ביהמ"ש ביטל את תביעת הנגזרת השנייה נגד בנק לאומי בפרשת העלמות המס
השופט כבוב קבע כי הבקשה שהגישו בן מאיר ואבירם נעשתה שלא כדין, שכן לא נעשתה פנייה מוקדמת לדירקטוריון הבנק לפני הגשת הבקשה
- מנהלת הסיכונים הראשית בלאומי הגישה מועמדות לתפקיד המפקחת על הבנקים
- המחיר על פרשת המס: הרווח השנתי צנח ב-24% ל-1.5 מיליארד שקל
- פרשת בנק לאומי: מי נושא באחריות?
"אין חולקין כי במסגרת ההליך, לא הוגשה פנייה מוקדמת לחברה בהתאם לחוק החברות, כאשר הבנק טוען כי יש למחוק את בקשת בן ציון על הסף עקב כך" נכתב בהחלטה וכן על פי כבוב, עובדה זו מהווה עילה מספקת למחיקה על הסף.
בחודש דצמבר האחרון חתם בנק לאומי על הסדר סופי עם הרשויות האמריקאיות בו הוא הודה כי סייע ללקוחותיו להעלים מסים. בעקבות פרשה זו, הוגשו כנגד הבנק שתי תביעות נגזרות כאשר הראשונה הוגשה על ידי עו"ד עמית מנור ויוקי שמש עוד בספטמבר 2013. בחודש דצמבר האחרון וכמה ימים לאחר פרסום ההסכם הסופי הוגשה תביעה נגזרת נוספת לבית המשפט וזאת כאמור ללא פנייה מוקדמת לבנק.
פנייה לבנק מראש היא הליך הכרחי בבקשות לתביעות נגזרות, שכן התובעים למעשה מבקשים מדירקטוריון הבנק לתבוע את בכירי המשרה שלו בעבר או בהווה ורק אם הדירקטוריון סירב - אז ניתן להגיש את הבקשה לנגזרת שאומרת למעשה כי התובעים נכנסים לנעלי הבנק ומנהלים את החקירה בשמו. כבוב החליט כעת שרק התביעה הראשונה של מנור ושמש תישאר עתה על קנה. כי שנחשף ב"כלכליסט" בחודש ינואר האחרון, בכירים בלאומי לשעבר ועורכי הדין של הבקשה הראשונה היו קרובים להסדר פשרה מקיף בעלות של 60-70 מיליון שקל, שעל פי ההסדר שהתגבש אז היו משולמים מחברת הביטוח "לוידס".
לפני כחודש אישר כבוב את בקשת בנק לאומי להקים ועדת תביעות בלתי תלויה שתדון בהשלכות פרשת העלמות המס של הלקוחות האמריקאיים, אך הבהיר שהמלצותיה לא יחייבו את בית המשפט. בהחלטתו אז הורה כבוב על עיכוב של 4 חודשים בבירור התביעות הנגזרות שהוגשו בפרשה, וזאת עד לאחר שהוועדה תסיים את דיוניה ותפרסם את המלצותיה.
מטרת הוועדה לפי בנק לאומי היא לבחון את מכלול הדרישות, לרבות אלו שהועלו בתביעות הנגזרות להגיש תביעות נגד נושאי המשרה ורואי החשבון של הבנק, וכן לבחור בדרך הפעולה המשפטית הרצויה בבנק לאור מכלול ההתרחשויות בקשר לפרשה.