טכנולוגיה מורידה אינפלציה

חלק מהדפלציה והריביות האפסיות שאנו עדים להן היום הן תולדה של המהפכה הדיגיטלית שבעיצומה אנו נמצאים. אולם, לא רק מדידת התוצר ונגזרותיו מושפעת מהשינויים הטכנולוגיים, אלא גם הפרמטרים הכלכליים האחרים כגון האינפלציה והריבית.  

החלפת sms של חברת סלולר ב-WhatsApp, מעבר מטלפוניה רגילה ל-Viber ושינוי מאנציקלופדיה בריטניקה לויקיפדיה - משקפים מוצרים דיגיטליים שעלות הייצור השולית שלהם אפסית ולכן הם ניתנים חינם לצרכנים.

אם כן, כיצד ירידה באינפלציה קשורה למהפכה הדיגיטלית? קודם כל, התפשטות המוצרים החינמיים גורמת להוזלת המוצרים והשירותים דומים ומשלימים אחרים. ירידה במחירי התקשורת בישראל אכן זורזה על ידי הרפורמות שנעשו כאן, אבל ישראל לא הייתה המדינה היחידה שעברה תהליך מסוג זה. למרות שרק בישראל כחלון היה שר התקשורת, מגמות דומות מתרחשות בכל העולם. התפתחות טכנולוגית גורמת לירידה מתמשכת במחירים של שירותי התקשורת, שירותי הבידור ואחרים.

שנית, ענפי התעשייה נמצאים בעיצומה של רובוטיזציה מסיבית. קצב העלייה של מכירת הרובוטים לתעשייה צפוי לעמוד על 12% בממוצע בשנה בשנים 2015-2017, לפי הנתונים של IFR World Robotics, זאת לאחר גידול של כ-5% בלבד בין השנים 2005-2013. רובוטים הופכים ייצור לזול יותר ומובילים להוזלת מוצרים סופיים לצרכנים. אגב, רובוטים גם "מאיימים" להחליף כוח עבודה זול במדינות העולם השלישי ולהחזיר את הייצור למערב. מלבד הרובוטיזציה, מתפתח במהירות תחום אינטרנט של דברים לתעשייה (IOT) שצפוי לייעל בצורה משמעותית תהליכי הייצור והשירות ולהוזיל עלויות.

גורם נוסף שפועל להוזלת המחירים זו הירידה בעלות מוצרי ההשקעה הטכנולוגיים תוך שיפור בביצועים שלהם. הכנסת טכנולוגיה מובילה לצמצום כוח אדם של החברות לא רק בייצור, אלא גם בעבודות אדמיניסטרטיביות. כפועל יוצא מתהליכים אלה, מפעלים צריכים שטחים קטנים יותר. כתוצאה מזה, השקעות יקרות במבנים מוחלפות בהשקעות זולות יותר בטכנולוגיה ומורידות עלויות ומחירי המוצרים והשירותים.

צילום: ניצן סדן

מגמה נוספת שמוזילה את העלויות, היא "הכלכלה השיתופית" שמתפתחת בשנים האחרונות בקצב מהיר. הכוונה היא להשכרת בתים, מכוניות ושירותים אחרים בין אנשים פרטיים באמצעות האתרים כגון UBER, Airbnb ,TaskRabbit Zipcar ואחרים. לפעמים השירותים פשוט מוחלפים ללא תמורה כלל כגון החלפת בתים לתקופת נופש. הכלכלה השיתופית עוקפת את החברות המסורתיות ומספקת לצרכנייה מוצרים והשירותים במחירים זולים הרבה יותר. התפתחות זו "מורידה" את נתוני הצמיחה, לפי שיטת המדידה הקונבנציונאלית, וכמובן משפיעה להורדת האינפלציה.

גם התחומים כמו חינוך ובריאות, שמהווים משקל כבד יחסית בהוצאות המשפחה, במיוחד בארה"ב, עוברים או צפויים לעבור בקרוב שינויים בכיוון דומה. כבר היום אנשים יכולים ללמוד באוניברסיטאות יוקרתיות בארה"ב באמצעות תוכנות לימוד מרחוק ולקבל דיפלומה. הטכנולוגיה לא רק יודעת להביא את המרצים הטובים ביותר לקהל רחב של סטודנטים בכל רחבי העולם במחיר נמוך, אלא גם להתאים מבנה הקורסים והמבחנים לכל סטודנט בהתאמה אישית, לפי ניתוח הנתונים הפרטניים שלו. גם בתחום הבריאות נראה שהמחשבים יחליפו חלק ממה שעושים הרופאים ובעלויות נמוכות יותר.

כך, מלבד הגורמים הידועים שפועלים להורדת האינפלציה בעולם ואף לסכנה של התדרדרות לדפלציה שכוללות ביקושים חלשים, דמוגרפיה שלילית והירידה במחירי הסחורות והנפט בפרט, הטכנולוגיה מוסיפה את חלקה שהולך ונהיה משמעותי יותר ויותר.

ואם האינפלציה תהיה נמוכה לא רק בעת ההאטה הכלכלית, אלא גם בתקופות כלכליות טובות יותר בגלל המהפכה הדיגיטלית, אז אי הוודאות האינפלציונית העתידית תישאר נמוכה. כתוצאה מזה, הריבית צפויה להיות נמוכה יותר ממה שהכרנו בעבר. יתכן שכבר האפיזודה הנוכחית של הריביות הנמוכות במיוחד לא רק משקפת חולשה בכלכלה, אלא גם שינוי טכנולוגי שמביאה איתו המהפכה הדיגיטלית.

הכותב הוא כלכלן ראשי במיטב דש השקעות.