היועמ"ש ידרוש: יותר שקיפות בהעברת הכספים הקואליציוניים

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין עומד לפרסם בימים הקרובים נוהל חדש שאמור למנוע העברת כספי מדינה במחשכים, כפי שנעשה לפי החשד בפרשת הכספים הקואליציוניים שהתפוצצה לאחרונה. במסגרת הפרשה נחקרו בין היתר חברי כנסת מישראל ביתנו כמו גם מקורבים למפלגה בחשד למתן וקבלת שוחד, תיווך לשוחד והטיית מכרזים.

ההנחיה של היועץ המשפטי לממשלה, שגובשה עם הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי, מבקשת לעסוק בארבע פינות חשוכות בתקציב המדינה - הסכמים קואליציוניים שנעשים בעת הקמת ממשלה או כשנכנסת סיעה לקואליציה; סיכומים בממשלה אגב אישור התקציב, שנוגעים לנושאים שאינם קשורים למשרדיה של המפלגה בממשלה; אישור תקציב המדינה בכנסת ושינויו בוועדת הכספים; וסיכומים פוליטיים שנעשים במהלך השנה.

אמיר לוי צילום: נמרוד גליקמן

הנוהל החדש יקבע כי מעתה כל תהליך הקצאת הכספים ייעשה בשקיפות מלאה, על בסיס עבודת מטה שתיעשה טרם קבלת ההחלטה. זאת בניגוד למצב כיום, ובו החלטות מסוג זה יכולות להיעשות ללא שקיפות וללא תהליך מקצועי מסודר שמבוסס על נתונים (מה שמאפשר לקבל החלטות שעלותן מגיעה למאות מיליוני שקלים במחי יד ללא ניתוח מקצועי).

כבר היום שר האוצר או ראש הממשלה נדרשים לאשר כל החלטה תקציבית כזו. הנוהל החדש מבקש לחדד זאת ולסתום את הפרצות הקיימות שמאפשרות את מעורבותם של מאכערים ומתווכים אחרים בתהליך.

איך ינוהל הכסף?

נקודה משמעותית שבה תעסוק ההנחיה נוגעת לשלב ניהול הכסף שהוקצה: לאחר שתתקבל ההחלטה על ידי הח"כים או הממשלה, תנותק מעורבותם של המחליטים מניהול הכסף שהוקצה. על פי הנוהל, ההחלטות התקציביות הפוליטיות ייכנסו במידת האפשר לבסיס התקציב עד לרמת תקנה מפורטת במשרד הממשלתי הרלבנטי. כך למשל, החלטה בנוגע להקצאת כספים לגרעינים תורניים תתקבל במשרד החינוך על ידי גורמים מקצועיים, ולא במסגרת סעיף תקציבי נפרד שחברי כנסת יוכלו להשפיע עליו. זאת כדי לנטרל את השפעתם של גורמים פוליטיים המצויים מחוץ למשרד הרלבנטי.

נושא נוסף שבו מבקש הנוהל לטפל הוא התניית כספים, ולפיה תמיכתו של שחקן מפתח, כיו"ר ועדת הכספים למשל, בחוק או בהעברת כספים מסוימת, מותנית בתמיכה של הצד השני בחוק או העברת כספים אחרת בתמורה. מעתה הסכמים כאלה יהיו חייבים לעבור דרך הוועדה הרלבנטית בכנסת, ולהיכנס לפרוטוקול לפני שההעברה תקבל אישור.

עם כל זאת, הנוהל לא עומד לספק מענה לכל הפינות החשוכות שבתקציב המדינה: הוא לא עומד לעסוק בהסכמים הבין־משרדיים שנחתמים בין משרדי הממשלה לאוצר, הוא לא עומד לעסוק בנושא ההעברות התקציביות (נושא שעומד לפתחו של בג''ץ בשל עתירה שהגישה ח''כ סתיו שפיר), ולא עומד לעסוק בנושא הפיקוח והבקרה.

לטענת גורמים באוצר, הנוהל החדש משנה את האופן שבו הדברים עובדים היום, מצר את חופש הפעולה של הפוליטיקאים בכל הנוגע לניהול התקציב, ומחייב שינוי של שיטות העבודה הקיימות.