להעמיד לדין את סימנס בישראל
לאחר שבוטל ההסכם שמנע מהמדינה לנהל הליך פלילי נגד סימנס, העמדתה לדין מחויבת המציאות
"למנכ"ל סימנס ישראל לשעבר אורן אהרונסון ולגיסו שלמה דניאל, ולהם בלבד, המידע בדבר הנעשה בכספים שניטלו מסימנס שלא כדין: האם ובאילו נסיבות הועברו הכספים לצדדים שלישיים וכמה נותר בכיסם". (התייחסות סימנס העולמית להתפתחות בחקירת השוחד בחברת החשמל ועיכוב התביעה האזרחית נגדה)
- חברת החשמל מפיקה לקחים: סמנכ"ל הלקוחות יזומן לפוליגרף
- המשנה למנכ"ל יעקב חאין פרש רשמית מחברת החשמל
- פרשת השוחד בחברת החשמל: הוארך ביום מעצרם של שני בכירים לשעבר
בקונצרן האנרגיה הגרמני סימנס מתנערים מידיעה מי קיבל את כספי השוחד בהיקף 20 מיליון דולר שהעבירה החברה לבכירים בחברת החשמל תמורת מידע וסיוע בזכייה במכרזים. תגובת סימנס לפיה אין לה ידיעה טעונה את בירור הרשויות, שכן אין סיבה שמי שהודה במתן השוחד יחמוק בטענה שלא ידע מה עשו עם הכסף.
היועמ"ש ביקש לעכב הליכים אזרחיים בתיק
בשבוע שעבר, לאור התקדמות משמעותית בחקירה, עצרו חוקרי רשות ניירות ערך חמישה בכירים בעבר ובהווה בחברת החשמל, בחשד שנהנו מכספי השוחד ששילמה סימנס בין 2002 ל־2005 בתמורה להטיית המכרזים. ערב מעצרם פנה היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לבית המשפט המחוזי בלוד, וביקש לעכב הליך אזרחי שבו תובעת חברת החשמל 200 מיליון שקל מסימנס, מאהרונסון, מדניאל ומהשופט לשעבר דן כהן - דירקטור בחברת החשמל שהודה בקבלת שוחד כדי להטות מכרז לטורבינות גז. התביעה היא על הנזקים שנגרמו לכאורה לחברת החשמל. וינשטיין ביקש לעכב את ההליכים האזרחיים כדי "לא לסכל את החקירה הפלילית". הקונצרן הגרמני תמך.
כפי שפורסם ב"כלכליסט", במשרד המשפטים מתלבטים אם לפתוח בהליך פלילי נגד סימנס, אף שזאת הודתה במתן שוחד בהסדר טיעון בארה"ב.
ביוני, עם חידוש החקירה בפרשה בארץ, בוטל ההסכם עם עד המדינה בפרשת דן כהן, אהרונסון, שנחתם איתו ב־2005 כדי שיפליל את השופט לשעבר. כשסימנס חתמה ב־2008 על הסדר מול האמריקאים במה שכינתה "ניקוי אורוות", בפרקליטות הבינו שאהרונסון הסתיר את היקף הסכומים שקיבל מסימנס, וכפי שהתברר גם את מקבלי השוחד בחברת החשמל.
יש במשרד המשפטים תמיכה בהעמדת סימנס לדין
ההסכם היה בעייתי. אהרונסון דאג שגם סימנס העולמית תקבל הגנה מהגשת כתב אישום. אפשר להבין מדוע כל עוד ההסכם היה בתוקף, בפרקליטות סתמו את האף, אבל מרגע שההסכם בוטל, אין, ולא צריכה להיות, מניעה להעמיד לדין את החברה הגרמנית, או לפחות להטיל עליה קנס שווה ערך לשוחד ששילמה. במשרד המשפטים יש תמיכה לעמדה הזאת.
"אם בית ההשקעות פסגות שילם למדינה 150 מיליון שקל כדי לסגור את תיק הרצת האג"ח נגדו", אמר גורם המקורב לפרשה ל"כלכליסט" בעבר, "אפשר שסימנס תשלם על העבירות שהיא כבר הודתה שביצעה בישראל. לא צריך להיות לזה כל קשר לקנס שהיא שילמה בארה"ב (1.4 מיליארד דולר - ת"ג). מדובר בחברה שפועלת בישראל, משתתפת במכרזים ממשלתיים והאינטרס הציבורי מחייב שהיא תיתן את הדין".