"שינוי אפשרי במצב החוקי של הקנאביס"

האם אנו לקראת לגליזציה של הקנאביס? בעמדה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט העליון, המדינה אינה שוללת אפשרות זו. המגדלים, שולחן מגדלי הקנאביס הרפואי ברישיון בישראל, עתרו לפני כשנה לבג"ץ נגד העדיפות שנתנה המדינה לחברת שראל ואף דרשו שהמדינה תבהיר מהו המודל שלה לאסדרת התחום. בינואר הגישה המדינה את עמדתה הכוללת לראשונה הצהרה על אפשרות ללגליזציה של השימוש בקנאביס.

"המכרזים האמורים", כתבו עורכי הדין דניאל מארקס ורן רוזנברג מהפרקליטות בהתייחס למכרזי הטיפול בקנאביס, "כפופים לשינוי אפשרי במצב החוקי הקיים, לרבות אם יחול שינוי בדבר לגליזציה של השימוש בקנאביס".

עוד בלון ניסוי

ההצהרה לא נועדה להתחרות בעלה ירוק. לכל היותר יש בה עוד סממן לבלוני הניסוי המופרחים, ויש שיאמרו המופרכים, המאפיינים את הכאוס שעולה מעמדת המדינה, כפי שמצביעים עליו המגדלים באמצעות עורכי הדין אלי זהר, נגה רובינשטיין, עמרי קאופמן ומוהנד נאסר ממשרד גולדפרב זליגמן. "מעבר למכבסת המילים וערפל התוכניות לעתיד", כתבו באי כוח העותרים בתגובתם שהוגשה לפני שלושה שבועות, "שומטים המשיבים (משרדי הממשלה – מ"ג) את הבסיס הנורמטיבי שעליו נשען ענף רפואי־כלכלי־חקלאי שלם וגוזרים סכנת כליה על המגדלים".

ברקע הדברים מתרחש מאבק יצרי דו־שכבתי. בצדו האחד קרב על השליטה בשוק הקנאביס בין שראל למתחרותיה (חברת ברק, למשל, בהליך שמתנהל במחוזי ירושלים), ובעיקר קרב אגרסיבי בין שראל למגדלים בבג"ץ. בצדו השני עולות לא מעט תהיות של מינהל תקין על הדרך שבה מתנהלת ממשלת ישראל.

בינואר 2014 החליטו משרדי האוצר והבריאות לאפשר לבתי החולים הציבוריים לפטור ממכרז את חברת שראל בתחום הפצת הקנאביס הרפואי למטופלים. שראל עצמה היא גוף פרטי שהוקם לפני כ־20 שנה בהחלטת ממשלה לסגור את יחידת הרכש הלא יעילה של משרד הבריאות ולהקים במקומה גוף שירכוש תרופות במרוכז מתאגידי התרופות וימכור אותן במחירי עלות לבתי החולים הציבוריים. אלא שהאוקסימורון הזה - גוף פרטי שהוקם בהחלטת ממשלה - מזמין לא מעט צרות. בעיקר בגלל ששראל היטיבה לנכס לעצמה את הטוב שבשני העולמות: כגוף פרטי היא מסרבת לכל דרישות השקיפות והגילוי, וכגוף ממשלתי היא זוכה לבלעדיות מונופולית בתווך שבין הספקים לבתי החולים ולמטופלים.

בדיון בבג"ץ הציב גם השופט חנן מלצר סימני שאלה על הקשר בין המדינה לשראל: "אם יש כוונה לבדוק את הדברים מחדש, צריך לבדוק את הצורך לעשות דווקא את שראל במתכונת כזו או אחרת בפתרון של קבע. למה שראל, שהיא חברה פרטית ולא ממשלתית? אם בכלל עושים מתכונת כזו". ואכן, בעמדת המדינה לבג"ץ נסדקה הבלעדיות של שראל.

"בימים אלו", נכתב בהודעת המדינה, "טרם התקבלה החלטה על ידי הגורמים המוסמכים באשר לאישור המשך ההתקשרות של משרד הבריאות עם חברת שראל בהליך של פטור ממכרז". הרקע לקרע נובע מסירובה של שראל לספק נתונים לוועדת הפטור במשרד האוצר בראשות ד"ר שלומי פריזט, שהקימה החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו. בהמלצת הוועדה נכתב כי "שראל מסרבת להעביר את המידע שהתבקש וניסיונות להגיע להבנות עם החברה עלו בתוהו". לפיכך המליצה ועדת הפטור לקצר את ההתקשרות עם שראל לשנה, או עד להקמת גוף רכש חדש, המוקדם מביניהם. למשרד הבריאות תלות גדולה בשראל, אלא שהאוצר קץ בהתנהלות החברה בעידן שמבקש לקדם שקיפות ותחרות. גם משרד המשפטים נזף במשרד הבריאות על סירובו לספק מידע ונתונים על ההתקשרות עם שראל.

מימין: השופט חנן מלצר, החשכ"לית מיכל עבאדי־בויאנג'ו ועו"ד אלי זהר צילום: אוראל כהן, נמרוד גליקמן, עומר מסינגר

מכה לא רק לשראל

הודעת המדינה היא מכה לא רק לשראל, אלא גם למגדלים עצמם, משום שהיא כוללת מודל אסדרה שמציע להקטין את מספר המגדלים המורשים. לפי הפרקליטות, האסדרה תכלול מעבר ממשטר של רישיונות לאספקת קנאביס רפואי לזיכיונות, שאותם יקבלו חמישה מגדלים ברישיון, לעומת שמונה מגדלים ברישיון הפועלים כיום.

המודל שמציעה המדינה מסתרבל בהגדלת שרשרת האספקה של הקנאביס לשישה ואולי שבעה מקטעים. כשבכל מקטע יבוצע מכרז משלו. המקטעים הם: הגידול החקלאי, ייצור ואריזה, מכרז מעבדות לבחינת איכות, שינוע מאובטח, הכנת האריזות ומכרז עבור בתי המרקחת שינפקו את הקנאביס למטופלים. ייתכן גם מכרז נוסף ליבוא. כמו כן, המדינה דורשת להבטיח שגידול וייצור הקנאביס הרפואי ייעשו ב"תנאי ייצור נאותים".

המגדלים זועמים על ההצעה בגלל ההקטנה המשמעותית של מספר המגדלים, שפוגעת הן בחופש העיסוק שלהם והן בתחרות. את הצעת המדינה תוקפים עורכי הדין זהר ורובינשטיין בחריפות יוצאת דופן: "אין מדובר בתחום פרוץ המשווע לרגולציה חפוזה. בניגוד מוחלט לתיאור המטעה והמכפיש שיש בהודעת העדכון, המגדלים פועלים בתיאום מלא מול כל הגורמים המאסדרים בתחום ובעידודם, ובתנאי שוק לא טריוויאליים כלל וכלל ביססו מה שהוגדר על ידי גורמים אצל המשיבים 'הייטק חקלאי'".

המגדלים הפריזו בעלבונם על דרישת המדינה להבטיח תנאי ייצור נאותים, ("תיאור מטעה ומכפיש", כלשון תגובתם) ומבקשים להחיש ולמצות את הדיון בבג"ץ בטרם תחל המדינה ביישום תוכנית האסדרה המקוממת. בקשתם להחיש את הדיון בבג"ץ נענתה, והדיון הבא בעתירה יתקיים ב־13 באפריל.

הכסף הגדול שבגידול

והסיפור הוא לא רק הקלת סבלם של החולים אלא הכסף הגדול הטמון בקנאביס, במיוחד אם תגיע הלגליזציה המיוחלת. ארה"ב מתקדמת לכיוון הזה. משרד המשפטים הודיע לפני שנתיים שלא ייאבק בלגליזציה שהוכרזה בקולורדו ובוושינגטון, שמדווחות מצדן על שגשוג ורווחים. היקף המכירות השנתי של קנאביס לא רפואי צפוי להגיע בקולורדו לכ־600 מיליון דולר והרבה יותר מכך בוושינגטון בגלל תנאי הגידול והאקלים הנוחים בה.

הקנאביס הרפואי יכול בהחלט לשמש מקפצה לקנאביס הלא רפואי. המאבק החריף על השליטה בשוק הרפואי הוא איפוא הקדימון לשלב הבא, אם אכן תבוא לגליזציה.