הפרקליטות: להעמיד לדין בכפוף לשימוע את הרב יונה מצגר על קבלת שוחד

הפרקליטות הודיעה היום (ג') כי תעמיד לדין את הרב הראשי לישראל לשעבר, יונה מצגר, בבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, גניבה, הלבנת הון ועבירות נוספות וזאת בכפוף לשימוע. לפי החשד, לאורך שנים הוא נטל שוחד של כ-10 מיליון שקל תוך ניצול מעמדו, כ-7 מיליון שקל נטל לכיסו.

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הודיע היום לבא כוחו של הרב כי החליט לאמץ את עמדת פרקליט המדינה ופרקליטת מחוז ירושלים וכי הוא שוקל להעמידו לדין פלילי, וזאת בכפוף לשימוע שייערך לו.

הרב מצגר חשוד בעבירות רבות ובהן קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מס, והכל תוך שהוא פועל במסגרת תפקידו ומנצל את מעמדו הרם.

הרב יונה מצגר (ארכיון) צילום: אלכס קולומויסקי

לפי כתב החשדות בעניינו של מצגר, במרבית המקרים שימש חיים אייזנשטט, נהגו האישי של הרב, כשליחו לקבלת כספי העבירות. בשל מערכת היחסים הקרובה בין השניים ובשל חלקו בביצוע העבירות, חילק לכאורה הרב מצגר את כספי העבירות, בינו לבין נהגו שקיבל עשרות אחוזים מכספי העבירות, לפי החשד.

כתב החשדות מתייחס גם ל"פרשת הגיורים" שבמסגרתה, כך נטען, קיבל הרב מצגר לכיסו טובות הנאה מבעלי ממון תושבי חוץ אשר ביקשו להתגייר וכאלה שביקשו לערוך בירורי יהדות. במסגרת קשר שנוצר בין הרב מצגר לבין רב היושב בחו"ל, סוכם כי במקרים מסוימים יפנה אליו הרב מצגר תושבי חוץ המתעניינים בהליכי גיור ובירור יהדות.

בהתאם לסיכום, בעד כל הפנייה כזו של הרב מצגר, הוא קיבל לכאורה סכום כסף בשיעור מחצית מן הסכום שקיבל אותו רב מאותם תושבי חוץ. כמו כן, בחלק מהמקרים קיבל לכאורה הרב מצגר את הכספים תוך שהוא מקפיד על כך ששמו לא יירשם כמוטב העברות הכספים, וזאת במטרה להסתיר את מקור הכספים, את מיקומם ואת בעלי הזכויות בהם.

תשלום של 360 אלף דולר עבור גיור

לדוגמא, כך לפי החשד, באחד המקרים במהלך שנת 2011 פנה לרב מצגר איש עסקים שעלה מרוסיה לישראל וביקש ממנו עזרה. הרב מצגר הפנה אותו למקורבו, הרב היושב בחו"ל, על מנת שיגייר את בנו ובתו. לאחר גיורם קיבל הרב המגייר סכום כולל של 360 אלף דולר. על פי החשד העביר הרב המגייר לרב מצגר מחצית מן הסכום האמור 180 אלף דולר.

בפרקליטות טוענים כי הרב מצגר פעל תוך ניצול מעמדו ותפקידו כרב הראשי לישראל יחד עם אייזנשטט, לגיוס תורמים לעמותות. על פי החשד, סוכם כי בתמורה לפעולותיהם של מצגר ואייזנשטט, יתנו בעלי התפקידים בעמותות לרב מצגר עשרות אחוזים מן התרומות שיתקבלו בעמותות.

כך למשל, באחד המקרים המצוינים בכתב החשדות, גייסו הרב מצגר ואייזנשטט תרומות לישיבה שפעלה בבית הכנסת של הרב מצגר. על-פי החשד, אחת התרומות בסך 28 אלף דולר ניתנה לידי אייזנשטט, אשר העבירה לרב מצגר, והיא חולקה בין שניהם, מבלי שהועברה כתרומה לישיבה. תרומה אחרת בסך כ-72 אלף שקל יתנה ע"י איש עסקים ישראלי עבור עמותת "בית התבשיל" הדואגת למזון לנזקקים. לאחר קבלת הכספים, העביר לכאורה מנכ"ל העמותה לרב מצגר 30% מסך התרומה (כ-22,500 שקל), וזאת מבלי ליידע את התורם. כך נעשה לכאורה גם במקרים רבים נוספים כמפורט בכתב החשדות.

כמו כן, על פי כתב החשדות, במהלך שנות כהונתו כרב הראשי לישראל בין השנים 2013-2003, קיבל לכאורה הרב מצגר לכיסו הפרטי טובות הנאה בסכומי כסף משמעותיים מאנשים פרטיים בעד פעולות הקשורות בתפקידו כרב הראשי. טובות הנאה אלה התקבלו במספר רב של הזדמנויות, בתמורה למעשים אשר יש להם זיקה לתפקידו של מצגר כרב הראשי, הן במסגרת אירועים פרטיים והן כתמורה לכך שהשתתף באירועים שערכו אותם נותני טובות

ההנאה.

כך לדוגמא, ביולי 2010 התקיימה חתונת בנו של הרב מצגר. בשיחה שהתקיימה לפני החתונה בין חיים איזנשטט לבין שניים מהמוזמנים, סוכם כי השניים יתנו לרב מצגר טובת הנאה בשווי רב שתועבר כ"מתנה" לכבוד החתונה. בהתאם לכך הועבר תשלום בסך 500 אלף דולר. הסכום הועבר ישירות לרב מצגר בעשרה תשלומים במזומן.

כדוגמא נוספת נציין, כי הרב מצגר נחשד בכך שבשנת 2009 ערך טקס בו הוכתר מקורבו של יהודי עשיר ממוסקבה לרב העדה הקווקזית בארץ. בתמורה קיבל לכאורה הרב מצגר תשלום בשיעור של 70 אלף דולר.

חשד נוסף שעולה מחומר הראיות נוגע לכך, שבמהלך התקופה בה כיהן כרב הראשי לישראל, הפיק הרב מצגר רווחים אותם השמיט מן הדוחות השנתיים שמסר למס הכנסה בכוונה להתחמק מתשלום מס. כמו כן, נחשד הרב מצגר כי ביקש מחיים אייזנשטט להציג גרסה שקרית בחקירתו, והפציר בו עשרות פעמים כי ימשיך "לשמור עליו" ולהגן עליו במסגרת החקירה.