דיויד גילה יוכל לקבוע בעצמו את עמלת הדביט ללא הליך משפטי

תזכיר חוק שפרסמה לאחרונה ועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן, המאמץ את תזכיר החוק של רשות ההגבלים העסקיים מאוגוסט האחרון, ממליץ לאשר לממונה על הגבלים דיויד גילה לקבוע בבלעדיות את העמלה הצולבת בעסקאות חיוב מיידי (עסקאות דביט). אם סמכות זו תימצא בידיו של הממונה, הדבר יכול להפחית משמעותית את הריבית שבעלי העסקים משלמים לחברות האשראי, מה שבסופו של דבר יוריד את המחיר שישלם הצרכן.

תזכיר חוק הוא השלב שמקדים את פרסום הצעת החוק, ובסביבת ועדת לוקר צופים שהוא יובא לקריאה ראשונה עוד לפני קיום הבחירות.

ועדת לוקר פעלה לצמצום השימוש במזומן במסגרת המלחמה בהון השחור. אחת ההמלצות העיקריות של ועדת לוקר היא להשתמש בכרטיס דביט כתחליף למזומן. כרטיס דביט הוא כרטיס אלקטרוני שבאמצעותו ניתן לשלם על עסקאות ככל כרטיס אשראי.

אלא שבניגוד לכרטיס אשראי, שבו התשלום נעשה פעם בחודש, בתשלום בדביט חשבון הלקוח מחויב מיידית. הוועדה המליצה לחייב את הבנקים לשווק כרטיסי דביט ולהיערך להם מבחינה טכנולוגית. במערכת הבנקאית לא אוהבים את הכיוון הזה וטוענים שמדובר בהתערבות רגולטורית מוגזמת בשוק.

העמלה הצולבת היא העמלה שמשלמת חברת כרטיסי האשראי לחברה שהנפיקה את הכרטיס אשר באמצעותו בוצעה העסקה. על בסיסה נקבעת עמלת בית העסק, שגובה חברת האשראי מבעל העסק, ולכן היא גם מכונה מחיר הרצפה — המחיר שקובע את רמות המחירים לשוק.

דיויד גילה. 300 מיליון שקל חיסכון פוטנציאלי לבתי העסק, אם כרטיסי דביט יגיעו לנתח שוק של 35% צילום: אוראל כהן

בשונה מעסקאות אשראי רגילות, עסקאות דביט מאושרות רק אם היתרה בחשבון הלקוח מספקת, ועל כן רכיב האשראי בהן נמוך יותר. כיום שיעור העמלה הצולבת בעסקאות אשראי רגילות הוא 0.7%, והוא נקבע בהליך משפטי בין הרשות להגבלים עסקיים וחברות האשראי.

בדו"ח שפירסמה הרשות העריכו שאם הסמכות לקבוע את גובה העמלה הצולבת בעסקאות דביט תהיה בסמכותם הבלעדית היא תהיה נמוכה ותעמוד על 0.28% לכל היותר. הערכה נוספת של הרשות היא שאם 35% מכלל העסקאות בשוק כרטיסי האשראי ייעשו בכרטיסים אלה, בתי העסק יוכלו לחסוך 300 מיליון שקל, שחלקם יהפכו לחיסכון של הצרכן. הרשות אף תוכל להעמיד את העמלה על 0%.

באותו הדו"ח, שפורסם בספטמבר האחרון, מופיעים נתונים המעידים כי השימוש בכרטיסי דביט בעולם נפוץ מאוד: בהולנד, למשל, 88% מהעסקאות בכרטיסי אשראי נעשות בכרטיס דביט, וגם בבלגיה, שבדיה, גרמניה ובריטניה כרטיסים אלה מגיעים לנתח שוק של 70%–80%. בישראל, לעומת זאת, השימוש בכרטיס אפסי, ולבנקים, ששולטים בשוק כרטיסי האשראי הרווחי והלא תחרותי, אין תמריץ לקדם אותו.