רשות המסים בדרך לכיס של גוגל: גיבשה טיוטת הנחיות לגבייה מחברות גלובליות

משרדי גוגל בישראל צילום: Itay Sikolski

אלא שבעידן הנוכחי, כדי שלתאגיד תהיה אחיזה משמעותית בשוק הישראלי, הוא כבר ממש לא חייב "מוסד קבע כפי שנקבע באמנות כפל המס הישנות כ"מקום עסקים קבוע" או "סוכן תלוי שהוא בעל סמכות לכרות חוזים בשם המיזם", וכן השרת בו משתמשת החברה יכול להוות גם כן כ"מוסד קבע". היום, מעבר לכך שמיקומו של השרת כלל לא רלוונטי עבור החברה, והוא יכול להיות פיזית כמעט בכל מקום בעולם, חברות שנותנות שירותים באינטרנט, כמו למשל שירותי פרסום של פייסבוק וגוגל, לא צריכות חברה ממשית שתפעל כאן ויכולות לעשות זאת מרחוק, כאשר ההכנסות שמגיעות אליהן ממפרסמים ישראלים עבור צפייה בפרסומות של תושבים ישראלים מגיעות אליהם ללא כל פעילות פיזית בישראל.

במצב הקיים, חברות כמו גוגל, פועלות בישראל (כמו גם במדינות אחרות), אך רשומות במדינה אחת בלבד, שמעניקה להן הטבות מס- למשל אירלנד, אליה הן מנתבות את עיקר הרווחים, כאשר משם בדרך כלל חברות מעבירות את הכספים למקלט מס אחר, כמו איי ברמודה בכדי להמנע מתשלום מס חברות. כעת מרבית מדינות המערב, מנסות להלחם בתכונני המס הגלובלים האלה, כאשר המרוויחות העיקריות הן החברות הבינלאומיות, שמשלמות מס מופחת בכל המדינות בהן הן פועלות.

מנהל רשות המסים, משה אשר צילום: אוראל כהן

מה ייחשב למוסד קבע בכלכלה הדיגיטלית?

רשות המסים מציעה שתי חלופות לבחינת קיומו של מוסד קבע בכלכלה הדיגיטלית, שבעצם מציגות פרשנות אחרת לסוגיית "מוסד הקבע": הראשונה מציעה לבחון את הרווחים שיוחסו למקום המצאות השרת בשילוב עם בחינת המשקל שניתן לפעילות הכלכלית המתקיימת במוסדות קבע אחרים "בהם מתקיימת פעילות כלכלית האופיינית לכלכלה הדיגיטלית". הרשות מפרטת מהם התנאים בהם יש לראות את הפעילות של התאגיד ככזו העשויה להקים מוסד קבע בישראל. למשל, אם לתאגיד יש אתר מותאם לשימוש לקוחות ישראלים (על פי הרשות יבחנו סממנים כמו שפה, פרסומים, סגנון, מטבע וכו'), או אם אתר התאגיד המקשר בין לקוח ישראלי לספקים ישראלים. תנאים נוספים שייבחנו על ידי רשות המסים הם פופולאריות האתר בקרב משתמשים ישראלים, יכולת הפקת הרווחה מהאתר ככל שמידת המשתמשים בו גדלה, מעורבות של נציגי התאגיד בישראל באיתור לקוחות או באיסוף מידע, קיום קשרי לקוחות למשל כמו ארגון כנסים, היקף שירותי השיווק ושירותי התמיכה בישראל וקיום של סיכונים עסקיים בישראל. בנוסף מציינת הרשות כי מתקנים של חברה זרה, שעומדים לרשות תאגיד אינטרנטי, לצורך הפקת הכנסה יכולים גם כן להחשב כמתקנים של אותו תאגיד.

כמה מס יגבה ממוסדות הקבע?

סוגיה נוספת ואולי מהותית יותר, בה עוסקת הרשות בחוזר, היא כיצד יש לייחס הכנסות של תאגיד זר למוסד הקבע שלו בישראל.

הרשות מסתמכת על גישת ה- A.O.A) Authorized OECD Approach ) לפיה צריך לייחס למוסד הקבע בישראל את הרווחים שהיה יכול להרוויח אם היה נפרד מהתאגיד הזר תוך התחשבות בפעולות שבוצעו, בשימוש נכסים ובסיכונים שנלקחו.

ייחוס הרווחים יתבצע לפי הרשות בשני שלבים - הראשון הוא ניתוח הנתונים כאילו מוסד הקבע הוא ישות נפרדת, והשני הוא תמחור העסקאות הפנימיות (בין מוסד הקבע לתאגיד הזר) לפי עקרון "אורך הזרוע" שבוחן מה היו ההכנסות על השירותים הניתנים אלו היה הגוף הישראלי נפרד לחלוטין מהתאגיד הזר. במילים פשוטות, בכדי לקבוע כמה מס נדרשת גוגל בישראל על הרווחים שלה מפעילות באינטרנט, קודם כל תחשב רשות המסים את כלל ההכנסות מהפעילות, ולאחר מכן, תבחן כמה הגוף בישראל היה צריך לקבל עבור שירותיו לגוגל (מחירי העברה).

במקביל ארגון ה-OECD מקדם בימים אלה את פרויקט ה-BEFS) base erosion and profit shifting) שדן בנושא הכלכלה הדיגיטלית ומציע פתרונות אפשריים למיסוי עסקים דיגיטליים. הפרויקט כבר פרסם מסקנות ביניים שנתנו קווים כללים, והדו"ח הסופי אמור להתפרסם בסוף 2015. במסקנות הביניים של הפרוייקט עלתה האפשרות כי ניתן יהיה למסות פעילות רק בעקבות "נוכחות דיגיטלית משמעותית" כלומר, תאומץ גישה רחבה יותר של פרשנות ל"מוסד קבע". נוכחות משמעותית יכולה להיות למשל כמות משמעותית של חוזים שנחתמים בצורה דיגיטלית, צריכה רבה של שירותים וכו'.

האם גוגל ופייסבוק יידרשו להרשם כעוסק מורשה?

מעבר לשאלת מס ההכנסה שצריכות לשלם חברות כמו גוגל אפל ופייסבוק על ההכנסות שלהן בארץ, עולה גם שאלת המע"מ: האם אותן חברות נדרשות להרשם כעוסק בישראל, כמו כל עוסק אחר שפועל בארץ?

החוק קובע שתאגיד זר שמקיים פעילות עסקית בישראל העולה כדי "עסק של ממש" מחוייב בתשלום מע"מ. כאשר את הקשר בין התאגיד לעסקים שלו בארץ (לצורכי מע"מ) מתכוונת כעת הרשות לבחון לפי מספר פרמטרים הבוחנים כי השירות ניתן ללקוחות שמעוניינים לקבל שירותים הקשורים לישראלים (למשל שירותי תיווך או פרסום בקרב ישראלים), השירות מוכוון לישראלים והשירות נעשה בפועל בישראל (התוכן מוצג במחשבים של ישראלים או באתרים ישראלים וכו').

ההערכות הן כי מבחינת הכנסות למדינה לא מדובר בבשורה גדולה. מהלך כזה אמור בעיקר להסדיר שוויון ולא להגדיל גבייה בצורה משמעותית. הרי היום אתרי אינטרנט ישראליים שמעוניינים למשוך מפרסמים למשל, נמצאים בעמדת נחיתות מול גוגל ופייסבוק, שכן הם לא מקבלים זיכוי על תשלום מע"מ. אם גופים מפרסמים אלה ייאלצו לשלם מע"מ עבור שירותים שהם מקבלים מחברות גלובליות, תנאי התחרות יהיו הגונים יותר עבור החברות הישראליות. כך למשל כשפייסבוק ישראל מוכרת לחברה העולמית שירותי שיווק, היא יכולה למכור אותם עם מע"מ 0% שכן מדובר ב"ייצוא".

ומה לגבי מיסוי סחורות שנרכשות דרך האינטרנט?

החוזר לא מסדיר את סוגיית מיסוי המוצרים והסחורות שנרכשים דרך האינטרנט, אך הרשות מרמזת בו כי תבחן את האפשרות לעשות שינויים בשוק המתפתח, בנפרד בנייר עמדה נפרד.

ייתכן כי המהלך יזכה כעת להתנגדות מצד החברות הבינלאומיות שינסו לטעון כי מדובר בהפרה של אמנות בינלאומיות, הרי כל עמוד אינטרנט הוא בינלאומי ולא בהכרח מוגבל למדינה אחת.