$
דעות

טכנולוגיה מקטינה תוצר

חישובי התוצר רחוקים מלשקף את המציאות הכלכלית האמיתית של המדינות

אלכס זבז'ינסקי 09:4530.12.14

התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הוא מדד כלכלי עיקרי שנמצא בשימוש בעולם כדי לתאר את רמת ההתפתחות של המדינה. הוא מורכב מהתוצר לנפש, הביצועים הכלכליים (צמיחת התוצר), רמת הסיכון המדינה (יחס חוב תוצר), גידול בפריון (תוצר לעובד) ועוד מדדים רבים ושונים. אולם, השינויים הטכנולוגיים שהואצו בשנים האחרונות, ועוד יותר השינויים הצפויים, הופכים את מדידת התוצר למעוותת ולעתים משקפת תוצאה הפוכה מהמצב בפועל. 

משקל שירותי התקשורת, לדוגמה, בתוצר העסקי בישראל ירד מ-4.8% לפני עשור ל-2.3% בשנת 2013. האם אנחנו צורכים פחות תקשורת? ממש לא! הפכנו לצרכנים אובססיביים של התקשורת. אנו לא נפרדים מהנייד, כל היום מתכתבים בווטסאפ, שולחים תמונות וסרטונים, הרבה יותר מתקשרים מחו"ל ולחו"ל בזכות האפליקציות החינמיות כמו סקייפ. אולם, למרות השימוש המוגבר אנחנו משלמים הרבה פחות כסף עבור התקשורת ולעתים לא משלמים בכלל. כתוצאה מזה, התוצר ירד, איתו גם הפריון ועוד שורה של מדדים שונים.

 

דוגמה נוספת ניתן למצוא בתקבולים ממכירת המוסיקה באמצעות דיסקים שירדו מ-5.5 מיליארד דולר בשנת 2008 ל-2 מיליארד בשנת 2014. באותה התקופה המכירות הדיגיטליות של המוסיקה עלו מ-1.7 ל-3.4 מיליארד דולר, על פי הנתונים של חברת המחקר פורסטר. כפי שהמספרים מראים, סך המכירות ירד. אבל ברור שאנשים שומעים היום הרבה יותר מוסיקה ובאיכות גבוהה יותר מאשר לפני מספר שנים. באותו אופן, אנחנו רואים הרבה יותר סרטים, אבל תרומה של בתי הקולנוע לתוצר ירדה.

 

לא רק תרומתם של בידור ותקשורת על התוצר קטנה. גם בצריכת שירותי החינוך והשכלה מתחילה מגמה של המעבר לאינטרנט. בעתיד, חלק גדול מהחינוך, בעיקר בגילאים הבוגרים יותר יצרך באינטרנט. שידור הרצאות לסטודנטים דרך האינטרנט צפוי להוזיל עלויות החינוך, ובאותה השעה להנגיש אותו ליותר צרכנים.

 

אפשר לציין גם תחומים אחרים שנכנסים או כבר נכנסו לתהליך דומה של הפצה זולה ונגישה יותר כגון תיווך פיננסי, תיווך שירותי תיירות או נדל"ן מקומי או בינלאומי. סביר להניח שבקרוב נוכל לרכוש שירותי יעוץ שונים, אפילו יעוץ רפואי, באמצעות האינטרנט ובעלויות נמוכות יותר. תחומי שירותים שלמים הופכים ליותר זולים ואפילו חינמיים בזכות התפתחות מואצת של הטכנולוגיה, במיוחד בשנים האחרונות.

 

 צילום: שאטרסטוק

 

לא רק בהפיכה של שירותים שונים לחינמיים מסתכמת השפעת האינטרנט שלא באה לידי ביטוי במדידת התוצר. השפעה נוספת של התפתחות הטכנולוגיה מתבטאת בירידה בצורך החברות בהשקעות פיזיות. חברות מוציאות פחות על השקעות יקרות בבנייה של שטחי ייצור, מסחר או מחסנים בגלל התייעלות, צמצום במספר העובדים ויותר בטכנולוגיה. עלויות של השקעה בטכנולוגיה כל הזמן יורדות. מבחינת התוצר, ירידה בהשקעות גורמת לירידה בקצב הצמיחה.

 

גם ההשוואה בין המדינות באמצעות נתוני התוצר עשויה ליצור הטייה. המדינות המפותחות מובילות בכל התחומים שצוינו למעלה לעומת המדינות המתפתחות. משקל ענפי השירותים בתוצר במדינות המתקדמות עלה בעשור האחרון והוא גבוה משמעותית לעומת המדינות המתפתחות. עובדה זו מגדילה את הפער בין שיעור הצמיחה בתוצר בין המדינות המתפתחות לעומת המפותחות.

 

מלבד ההשפעות הישירות על התוצר שנמנו יש גם השפעות עקיפות מאוד משמעותיות על ביצועי הכלכלה. בשנים האחרונות אינטרנט יותר ויותר מייעל תחומי חיינו רבים לרמות שלא חלמנו עליהם קודם. הוא יוצר תחרות ושקיפות מידע, כאשר חנות קטנה יכולה להתחרות ובהצלחה מול ענקי המסחר. התאמה שירות או המוצר לצרכן הפכה למדויקת הרבה יותר, כאשר השירות לצרכן משתפר עשרות מונים והמחיר יורד. לעומת זאת, סטטיסטיקה של התמ"ג במקרה הטוב לא משקפת את זה ומקרה גרוע יותר אף מציגה הרעה בצמיחה כלכלית.

 

הכותב הוא כלכלן ראשי במיטב דש השקעות

בטל שלח
    לכל התגובות
    x