"סיפרתי לחברים בוואטסאפ על ניסיון הסחיטה מלאומי"

"חשבתי להגיע להסדר עם הבנק שבו אמסור להם מידע על פרצת אבטחה ואת כל המידע של מסדי הנתונים בתמורה לסכום כסף שיאפשר לי לחזור לחיים תקינים. מעולם לא הצעתי לאף אדם או ארגון לרכוש או לשלם לי כסף בתמורה למאגר המידע. אם הייתי רוצה למכור אותו הייתי עושה זאת במהלך השנה וחצי שבהן מאגר המידע היה ברשותי". כך תיאר בפני חוקרי המשטרה אלירן רוזנס, עובד לשעבר בלאומי קארד, את מה שעמד מאחורי הסחיטה שביצע, לפי האישומים נגדו, כלפי בנק לאומי.

רוזנס (31) נעצר בנובמבר עם נחיתתו בישראל לאחר שגורש מתאילנד. עמו נעצרו חשודים נוספים שלפי המשטרה סייעו לו בניסיון הסחיטה בלאומי אולם בסופו של דבר הוגש כתב אישום נגדו ונגד שניים מחבריו - דרין זיו ונאשם נוסף ששמו טרם הותר לפרסום. חבריו נאשמים כי סייעו לו בביצוע חלק מהעבירות. כתב האישום נגד רוזנס, שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כולל חמישה סעיפים - על אחד מהם הוטל צו איסור פרסום. יתר האישומים מתייחסים לאופן שבו העתיק וגנב את מסד הנתונים של לאומי קארד וניסה לסחוט באמצעותו את אנשי לאומי.

רוזנס בעדותו במשטרה: "הקמתי קבוצת וואטסאפ בשם 'חסמבה'. אמרתי להם שמצאתי פרצת אבטחה בלאומי קארד ואני נמצא במו"מ עם הבנק להסדרת התשלום" צילום: יריב כץ

לפי כתב האישום, הוא דרש 3 מיליון דולר בתמורה למאגר המידע הכולל פרטים על אודות 1.5 מיליון לקוחות הבנק ומעל 100 שדות נתונים על אודות כל לקוח. אישומים נוספים מייחסים לו עבירות הונאה בכך שהשתמש בפרטי כרטיסי אשראי של לקוחות כדי לרכוש מוצרים ושירותים ולקבל כספים במרמה. מעצרו הוארך עד לתום ההליכים נגדו.

"זה נראה להם מצחיק"

רוזנס עבד בלאומי קארד בין השנים 2008 ל־2013. כשלא קיבל מינוי קבע בתפקיד ניהולי הוא התפטר מעבודתו. תסכול, נקמה וחובות כספיים הם שהובילו אותו לדבריו לניסיון הסחיטה. החל מאוקטובר 2014, בעת ששהה בתיאלנד, הוא החל במגעים מול נציגים שונים בבנק, ובעיקר הדוברת לירן גורדון, כשהוא דורש סכומי כסף שונים תמורת מאגר המידע ובתמורה לכך שלא ימכור אותו לגורמים אחרים.

מנכ"לית לאומי רקפת רוסק עמינח. הבנק קיבל מכתבי סחיטה צילום: רון קדמי

חילופי המכתבים בין נציגי הבנק לרוזנס, שנחשפו בסוף השבוע ב"חדשות 2", נמשכו על פני תקופה של כמה שבועות במהלכם ניסו נציגי הבנק להגיע להסדר עמו. לאורך המשא ומתן עם הצדדים פעלה מאחורי הקלעים יחידת הסייבר של להב 433 בניסיון לאתרו. רוזנס שיתף את חבריו במעשיו והקים קבוצת וואטסאפ תחת השם "חסמבה", בה עדכן אותם בהתפתחויות מול הבנק. "רציתי לספר שאני נמצא בשלב משא ומתן עם בנק לאומי בנוגע לכך שאני אציג להם פרצת אבטחה בתמורה לתשלום", סיפר על כך לחוקרת המשטרה. לדבריו, ספק אם חבריו לקחו את דבריו במלוא הרצינות. במהלך השיחות אחד מהם כתב לו: "שגורמי הביון של הפנטגון לא יצוטטו". "(זה) בגלל מעטה הסודיות שאני מנסה לכפות עליהם", הסביר רוזנס לחוקרים, "זה נראה להם מצחיק". החוקרת שאלה אותו האם "כל מי שהיה חבר בקבוצת הוואטסאפ 'חסמבה' ידע שיש לך קבצים של לאומי קארד ושאתה במשא ומתן לקבל מהם כסף תמורת אי חשיפת החומרים?" רוזנס השיב בחיוב.

"צברתי חובות"

החוקרת שאלה "האם חברי הקבוצה ידעו איך השגת את הקבצים?". רוזנס: "בזמן ההתכתבות הם ידעו, אמרתי להם שמצאתי פרצת אבטחה בלאומי קארד ואני נמצא במו"מ עם הפרקליטות ועם הבנק להסדרת התשלום". רוזנס גם העביר לחבריו העתק של קובצי הנתונים "לצורך ביטחון אישי שלי". לדבריו, עשה זאת "כדי שאם באחד הימים אצטרך לשלוף העתק של הנתונים שיהיה לי מאיפה". החוקרת: "האם פעלת מבצע כסף?". רוזנס: "עשיתי את זה מרצון לחזור לחיים תקינים. צברתי חובות לבנק לאומי ולחברות נוספות. עם הכסף רציתי להקים עסק, לקנות דירה, פעלתי ממצוקה כלכלית קשה". לדברי סנגורו עו"ד בועז קניג, "הוא מעולם לא התכוון להפיל את מערכת הבנקאות הישראלית".