מה מעניין את הציבור הישראלי? הקמפיינים כלכליים, אבל השיח עדיין ביטחוני

נדמה שמעולם לא התקיימו בישראל בחירות על רקע סוגיות כלכליות כל כך. זה אמנם התחיל כבר במערכת הבחירות הקודמת, שהתקיימה לאחר המחאה החברתית, אבל הצטרפות מתמודדים כמו משה כחלון, הצבת סדר יום כלכלי־חברתי של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד והבאת כוכבים כלכליים כפי שעשה המחנה הציוני עם פרופ׳ מנואל טרכטנברג חידדו את הגוון של מערכת הבחירות הנוכחית. כולם דיברו יותר מתמיד ב"כלכלית טהורה", כלומר כולם חוץ מראש הממשלה שלא פרסם עדיין מצע כלכלי של המפלגה ושומר על שתיקה רועמת בתחום.

סקרים שנערכו על ידי גורמים שונים בתקשורת הבהירו פעם אחר פעם: הציבור מתעניין יותר ביוקר המחיה ופחות באיראן. אלא ששבוע לפני הבחירות, "כלכליסט" בדק מה מעניין את הציבור, והתוצאות מפתיעות: השיח עדיין ביטחוני.

חברת יפעת מחקרי מדיה וחברת ויגו בדקו עבור "כלכליסט" את השיח התקשורתי, בעיתונות ובמדיה הממוסדת שכוללת את כלל העיתונים הארציים, רשתות הרדיו והטלוויזיה ואתרי אינטרנט ארציים מרכזיים, וכן את השיח במדיה החברתית - פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, פורומים, בלוגים וטוקבקים. התקופה שנבדקה היא כשלושה חודשים אחורה, מהרגע שהכנסת פוזרה והוכרז על בחירות כלליות.

הפגנת 'מחליפים את השלטון' במוצ"ש האחרון צילום: מוטי קמחי

בתחום שהוגדר מדיני־ביטחוני נבדקו כל השיחות והידיעות שעסקו באיראן, ביחסים עם ארה"ב, בתהליך המדיני, בפלסטינים ובמדינות ערב. בתחום שהוגדר כלכלי־חברתי נבדקו כל השיחות והידיעות שעסקו ביוקר המחיה, דיור, מצב המשק וסוגיות פיננסיות. בשבוע שנותר עד לבחירות, יבדקו "כלכליסט" ויפעת מחקר תקשורת את "מצב הרוח" של הציבור.

הנתון המפתיע ביותר שעולה מהבדיקה הוא חד־משמעי: הציבור אולי מתעניין יותר ביוקר מחיה, אבל השיח הביטחוני שולט. פחות משליש מכלל השיח הפוליטי מוקדש לנושאים כלכליים. הבחירות הוכרזו אמנם על רקע מחלוקות בעניין התקציב, אך המחקר מצביע על כך שככל שהדבר נוגע לתוכן גולשים ברשתות השונות, השיח הוא ביטחוני.

שחר גור מיפעת מציין כי הנתונים מצביעים על פער בין הקמפיינים שמתמקדים ביוקר מחיה, בדיור ובכלל בכלכלה, לבין השיח התקשורתי שהתפתח במדיה כל כל גווניה, כלומר הקמפיינים הכלכליים לא הצליחו לייצר מומנטום והשיח נותר פעמים רבות במקומות שנוחים לנתניהו ולליכוד, כלומר בביטחון. המחקר מצביע כי בחודש דצמבר, זמן קצר לאחר שהוכרזו הבחירות, השיח במדיה החברתית היה יותר כלכלי מביטחוני: 37% כלכלי־חברתי לעומת 33% מדיני־ביטחוני. הסיבה הלא מפתיעה היא כאמור העובדה שהבחירות הגיעו על רקע מחלוקות התקציב, אז גם היה הרגע שנתניהו עצמו הבין שיוקר המחיה הוא "להיט השעה" ופירסם את תוכנית הפטור ממע"מ שלו.

במדיה התקשורתית הממוסדת השיח הכלכלי היה מובהק קצת יותר - 33% כתבות בתחום הכלכלי לעומת 27% כתבות בלבד בתחום המדיני־ביטחוני. בשני המקרים, גם במדיה הממוסדת וגם בשיח הרשתות כ־20% מהשיח היו סביב הבחירות.

ככל שהזמן עבר, הכלכלה איבדה מומנטום. אירוע הטרור בפריז הדליק מחדש את השיח הביטחוני, לאחר מכן חזר האיזון בין שני הנושאים וזאת על רקע פרסום דו"ח המבקר בנושא משבר הדיור. הנושא המדיני חזר לכותרות בנסיעת נתניהו לארה"ב.

נכון לאתמול, נרשם במדיה החברתית הנתון הנמוך ביותר של עיסוק בכלכלה - רק 25% מהשיחות על הבחירות נגעו בכלכלה וחברה לעומת 30% במדיני־ביטחוני. המדיה הממוסדת, נכון לאתמול, הציגה תמונה אחרת, כמעט תיקו בעיסוק בנושאים - 36% כלכלה 37% מדיני־ביטחוני.