללי. והנה, בניגוד גמור למטרה המוצהרת, הצעת החוק מחלישה אותם ומערעררת את מעמדם, שכן היא מעבירה כוחות וסמכויות מרכזיים ממחזיקי היחידות אל השותף הכללי. אם עד היום המשקיעים היו בעלי הסמכות לבחור את נושאי המשרה בתאגיד – דירקטורים ומנכ"ל, הרי שעל פי המוצע סמכות זו תועבר לשותף הכללי. אם עד היום המשקיעים קבעו את סדר היום של האסיפה הכללית, מעתה מוצע כי השותף הכללי יעשה זאת", מסביר שטרן.

 

עוד נאמר בחוות הדעת של שטרן שבדיקה של מחלקת המחקר של הכנסת בנושא מעלה ש"אין שום משטר נורמטיבי אחר שמאמץ את הרעיונות המועלים בהצעת החוק. יודגש: אין מקבילה במשפט המשווה למבנה המוצע כאן והדבר צועק דרשני", מה שמוביל למסקנה שהצעת משרד המשפטים "מבקשת לעצב מחדש את מערכות היחסים בשותפות המוגבלת הציבורית, בין היתר, באמצעות הסדרה ייחודית של כללי ממשל תאגידי בשותף הכללי והסדרת מערכות היחסים בינו לבין השותפות המוגבלת הציבורית"

 

שטרן מסביר שעל פי ההצעה, השותף הכללי, המנהל את השותפות המוגבלת הציבורית, "יהיה חברה בעלת אישיות משפטית נפרדת, שעיסוקה הבלעדי הוא ניהול עסקי השותפות המוגבלת. אף שהשותף הכללי הוא חברה פרטית, בחלק מהנושאים - בין היתר, אלו הנוגעים לתפקוד הדירקטוריון - יחולו עליו הוראות חוק החברות ביחס לחברה ציבורית. לחברת השותף הכללי בעלי מניות משלה ואורגנים המתפקדים לקידום האינטרסים שלה. ואולם, על פי הצעת החוק – וזהו עיקר חידושה – האורגנים של חברת השותף הכללי יישאו באחריות תפקודית ומשפטית גם ביחס לאישיות משפטית אחרת - השותפות המוגבלת הציבורית".

 

השורה התחתונה מבחינתו היא אחת: "המאמץ הגדול של הצעת החוק ליצור אחדות אינטרסים בין השתיים באמצעות נורמות מפורטת ומורכבות שאין דוגמתן בעולם כולו, איננו יכול להצליח", כיוון ש"הצעת החוק יוצרת שעטנז נורמטיבי בלתי אפשרי: היא דורשת מדירקטור של החברה, הממונה על ידי קבוצת אינטרסים אחת (בעלי המניות בחברת השותף הכללי), להעדיף, בכל מקרה של סתירה, את האינטרסים של קבוצת אינטרסים אחרת (מחזיקי יחידות ההשתתפות בשותפות המוגבלת הציבורית). בפועל, הצעת החוק מעמידה את הדירקטור במצב בלתי אפשרי: אם יפעל בדרך שהצעת החוק קובעת, יפגע באינטרסים של מי שמינה אותו לתפקיד, ולכן סביר שיוחלף. אם ירצה לשרוד בתפקידו, נדרש ממנו, כעניין מעשי, לפעול בניגוד למצוות הצעת החוק בכל מקרה של ניגוד עניינים בין השתיים"

 

בתוך כך, האספה הכללית של חברת ישראמקו שתוכננה לסוף ינואר, וששם היה אמור לעבור הסכם חלוקת רווחים חדש, נדחתה ל-8 בפברואר כיוון שהגופים המוסדיים טרם חיוו דעתם על ההצעה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x