חשיפת כלכליסט
צינורות הכסף של החטיבה להתיישבות
תמיכות תקציביות לחברות מסחריות, "קולות קוראים" שעוררו את חשד המשטרה והיועמ"ש והלוואות ליישובים שאף אחד לא טורח לגבות בחזרה - כך מזרימה מדי שנה החטיבה להתיישבות מאות מיליוני שקלים מתקציב המדינה לגופים שאיתם היא עובדת
עשרים חברות מסחריות, בהן חברת החשמל ומקורות, נהנו בשנה החולפת ממיליונים רבים ששילמה להם החטיבה להתיישבות עבור שירותים שנתנו, אך בכל המקרים מדובר בכסף ששולם באמצעות מנגנון ״תמיכות״ שהעניקה החטיבה לאותן חברות - כך עולה מבדיקת ״כלכליסט״ שנעשתה במערכת התקציב הפתוח שפותחה על ידי מתנדבי הסדנה לידע ציבורי.
- פרשת הכספים הקואליציוניים: המשטרה עיכבה לחקירה שני יועצים אסטרטגיים
- פרשת השחיתות מסתעפת: יו"ר קק"ל אפי שטנצלר מסר עדות במשטרה
- היועמ"ש ימליץ על שינוי מהותי באופן ניהול החטיבה להתיישבות
יהודה וינשטיין היועץ המשפטי לממשלה צילום: מיקי נועם אלון
החטיבה להתיישבות מחלקת את תקציביה, שמקורם בעיקר במשרדי הממשלה, לגופים שונים. התקציבים מועברים בעיקר לאגודות שיתופיות (כלומר לרשויות מקומיות מסוימות), לעמותות שונות וגם לחברות מסחריות. צינור העברת הכסף המרכזי הוא מנגנון הקולות הקוראים, אולם במקביל לו ישנם צינורות נוספים כמו תמיכות תקציביות, מכרזים ופטורים ממכרז וכן הלוואות ומענקים שונים.
חלק מצינורות אלה נמצאים היום במוקד בדיקה של היועץ המשפטי לממשלה ובמוקד חקירת משטרה כהסתעפות בפרשת ישראל ביתנו.
ֿעל פי בדיקת ״כלכליסט״, בשנת 2014 החטיבה להתיישבות הקצתה כ־807 מיליון שקל לגופים שונים במסגרת תמיכות תקציביות. על פי מערכת התמיכות של החשב הכללי במשרד האוצר, עד כה נוצלו 381 מיליון שקל מהסכום הזה. עם זאת, ייתכן שחלק מהסכום עדיין לא התעדכן במערכות החשב הכללי, וכי חלק מהסכום יגולגל בסופו של דבר לשנה הבאה במסגרת עודפים תקציביים. בכל מקרה, המסגרת התקציבית ניתנה וחולקה.
מתוך הסכום הזה, כ־268 מיליון שקל הוקצו לגופים שמסווגים במערכת בתור ״אחר״, מבלי שיש אפשרות לדעת מי הם. על פי בדיקת ״כלכליסט״, ככל הנראה חלק מהכסף שימש להעתקת ההתנחלות מיגרון ושכונת בית האולפנה בבית אל. הקרן הקיימת לישראל קיבלה מהחטיבה להתיישבות הקצבה של כמיליון שקל ב־2014.
בין עשרים החברות המסחריות שקיבלו מהחטיבה הקצאות לתמיכות תקציביות גם גופים כמו חברת מגנזי תשתיות בע״מ, אחים אנטון חברה לעבודות עפר, י.לרר הנדסה, מחלב פיתוח ובנייה בע״מ ועוד. מרבית התמיכות התקציביות האלה ניתנות במסגרת ״תמיכות בפרט״, אף שבמקרה של משרדי ממשלה אחרים הסעיף הזה משמש לרוב לתמיכות באנשים מסוימים, למשל בעולים חדשים שזכאים לסל קליטה או בניצולי שואה שזכאים לסיוע מהמדינה.
כשהחטיבה בוחרת ספקים להתקשרות, בין אם מדובר במכרז, במתן הקצבה או בתמיכה, עליה לשלוף ספק באופן אקראי מתוך מאגר היועצים של החטיבה, שמורכב מספקים שנמצאו מתאימים.
עם זאת, מערכת התמיכות של החשב הכללי מעידה על כך שישנן מספר חברות שזוכות להרבה התקשרויות מולה.
"כלכליסט" מציג: כך מזרימה החטיבה להתיישבות כספים ליישובים השונים ולחברות המסחריות שאיתן היא עובדת.
צינור ראשון
קולות קוראים
החטיבה להתיישבות אינה נתונה לפיקוח ומסמכיה (כולל אלו הנוגעים לקולות הקוראים ולתמיכות שהיא מעניקה) אינם נגישים, ובין היתר מסיבה זו זיהו במשרד היועץ המשפטי לממשלה וגם במשטרת ישראל את האפשרות להתנהלות לא תקינה. בעקבות כך פשטו חוקרי המשטרה על משרדי החטיבה להתיישבות והתמקדו באיסוף כל החומרים הנוגעים לקולות הקוראים שפרסמה החטיבה בשנה האחרונה. גם במשרד היועץ המשפטי לממשלה נעשית בימים אלה בחינה יוצאת דופן בהיקפה שמבקשת לבדוק את אופן התנהלות החטיבה, בדגש על פרסום קולות קוראים, הוצאת עבודה לספקים והעברות כספים.
הרשויות המקומיות ביהודה ושומרון וגם בנגב ובגליל זיהו לאורך השנים כי נוח להן מאוד לעבוד עם החטיבה להתיישבות, משום שניתן להוציא לפועל פרויקטים בזמן קצר בלי הבירוקרטיה הממשלתית הרגילה שמסרבלת תהליכי עבודה. בנוסף, החטיבה להתיישבות הציגה ראייה רחבה מבחינת צורכי היישובים, בניגוד למשרדים ממשלתיים שאחראים כל אחד לתחומו בלבד.
על פי הנוהל, הקריטריונים לקול קורא נכתבים על ידי המשרד הממשלתי שמבקש לבצע את הפרויקט. כך למשל, אם מדובר בפרויקט שיקום תשתיות ביישוב כלשהו, יהיה זה משרד הבינוי והשיכון שיכתוב את הקול הקורא ויעביר אותו לביצוע בחטיבה להתיישבות, שתפרסם אותו. ואולם אחת השאלות המרכזיות שנבחנות בצוות המיוחד לנושא במשרד היועץ המשפטי לממשלה היא מדוע נדרש בכלל ההליך המסורבל, ומדוע לא מבצע המשרד הממשלתי עצמו את הפרויקט המבוקש. גורמים המעורבים בבדיקה בחנו את השאלה אם לא מדובר במנגנון מסורבל בכוונה, המסייע לטשטוש הקריטריונים בבחירת ספקים והעברת הכסף אליהם.
המשרדים הממשלתיים שעובדים בצמוד לחטיבה להתיישבות - ומתוקף כך אחראים על ניסוחי קול קורא - הם בדרך כלל משרד החקלאות, הביטחון, הקליטה והעלייה, משרד השיכון, משרד הפנים והמשרד לפיתוח הנגב והגליל. בראש כמה ממשרדים אלה עמדו בשנתיים האחרונות גם שרים מישראל ביתנו. חלק מהם וגורמים הקשורים אליהם, כידוע, נחקרו לאחרונה במשטרה.
צינור שני
תמיכות תקציביות
על פי חוק יסודות התקציב יכול גוף ממשלתי להעניק תמיכות תקציביות בעיקר למוסדות ציבור ולארגונים מהמגזר השלישי, וזאת בכפוף לקריטריונים ברורים ושקופים שנקבעים בידי הנהלת המשרד או הגוף הממשלתי, ולאחר שקיבלו את אישור היועץ המשפטי של המשרד. לעתים רחוקות מאוד, כמו במקרה של החטיבה להתיישבות, במסגרת חלק מהתמיכות מועברים תקציבים לחברות מסחריות מהמגזר הפרטי, וזאת כשלא ברור מהם הקריטריונים ומבחני התמיכה שלפיהם מחולקים להן מדי שנה עשרות מיליוני שקלים. לכאורה, ההתקשרות עם חברות מסחריות אמורה להיעשות דרך מכרזים שאליהם ייגשו כל החברות שמעוניינות לתת שירות לחברה להתיישבות ועומדות בתנאי הסף שהוגדרו על ידה, ולא דרך מנגנון תמיכות.
מבדיקת ״כלכליסט״ עולה כי סכומים רבים מועברים מהחטיבה להתיישבות במסגרת תמיכות לרשויות וליישובים עצמם, במסגרת פרויקטים כמו שיקום תשתיות בהתיישבות הכפרית או פרויקט שיקום תשתיות ביישובי הדרום לאחר מבצע צוק איתן. עם זאת, חלק מהתמיכות מגיעות, כאמור, לחברות מסחריות לחלוטין.
צינור שלישי
מכרזים ופטורים ממכרז
את הפעולות והפרויקטים שהחטיבה מבקשת לבצע בעצמה היא צריכה לבצע על ידי חברות קבלניות שיתנו לה שירותים מתאימים כמו תכנון, עבודות עפר, בנייה וכיוצא באלה. החטיבה צריכה להתקשר במסגרת מכרזים עם גופים מסחריים שונים שעומדים בתנאי הסף שהוגדרו במכרז, ולהגיש הצעה עדיפה על פני גופים אחרים.
מלבד מכרזים, החטיבה יכולה להגיש בקשות להתקשר עם ספק מסוים בפטור ממכרז בנימוקים שונים: חוסר זמן לבצע מכרז, ספק יחיד בתחום מסוים וכיוצא באלה. הפטורים מפורסמים באתר מנהל הרכש של החשב הכללי וחושפים כי החטיבה להתיישבות התקשרה במסגרת פטור ממכרז עם גופים רבים בשנים האחרונות.
למשל, החטיבה התקשרה עם חברת מגנזי בע״מ, חברה מסחרית שגם מקבלת מהחטיבה תקציבים במסגרת תמיכות תקציביות, לצורך הקמת תשתיות בדרום ובשטחי יהודה ושומרון. ביולי אשתקד היא קיבלה פטור ממכרז להאריך את התקשרות עם חברת מגנזי לשנה נוספת. חברת מגנזי קיבלה מהחטיבה במקביל תקציבים נוספים במסגרת תמיכות תקציביות.
צינור רביעי
הלוואות ומענקים
בנוסף לתקציבים האחרים, החטיבה מחלקת הלוואות ליישובים, וגם לתושבים עצמם. ישנם שלושה סוגים של הלוואות, שמחולקות רובן ככולן לצורכי הקמת תשתיות או בניית בתי מגורים. ההלוואות האלה ניתנות בתנאים מאוד מאוד נוחים, לתקופות מאוד ארוכות, בריבית נמוכה מאוד. בחלק מן המקרים מדובר בהלוואות שהופכות למענקים, כלומר לא הלוואות שנמחקות או לא נגבות כלל. כך, למשל, הלוואת אמצעי ייצור, ניתנת ל־30 שנה. ההחזר מתחיל רק עשור אחרי מתן ההלוואה, וגם אז המקבל נדרש להחזיר רק 25% מהסכום.
הלוואה אחרת ניתנת תושבים עצמם לצורכי בניית בתים. הדו"ח הכספי של הממשלה חשף כי חלק לא מבוטל מההלוואות הללו ניתן מבלי שום כוונה לגבות את החובות בהמשך. הלוואות שניתנות ללא קביעת תנאי החזר הן דבר חריג עד כדי לא קיים בשוק, ועל כן עולה הסברה כי הלוואות אלה ניתנו מבלי כוונה לגבות אותן.
בדיקת ״כלכליסט״ במאי אשתקד העלתה כי מתוך 1.2 מיליארד שקל שחולקו בהלוואות השונות, 75% לא נגבו. חלק הארי, יותר מ־630 מיליון שקל, היה חובות לאזור חבל עזה וגוש קטיף. חובות אלה נמחקו בשתי החלטות ממשלה לאחר ההתנתקות, בתקופת ממשלות אולמרט ונתניהו. גם מבקר המדינה העיר לא אחת על הטיפול הבעייתי של החטיבה להתיישבות בגביית החובות וההלוואות.
מנכ״ל החטיבה להתיישבות ירון בן עזרא מסר אתמול בתגובה: ״החטיבה להתיישבות לא מעניקה תמיכות בפרט. אם נמצא דבר כזה מדובר בסיווג שמקורו בטעות טכנית. החטיבה מעניקה תמיכות רק דרך מוסד, תמיכה ברשות/ישוב/עמותות והקריטריונים השונים ניתנים לעיון באתר החטיבה להתיישבות״.
