"הבנקים הסתירו פעולות סיבוביות לייפוי מאזן חפציבה"

ארבעה מהבנקים הגדולים בישראל בנק לאומי, בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי ובנק מזרחי טפחות אחראים להסתרת פעולות שביצע בעלי חפציבה לשעבר בועז יונה, לפני שגנב כספים מחשבונות הקבוצה. כך נטען בתביעה שהגיש נגד הבנקים ונגד הדירקטורים החיצוניים שלהם עו"ד יצחק מולכו, שמשמש כמנהל המיוחד של קבוצת חפציבה מטעם כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר).

אף שהתביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים כבר במרץ 2013, היא נחשפה באתר הבורסה רק בסוף השבוע על ידי אחד מנאמני האג"ח של חפציבה. במסגרת התביעה דורש מולכו מהבנקים, הדירקטורים החיצוניים ורואי החשבון שלהם להחזיר 75 מיליון שקל, שהם נושאים באחריות להוצאתם מקופת ג'רוזלם גולד, אחת משלוש החברות הציבוריות מקבוצת חפציבה, ולהעבירם לחברות פרטיות בקבוצה. הדיונים בתביעה צפויים להתחיל ביולי.

מה דעתך על מניית דיסקונט:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

בהכרעת הדין נגד בעל השליטה ומנכ"ל חפציבה בועז יונה נקבע כי רוב הכספים נמשכו בהוראתו וללא אישורים נוספים כנדרש בדין, כגון אישור דירקטוריון. על פי כתב התביעה, רוב הכסף הועבר לחפציבה השקעות ולחפציבה שיכון - שתי חברות קבלניות פרטיות מקבוצת חפציבה שספגו ב־2007 הפסדים כבדים. חלק מהכספים הועברו לחברות נוספות בקבוצה ולפחות 4.5 מיליון שקל הגיעו לכיסם הפרטי של בועז יונה ואביו מרדכי יונה.

טענת התביעה היא שהפעולות בוצעו בחשבונות החברה בארבעת הבנקים, וכי בעל השליטה גנב כספים מהחברות הציבוריות או ביצע פעולות סיבוביות שנועדו להסתיר את הגניבה ולכסות באופן זמני את מאזן החברות הציבוריות.

בדצמבר 2006, בסמוך להנפקה שביצעה ג'רוזלם גולד, החברה פתחה חשבון בבנק לאומי. מורשה החתימה היחיד היה בועז יונה. במהלך החודשים הבאים, עשרות מיליוני שקלים הועברו מחשבון החברה לחשבונן של חברות אחרות מקבוצת חפציבה. על פי התביעה, העניין האישי של יונה בפעולות אלה היה גלוי לבנק ואף על פי כן הותר לו לבצע פעולות אלה בחתימתו של יונה בלבד ומבלי שיידרשו אישורים נוספים ‑ כולל אישור מדירקטוריון חפציבה. אילו דרש הבנק אישורים אלה, הוא לא היה עומד בפני תביעה.

הבנקים ידעו או אמורים היו לדעת על העברת הכספים

התביעה נגד הבנקים מתמקדת בכך שאלו אפשרו את הוצאת הכספים שנועדו לשמש את החברות הציבוריות מחשבונות הבנק של ג'רוזלם גולד. נטען כי הבנקים ידעו ‑ או אמורים היו לדעת ‑ שהעברה זו של הכספים נעשית במסגרת של ניגוד עניינים, ולא פעלו כנדרש, שכן בכל הקשור לחברות ציבוריות, יש להציג אישורים נוספים על אלו שהוצגו בפועל.

בנק לאומי, על פי התביעה, נושא באחריות על חלקו בפעולות הסיבוביות הללו, שנעשו לקראת סוף הרבעון הראשון של 2007. מטרת הפעולות היתה ייפוי מאזן החברה והסתרת הגניבה מעיני רואי החשבון והציבור. פעולות אלה לא אוזכרו בדו"חות הכספיים של ג'רוזלם גולד מ־2006 ובדו"ח הרבעוני הראשון של 2007. מסיבה זו התביעה כנגד רואי החשבון מתמקדת ברשלנותם של אלה, שגרמה לכך שהפעולות לא זוהו ולא התריעו עליהן

.

34 מיליון שקל נדדו מהחברה הציבורית לפרטית

לפי התביעה, עובדי בנק לאומי קיבלו הוראות העברת כספים חתומות על גבי טופס "בלנקו" ‑ טופס שעליו לא מצוינת מטרת ההעברה או היעד שלה. בפעולה התבקש הבנק להעביר כספים מחשבון החברה הציבורית לחשבון חברת בוי שבשליטת יונה, ומשם לחשבונות של חברות פרטיות נוספות של חפציבה בבנקים אחרים. כך, סכום של כ־34 מיליון שקל זלגו מחשבון החברה הציבורית אל החברה הפרטית.

מנכ"ל ובעל השליטה בחפציבה בועז יונה. מורשה חתימה יחיד צילום: אוראל כהן

כנגד הבנק נטען כי לא עמד כראוי על הצורך להפריד בין כספי החברה הציבורית לבין כספי החברות הפרטיות מהקבוצה. עוד נטען כיהיה עליו לדעת כי חלק מהפעולות מהוות מהלך סיבובי שנועד לייפות את מאזן החברה, וכן כי החשבון של חברת בוי בבנק לאומי משמש כצינור להעברת כספים מג'רוזלם גולד לחברות הקבלניות בקבוצה.

בתביעה נטען כי "ביצוע הפעולות הסיבוביות והמלאכותיות הנ"ל, שהינן תמוהות ומחשידות על פניהן ומטרתן האמיתית היא הסתרת הגניבה, היה צריך להדליק אצל בנק לאומי נורה אדומה שמשיכות הכספים אינן תקינות ולא עומדת מאחוריהן עסקה לגיטימית". בנק לאומי טוען בכתב ההגנה כי "התביעה היא אסופה של ספקולציות, באשר לאופן ניהול חשבונותיה של חפציבה ובאשר להתנהלות הנתבעים. המנהל המיוחד מבקש למצוא לו 'כיס עמוק' על מנת להיפרע ממנו את הפסדיה של חפציבה. מדובר בתביעה המבוססת על חוכמה שבדיעבד ומתיימרת להציב סטנדרד התנהגות בלתי הגיוני ובלתי סביר, שיישומו יביא לשיתוק חיי המסחר ולהאמרה בעלויות השירות הבנקאי. הטענות כאילו לאומי התרשל והפר את החובות המוטלות עליו אין להן על מה להישען, שכן לאומי פעל באופן ראוי והולם".