מבקר המדינה: בנק גדול נתן חסות לוועידת הנשיא "ללא ביצוע הבדיקות הנדרשות"

בית נשיא המדינה, בתקופת שמעון פרס, אינו נקי מליקויים. אולם להבדיל מהדו"ח על מעונות ראש הממשלה אין בהם חומרים שימצאו את דרכם לשולחנו של היועץ המשפטי לממשלה ומשם לחקירת משטרה. מה שיש בהם, זה צפצוף על נהלים, על מינהל תקין ועל מבקר המדינה עצמו שהערות קודמות שלו לא הופנמו.

ליקויי בית הנשיא מתרכזים בדו"ח בתחומים הקלאסיים של ביקורת - ניהול כוח אדם, כספים, רכש, תכנון העבודה ותקציב. עוד נמצאו ליקויים בפעולות שביצע בית הנשיא כנותן חסות ל"וועידת הנשיא". מבקר המדינה מצביע גם על ליקויים שהועלו בדו"ח הקודם וטרם תוקנו.

ועידת הנשיא: ביקורת על שימוש בחסויות ומימון באמצעות תרומות

הסיפור מעניין, וגם הייחודי לנשיא פרס הוא ועידת הנשיא, מפגן כוח וראווה למדינת ישראל ובמיוחד לנשיאה. חמש ועידות התקיימו בין השנים 2008 ל-2013 בהשתתפות ראשי הארגונים היהודיים בעולם, נציגי ממשלת ישראל ומנהיגים מרחבי העולם. הוועידה מומנה באמצעות חסויות ותרומות. מבקר המדינה העיר בדו"ח הקודם בעניין שמן הראוי כי אירוע ממלכתי ימומן מתקציב המדינה - ולא באמצעות חסויות ותרומות. "בניגוד להערת מבקר המדינה", כותב המבקר, "החליט בית הנשיא להמשיך במתכונת של מתן חסות ומימון באמצעות תרומות".

הנשיא לשעבר פרס. ביקורת על מינהל תקין ועל היעדר הפנמה של הערות צילום: רויטרס

ומה לא בסדר בזה? הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מזהירות מפני פנייה לגורמים פרטיים במשק לגיוס תרומות לאירועים ממלכתיים. "מתן החסות קושר את עובד הציבור אל מבקש החסות", כותב המבקר, שמציין במיוחד את התקשרות ועידת הנשיא עם בנק מסחרי גדול שהציב ביתן במתחם הוועידה והציג את הלוגו שלו בפרסומים השונים של הוועידה. "בית הנשיא לא ערך את הבדיקות הנדרשות לשם קבלת היתר לשימוש בסמל המדינה ובדגלה", ציין המבקר וסיכם: "אף שמדובר בהצגת פרסומת מסחרית בוועידה המתקיימת בחסות בית הנשיא, לא נתן בית הנשיא את דעתו להיבטים הנוגעים להצגת פרסומות מסחריות במסגרת ועידת הנשיא, כנדרש".

תקציב: נדרשו תוספות של 20% בגלל היעדר תכנון

בשנים 2011-2014 נע התקציב המקורי של בית הנשיא בין כ-40 מיליון שקל עד כ-44 מיליון בשנה. במשך אותן שנים נדרשו תוספות תקציב לבית הנשיא בשיעור ממוצע של כ-20%. מהדו"ח עולה שהפערים אינם בהכרח ביטוי לחמדנות ובזבזנות, אלא היעדר תכנון והערכה מראש, למרות שהסעיפים משותפים להוצאות ראש הממשלה: מימון טיסות, שיפוץ בית הנשיא, אבטחה וצורכי ביטחון והתאמת תקציבי שכר. החץ מופנה לאגף התקציבים באוצר ש"לא גיבש תקציב המשקף נכונה את הוצאות בית הנשיא. הגם שאגף התקציבים באוצר קיבל עוד בשנת 2011 את המידע על כך שיש פערים בין התקציב שגיבש לבין הצרכים. כתוצאה מכך נדרשו גם בשנים 2013-2014 תוספות ניכרות במהלך השנה".

כוח אדם: שימוש רב במשרות אמון, וקידום עובדים בניגוד למותר

קבוצת ליקויים נוספת נמצאה בנושאי העסקת כוח אדם ומכרזים. בבית הנשיא הועסקו 14 עובדים במשרות אמון. לא נמצא כי נעשתה בחינת צרכים לצורך העסקתם של נושאי משרות אמון אלה. "בדוח הקודם", צוין, "קבע המבקר, כי על בית הנשיא להפסיק העסקתו של יועץ א' כקבלן חיצוני. אף על פי כן המשיך בית הנשיא להעסיקו עד לסוף כהונתו של הנשיא פרס. משרד מבקר המדינה העיר לבית הנשיא שלא תיקן את הליקוי". המבקר מתריע על שדרוגי דרגות לעובדים באמצעות שינויי תקן "ב-12 משרות, כלומר פי שלושה מהמותר בשירות המדינה על פי הוראות נציבות שירות המדינה". 

משכן הנשיא. "חייבים לפעול כקבוע בתקנות" צילום: יואב גלאי

בית הנשיא טען כי המכסה של נציבות שירות המדינה אינה חלה עליו והסמכות לשדרוג משרות נתונה למנכ"ל בית הנשיא. המבקר שולל עמדה זו: "על עובדי בית הנשיא חלות כאמור ההוראות המחייבות את כלל עובדי המדינה".

בהתייחסו להעסקת עובדים במשרות אמון כותב המבקר כי בבית הנשיא הועסקו ארבע עובדות שאינן נכללות במסגרת משרות האמון המוקצבת. גם כאן טען בית הנשיא לתקנות "ארכאיות" שאינן רלבנטיות לצרכיו. המבקר מסביר לנשיא שגם אם זה נכון, עדיין מחובתו לפעול לפי התקנות: "ככל שבית הנשיא סבור כי התקנות טעונות שינוי, וייתכן כי יש טעם בטענה זו, עליו לפעול לשנותן. ואולם כל עוד הדבר לא נעשה, על בית הנשיא לפעול כקבוע בתקנות".