רשות ני"ע מבקשת לחקור את בכירי סימנס העולמית בגרמניה

בכירי סימנס העולמית בעבר ובהווה עשויים להיחקר על ידי חוקרי רשות ניירות ערך. הרשות פנתה למשרד המשפטים כדי שיגיש בקשה לרשויות בגרמניה לאשר את חיקורי הדין של גורמים בקונצרן האנרגיה הגרמני.

הרשות רוצה לבצע חיקורי דין לבכירים בחברה הגרמנית, במסגרת פרשת השוחד שזאת שילמה לגורמים בחברת החשמל תמורת מידע והטיית מכרזים.

אם תאושר הבקשה על ידי הרשויות בגרמניה, יטוסו חוקרים מהרשות לחו"ל כדי לבצע את החקירות.

ברשות שואפים לחקור את הגורמים בטרם יעבור תיק החקירה לפרקליטות עד סוף החודש. עם זאת, ברשות לא צפויים לעכב את העברת הממצאים והראיות שנאספו עד עתה נגד הבכירים בחברת החשמל, וזאת כדי לזרז את הטיפול בתיק.

הכוונה: לחקור את כל מי שמעורב במנגנון השוחד

גורמים המקורבים לחקירה סבורים שיש לחקור ולאסוף ראיות נגד כל מי שהיה מעורב במנגנון השוחד בהיקף 20 מיליון דולר, שהעבירה סימנס דרך אנשי קש לבכירים בחברת החשמל בשנים 2001–2005.

סימנס הודתה בהעברת תשלומי השוחד הללו הן במסגרת הסדר טיעון עם הרשויות בארה"ב והן במסגרת תביעה אזרחית שהגישה בישראל. היא אף הגישה בעבר לבית המשפט בישראל רשימה מפורטת של כל העברות הכספים שביצעה לחשבונות של איש הקש שלמה דניאל. זאת במסגרת תביעה להשבת כספים שלטענתה הוצאו ממנה שלא כדין.

לבקשת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, בירור התביעה מעוכב עד אשר תסתיים החקירה הפלילית והתיק יעבור לפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).

ביום חמישי האחרון פנה לבית המשפט בא כוחו של וינשטיין עו"ד גיל לבונטין מפרקליטות מחוז תל אביב, וביקש להאריך את העיכוב בבירור התביעה עד סוף חודש מאי. "החקירה מצויה על סף סיומה", כתב לבונטין בבקשה. "היועמ"ש מאמין ומקווה כי לא יהיה צורך בעיכוב נוסף".

כפי שנחשף בעבר ב"כלכליסט", כאשר חודשה חקירת הפרשה לפני כשנה עקב מידע שהתקבל מהרשויות בשוויץ, סברו גורמים בפרקליטות שיש להעמיד לדין את סימנס בישראל על מתן השוחד בחברת החשמל. זאת משום שהוחלט לבטל את הסכם עד המדינה עם מנכ"ל סימנס ישראל לשעבר, אורן אהרונסון, שבו ניתנה חסינות מהעמדה לדין לחברה הגרמנית ולחברה־הבת הישראלית.

כאשר יעבור תיק החקירה לפרקליטות, היא תשקול אם לזמן לשימוע בטרם העמדה לדין גם את החברות עצמן. זאת על סמך תורת האורגנים שגורסת כי מבחינה משפטית רואים בנושאי משרה כגון אהרונסון בשר מבשרו של התאגיד. כך שאם אהרונסון ביצע עבירה, יכול להיחשב גם התאגיד כמבצע עבירה. הליך פלילי נגד תאגיד שמסתיים בהרשעה יכול לגרור הטלת קנס. במשרד המשפטים יש הגורסים שסימנס קטפה פירות מתשלומי השוחד בדמות זכייה במכרזים בחברת החשמל, ועל כן יש להעמידה לדין.

שלמה דניאל, איש הקש בפרשה ומנכ"ל סימנס ישראל לשעבר אורן אהרונסון, עד המדינה בפרשת דן כהן צילום: אוראל כהן

עדיין לא ידוע מי ייחקר מסימנס אם הבקשה תאושר

שמות הגורמים בסימנס שרשות ני"ע מבקשת לחקור לא ידועים. עם זאת, שמות של נחקרים פוטנציאליים בתאגיד הגרמני נחשפו בעבר במסגרת הודעות שמסרו אהרונסון ודניאל ברשות ני"ע כבר ב־2006 ופורסמו בעבר ב"כלכליסט". זאת במסגרת ההסכם שבו מסרו ראיות מפלילות נגד השופט לשעבר דן כהן, שהורשע ב־2013 בקבלת שוחד של 1.1 מיליון יורו מסימנס כדי להטות מכרז לרכישת טורבינות גז.

כך למשל טען דניאל בחקירה כי גונטר וייס, שכיהן כמנכ"ל סימנס ישראל בראשית שנות האלפיים, תיאם והסווה העברות כספים בהיקף שנאמד ב־3.7 מיליון יורו לחשבונותיו לצורך תשלומי שוחד לבכירים בחברת החשמל.

"אורן פנה אליי להערכתי בסוף 2001", תיאר דניאל בחקירתו את גיוסו כאיש קש על ידי גיסו אהרונסון, "ושאל אותי אם אני מוכן להיפגש עם הבוס שלו גונטר וייס שיש לו הצעה עסקית עבורי”.

לדבריו, "פגשתי את וייס במשרדו בארץ (ראש העין ־ ת”ג). הוא שאל אותי על הרקע שלי, מאיפה אני. סיפרתי לו שיש לי חברה בהונג קונג (אוקפילד ־ ת”ג) ועל הפעילות שלי מחוץ לישראל”.

דניאל הוסיף: “הוא אמר שהוא צריך מישהו עם פעילות מחוץ לישראל. שיש לסימנס פעילות עסקית שהם מעדיפים שתהיה עם גוף שלישי ניטרלי ביניהם. הוא שאל אם אהיה מוכן לעבוד איתם בנושא הזה. דיברנו על עמלתי. לקחתי לי כמה ימים לחשוב וחזרתי אליו. היה מו"מ קטן על גובה העמלה, ובסוף סיכמנו על 6% והסכמתי לבצע את העברות הכספים".

ממשרד המשפטים נמסר: "לא נתייחס ואין בכך כדי לאשר או להכחיש דבר".

מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה כי אינם נוהגים להגיב לשאלות בנושאי חקירות ומודיעין.

בסימנס סירבו להגיב ומסרו כי ישתפו פעולה עם הרשויות אם יתבקשו.

מה זה חיקור דין?

הרשויות בחו"ל יצטרכו לאשר את החקירה

חיקור דין הוא גביית ראיות במדינה זרה הנוגעות לחקירה פלילית המתנהלת בארץ. הכוונה היא לחקירת חשודים או עדים, קבלת מסמכים ועוד. הבקשה לחיקור דין מוגשת על ידי משרד המשפטים (באמצעות משרד החוץ) לרשות הזרה, על בסיס אמנות בינלאומיות לעזרה הדדית משפטית. היא מוגשת לרוב לאחר שבית משפט בישראל מאשר שהראיות דרושות לצורך החקירה.

את הבקשה צריך לאשר כמובן הצד השני – הרשות הזרה שהאזרח שלה נדרש לחקירה למשל. האישור אינו טריוויאלי או אוטומטי. הוא תלוי בהסכמת הרשות הזרה לשתף פעולה ולאפשר לבצע את פעולות החקירה. לעתים סבורה הרשות הזרה משיקולים שונים, למשל התיישנות, שאין בסיס משפטי לאשר את הסיוע. אם היא מאשרת את הבקשה, הרשות החוקרת בארץ יכולה להטיס חוקרים אליה או לחלופין להשתמש בגופי החקירה הזרים כדי לאסוף ראיות.