הדרישות של כחלון: תיק האוצר, תיק הבינוי וראשות ועדת הכספים
מי שעשוי להיות שותפו הבכיר של רה"מ בממשלה יעלה שורה של דרישות - בין היתר, לשליטה ברשות מקרקעי ישראל ובמינהל התכנון
הבחירות הסתיימו, עונת המשאים ומתנים הקואליציוניים בעיצומה ואיתה גם נחילי דיסאינפורמציה שמזינים אנשי המפלגות שרוצות להיכנס לקואליציה במטרה להגדיל את ההישגים שלהן מול מפלגת השלטון.
- כחלון יכול להצליח כשר אוצר, כל עוד לא יאיים על נתניהו
- כחלון: "יודעים שלוקח זמן לשנות את שוק הדיור, אבל נשנה את זה"
- כחלון: לא נעלה מסים ולא נקצץ בהוצאות; הרפורמות יכניסו כסף לקופה
השותף הבכיר של ראש הממשלה בנימין נתניהו בממשלתו הרביעית צפוי להיות יו"ר מפלגת כולנו משה כחלון. כבר במערכת הבחירות הוא הכריז כי הוא מעוניין לקבל את תיק האוצר, ונתניהו כבר הבטיח לו אותו בפומבי. ואולם, זו לא הדרישה היחידה של כחלון. הוא דורש גם לקבל סמכויות על רשות מקרקעי ישראל ועל מינהל התכנון (שמצויים כיום בידי משרדי הבינוי והפנים, בהתאמה). כחלון עדיין לא הבהיר אם הוא מעוניין לקבל את הסמכויות האלה היישר לידיו, כלומר להכפיפן למשרד האוצר, או שיסתפק במינוי שר מטעמו במשרד הבינוי.
מלבד זאת, כחלון הציב תנאי נוסף לכניסתו לקואליציה — לקבל לידיו את ראשות ועדת הכספים. התפקיד הזה מקביל לתפקיד שר בממשלה, כך שאם כחלון יקבל את דרישתו ואת משרדי האוצר והבינוי, סביר להניח שלא יזכה לתפקידים נוספים בממשלה. השליטה בוועדת הכספים חשובה לכחלון משתי סיבות.
ראשית, כלקח מהכהונה של לפיד במשרד האוצר כחלון מעוניין לוודא כי יו"ר הוועדה החשובה סר למרותו הישירה ואין צורך לקנות את תמיכתו בתקציבים או בהבטחות פוליטיות. שנית, לכחלון יש סך הכל עשרה מנדטים. המשמעות היא שאין לו מספיק נציגים בכנסת לוודא שיש לו תמיכה גורפת במהלכים החשובים לו. שליטה בראשות ועדת הכספים תגדיל משמעותית את יכולת קידום המהלכים שלו.
עם זאת, ייתכן מאוד שמדובר בדרישת דמה, כזו שנועדה לשפר את ההישגים הסופיים שלו מול נתניהו. התבוננות ברשימת חברי הכנסת של כולנו שייכנסו לכנסת ה־20 מגלה כי לבד מכחלון אין שם ולו פוליטיקאי מנוסה אחד. קשה לראות כיצד במצב כזה הוא או נתניהו יפקידו את ראשות אחת משתי הוועדות החשובות ביותר בכנסת בידיו של טירון פוליטי.
נוסף על כך, כחלון מתכוון לדרוש ככל הנראה לקדם מהלך לאיחוד רשויות הפיקוח על המערכת הפיננסית — הפיקוח על הבנקים, הפיקוח על חברות הביטוח ורשות ניירות ערך. מדובר בצעד שנידון בעבר אבל נתקל בהתנגדות הן מצד בנק ישראל והן מצד משרד האוצר. לרוב ההתנגדויות הן פרסונליות ולא מקצועיות. כלומר, כל מפקח מוכן "לבלוע" מפקח אחר, אבל לא "להיבלע" בידי מפקח אחר. עם זאת, גם אם מהלך כזה ייכתב בהסכם הקואליציוני, לא ברור מהי המשמעות שתהיה לו ללא גיוס תמיכה של בנק ישראל.
לבסוף כחלון מתכוון לדרוש הקמה של ועדת שרים לענייני רגולציה ולהעמיד את עצמו בראשה. על הקמת ועדה כזו המליץ בתחילת 2013 צוות ממשלתי להפחתת הרגולציה הממשלתית וייעולה.