באוצר בודקים איך צברה מעצ תביעות של 5 מיליארד שקל

משרד החשבת הכללית באוצר בראשות מיכל עבאדי־בויאנג'ו החל לבדוק בימים האחרונים את היקף התביעות שהצטברו נגד חברת נתיבי ישראל (מעצ לשעבר) ונתע. כך נודע ל"כלכליסט". סיבת הבדיקה היא החשש שקופת המדינה תהיה חשופה לתביעות הללו, וזאת מכיוון שמדובר בשתי חברות ביצוע בבעלות מלאה של המדינה שאינן נהנות מהכנסות שוטפות ומשמשות למעשה צינור לביצוע עבודות תשתית תחבורה.

הבדיקה החלה לאחר שבמשרד החשבת הכללית קיבלו מכתב התראה לפני פירוק מחברת דרכיה, ששימשה בעבר כמפקחת פרויקטי בנייה של נתיבי ישראל ואף נתבעה בידי נתיבי ישראל על התרשלות לכאורה בפיקוח על כמה פרויקטים. דרכיה תבעה את החברה בחזרה, ובמכתב מקביל שנשלח למשרדי האוצר והתחבורה היא טענה שהחברה אינה "צובעת" כסף בדו"חות הכספיים שלה כנגד תביעות שונות מצד ספקים וקבלנים. הטענה הזאת הובילה את אגף החשבת הכללית לערוך בדיקה של כלל התביעות והפשרות שנידונות כיום בנתיבי ישראל.

מיכל עבאדי בויאנג'ו החשבת הכללית במשרד האוצר צילום: עמית שאבי

התמונה שהתגלתה לעיני האגף הפתיעה גם אותו: היקף התביעות נגד נתיבי ישראל הוא כ־5 מיליארד שקל (נכון לסוף 2013), סכום המתקרב למחזור השנתי של החברה. התביעות מורכבות מדרישות קבלנים שונים, עובדים שפוטרו ונותני שירותי מחשב כמו גם תביעות על הפקעות קרקע שהוגשו נגד החברה ומצויות כיום בהליך משפטי כזה או אחר.

במקרה קיצון, כך מעריכים באוצר, תידרש החברה להקפיא לאלתר כל מגעים לפשרות מול קבלנים עד שתתבהר תמונת המצב הפיננסית. דו"ח מבקר המדינה האחרון הצביע על כשלים חמורים בניהול המכרזים של נתיבי ישראל עד כדי חשש לניגוד עניינים בחלקם. הדו"ח תרם בין השאר לפרישתו של מנכ"ל החברה שי ברס.

תביעות של 3.8 מיליארד שקל על הפקעות קרקע

היקף התביעות של חברת נתיבי ישראל אמור להופיע בדו"ח הכספי של החברה, אולם עיון בו מעלה שפירוט התביעות, שנמצא בביאור 13 (התחייבויות תלויות), למעשה הושחר כדי למנוע זליגת מידע החוצה.

מפרטי התביעות שהגיעו ל"כלכליסט" עולה כי החברה צד ל"מאות תביעות שהסכום הכולל שלהן הוא כ־3.818 מיליארד שקל", אשר מקורן בהפקעות קרקע. עוד עולה תביעת קבלן במסגרת בוררות של כ־554 מיליון שקל (שפיר הנדסה - ל"ג) על ביצוע עבודות בכביש 531.

במקביל התגלו תביעות שונות של כמה עשרות מיליוני שקלים על נזקים שונים; החברה מחלקת אותן לפי סיכויים: בינוני (37 מיליון שקל), גבוה (25 מיליון שקל) או כאלה שלא ניתן להעריך בשלב זה את סיכויי ההצלחה שלהן (64 מיליון שקל).

מאחר שנתיבי ישראל אינה מפרישה בדו"ח הכספי שלה כספים עבור תביעות שונות, מי שעלולה לשאת באותן הוצאות משפטיות היא למעשה קופת המדינה, וזאת דווקא בתקופה שבה אין תקציב והוא מנוהל באופן חודשי עד לכינונה של ממשלה חדשה שתעביר תקציב חדש.

בדיקת התקציב של נתיבי ישראל בידי החשבת הכללית אינה חדשה, ורק בספטמבר האחרון שלחה עבאדי־ביואנג'ו מכתב לשר התחבורה ישראל כץ, שבו היא מבקשת ממנו להסביר חריגות לכאורה בשלל פרויקטים בהיקף שנאמד ב־2 מיליארד שקל.

בנתיבי ישראל סירבו להגיב לבדיקה.

התביעות נגד מקימת הרכבת הקלה ייבדקו

החברה השנייה שנכנסה למסלול של בדיקה היא נתע (נתיבי תחבורה עירוניים), שאמורה להקים את הרכבת הקלה בתל אביב. זאת עמדה בשבוע האחרון בסימן הניסיון לעכב את עבודות הבנייה שלה לאחר שאגף התקציבים באוצר ביקש לאחד כמה מכרזים ולמנוע לכאורה בזבוז כספי ציבור.

שר התחבורה מתנגד לעת עתה לאיחוד מכרזים, ובשבוע הבא אמורה להתקיים פגישה משולשת (משרדי האוצר והתחבורה ונתע), שתנסה להוציא את הפרויקט מהבוץ הבירוקרטי שהחברה נקלעה אליו.

בתוך כך אתמול הודיע החשב הכללי לנתע שהוא אישר תקצוב של עבודות התשתית (חפירה מזרחית ומערבית) בכ־10 מיליון שקל.