מעון מוסיף המון: ציבורי, פרטי או גם וגם - הכל הולך בבית נתניהו

על נזק אחד שגרם דו"ח מבקר המדינה לראש הממשלה קשה יהיה להתווכח - הדו"ח חיזק את התחושה שראש הממשלה מחבב כסף, בעיקר כסף שלא מגיע לו. עד היום הסתובבו הסיפורים האלה בעדויות אישיות, חלקן משעשעות יותר וחלקן פחות. עכשיו הם נצורים במסמך רשמי של מדינת ישראל, חתומים בידי מבקר שנבחר בתמיכת סביבתו של ראש ממשלה. המבקר מציין בהזדמנות זו שהעביר ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ב־2 בפברואר את החומרים שמהם עולה חשש לפלילים - סיפורי מיחזור הבקבוקים וריהוט הגן, שאינם נכללים בדו"ח ושלגביהם יחליט וינשטיין אם לפתוח בחקירת משטרה. לטיפול היועץ הועברו גם "חומרים הנוגעים לגורמים שאינם מבוקרים", קרי שרה נתניהו.

הדו"ח הזה יכול בקלות לשמש כבסיס לכמה פרקים של "פולישוק". הוא מפרט בכובד ראש יבשושי את שלל הטכניקות של ראש הממשלה וסביבתו להתחמק מתשלום ולהגדיל הכנסות, טכניקות ששוכללו לדרגת אמנות משפטית וחשבית. למשל - תקציב הביגוד, האיפור ועיצוב השיער של בנימין ושרה נתניהו, שצמח פי 2.5 מהסכום שקבעה ועדת הכספים. הדבר נעשה בחוות דעת משפטיות קדחתניות שהוחלפו בין היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה לבין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שמצאו בסיעור מוחות משותף דרך יצירתית לעקוף את ועדת הכספים ולהכפיל את המקורות שמהם ניתן לממן את הפן: גם מתקציב התפעול וגם מתקציב דמי הייצוג. המבקר לא מאושר מהתרגיל, אבל מבין שהסכום המקורי אינו מספק את צורכי הזוג. והוא מסביר ש"הדרך לשנות סעיף תקציבי זה היא פנייה לוועדת הכספים של הכנסת, כדי שתקיים דיון מעמיק בנושא".

וכך גם סיפור היטל בצורת בסכום של 5,500 שקל שהושת על נתניהו בשל צריכת מים עודפת ב־2009–2010, בשל מילוי הבריכה בביתו הפרטי בקיסריה. בריכה שנתניהו ביקש שהמדינה תממן, ונענה; וכך בהתחמקות מתשלום חוב אישי של ראש הממשלה בסכום של 6,000 שקל למשרדו בשל הזמנת אוכל ב־2012, שאנשי ראש הממשלה מצאו דרך יצירתית לממן מקיזוז מסעיף אחר, רק לא מכיסו.

והסיפור הפחות משעשע של הקופה הקטנה בבית ראש הממשלה, שנביא ישירות מהדו"ח בלשונו של המבקר: "עובדים במשרד ראש הממשלה שילמו מכיסם הפרטי עבור הוצאות אישיות של ראש הממשלה. המשמעות של אי־תשלום החזר מהקופה הקטנה בגין הקבלות האלו היא כי עובדי המשרד סופגים את עלות ההוצאות הפרטיות של ראש הממשלה או של בני ביתו. כאשר עובד במשרד ראש הממשלה נאלץ לממן מכיסו הוצאה עבור ראש הממשלה, מדובר במינהל לא תקין, ואין נפקא מינה אם מדובר בסכום גדול או קטן".

"ניתן לצפות מנבחר ציבור לשמש דוגמה"

במרכז הדו"ח עומד הערבוב בין הציבורי לפרטי, כשהגבולות בין השניים לא מוגדרים כלל או נתונים לפרשנות המשפחה ויועציה. שלושה סוגי הוצאות הותרו ללא הגבלת סכום: רכישת מוצרים למעון הרשמי בחנויות לממכר מזון, הזמנת ארוחות בהיעדר מבשל/ת והוצאות הכרוכות בשימוש במעון הפרטי. לגבי המעון הפרטי לא נקבעה תקרה להוצאות השימוש כניקיון וגינון. לא נקבעה גם תקרה להשתתפות במימון שיפוצים ותיקונים. במצב כזה מטיף המבקר ל"חיסכון ומידתיות", עקרונות שנראה כי נתניהו חף מהם. "בהתנהלות בית ראש הממשלה היתה חריגה מעקרונות אלה", כותב המבקר. "לדעת משרד מבקר המדינה, ניתן לצפות מנבחר ציבור, בכיר ככל שיהא, להקפיד לפעול לפי העקרונות האמורים ולשמש דוגמה לחיסכון בכספי ציבור".

הווילה של נתניהו בקיסריה צילום: שאול גולן

ההפרזות נרשמו בכל התחומים. המשפחה הזמינה ארוחות פרטיות אף שהמדינה מממנת מבשלת במעון, למרות ההוצאה הגבוהה מקופת הציבור ו"בניגוד לעקרונות היסוד של חיסכון ומידתיות".

עוד בזמן כהונתו של יצחק רבין כראש ממשלה הוחלט שעל המדינה לשאת בהוצאות בסיסיות של המעון הפרטי של ראש הממשלה ש"ננטש" עם מעבר המשפחה למעון הרשמי ברחוב בלפור. נתניהו וצוותו מצאו כל דרך אפשרית להגדיל את ההוצאות הבסיסיות האלה, שנועדו לתחזוקה, אבטחה ואירוח רשמי בלבד. המים בבריכה ורהיטי הגן שהועברו לטיפול היועץ המשפטי הן הדוגמאות הבולטות.

הלחץ של פרקליט נתניהו, עו"ד דוד שמרון, לבדיקה השוואתית הני בפרסום צמוד של דו"ח מעקב על משכן הנשיא בעת כהונתו של שמעון פרס. אלא שכאן מדובר בדו"ח שמתרכז במינהל וכספים בלבד. יש בהחלט דמיון בין הדו"חות, בעיקר בעשיית "הדין העצמי" של שני הבתים המבוקרים, בעקיפת נהלים באותם המקומות שדייריהם סברו כי התקציבים אינם מספיקים לצרכים. אצל פרס לא נבדקו הוצאות פרטיות ולכן ההבדלים: לא נשלחו נושאים לבדיקה פלילית של היועץ המשפטי, ואין את גודש הדוגמאות לערבוב בין הפרטי לציבורי.

ליקויי בית הנשיא מתרכזים בתחומים הקלאסיים של ביקורת - ניהול כוח אדם, כספים, רכש, תכנון העבודה ותקציב. עוד נמצאו ליקויים בפעולות שביצע בית הנשיא בארגון "ועידת הנשיא", מפגן ראווה לתפארת מדינת ישראל בכלל ונשיאה בפרט. חמש ועידות התקיימו בין 2008 ל־2013 בהשתתפות ראשי הארגונים היהודיים בעולם, נציגי ממשלת ישראל ומנהיגים מהעולם. הוועידה מומנה באמצעות תרומות. מבקר המדינה העיר בדו"ח קודם שמן הראוי שאירוע ממלכתי ימומן מתקציב המדינה ולא באמצעות חסות ותרומות. אלא שבית הנשיא החליט להמשיך במתכונת הבעייתית. ולמה בעייתית? הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מזהירות מפני פנייה לגורמים פרטיים במשק לגיוס תרומות לאירועים ממלכתיים. בית הנשיא התקשר עם בנק מסחרי גדול שהציב ביתן במתחם הוועידה והציג את הלוגו שלו בפרסומיה השונים, וזאת כאשר "בית הנשיא לא ערך את הבדיקות הנדרשות לשם קבלת היתר לשימוש בסמל המדינה ובדגלה", כותב המבקר ומסכם: "אף שמדובר בהצגת פרסומת מסחרית בוועידה המתקיימת בחסות בית הנשיא, לא נתן בית הנשיא את דעתו להיבטים הנוגעים להצגת פרסומות מסחריות במסגרת ועידת הנשיא, כנדרש".

שני הבתים, עולה מהדו"חות, מצפצפים על נהלים, על מינהל תקין ועל מבקר המדינה עצמו שהערותיו ועצותיו לא הופנמו. ההשוואה שאליה חתר שמרון לא התמצתה, ולכן היא גם לא מועילה למרשו. פרס הוא נוכח־נפקד בדו"ח על בית הנשיא לעומת ראש הממשלה ורעייתו שנוכחותם האישית ניכרת כמעט בכל קומבינה בדו"ח, גם כשזו מאושרת בידי "ועדת השלושה" או רגולטור אחר.

אחד הסיפורים הוא העסקתו בניגוד לנהלים של חשמלאי שהמשפחה אהבה את עבודתו, עד כדי כך שקריאת שירות נרשמה אפילו ביום כיפור ובסופי שבוע. סיפור אופן העסקתו של החשמלאי נבדק בחשד לפלילים.

ממשלת רבין הראשונה נפלה בגלל הגעת מטוסי F15 בשבת. היום ספק אם נחיתת חשמלאי בשבת תיטול מנתניהו את תמיכת המפלגות הדתיות. דו”ח המבקר בכל מקרה ישאיר שריטה קלה בכנף. הסיפור שלו הוא חמדנות, קומבינות, צפצוף על הרשויות, תכונות שרוב הישראלים בעצם די מעריכים. הכדור שיכול להפיל את נתניהו התגלגל כעת לחיק היועץ המשפטי לממשלה, שכבר הוכיח שניתן לסמוך על איטיותו.