השיעול הפוליטי של מפרץ חיפה

לשר או לשרה הבאים להגנת הסביבה אין מאה ימים של חסד. המבחן הראשון כבר בוער על שולחן המשרד ‑ הכרעה ברורה בנוגע לאופן הטיפול הממשלתי במפרץ חיפה.

הסערה הציבורית העזה שעורר השבוע דוח הסרטן של מפרץ חיפה, שחיבר משרד הבריאות, מציפה את השאלה מדוע זה ארבע שנים שהרשויות נמנעות מהכרזה על המפרץ כ”אזור מוכה זיהום”. הכרזה כזאת היא אפשרית מ־2011, במסגרת חוק אוויר נקי שנכנס אז לתוקף. ההתנגדות להכרזה זו הגיעה באופן מפתיע מהרשויות המקומיות באזור, ובראשן עיריית חיפה. ראש העיר יונה יהב ‑ שכעת חוסם את הכניסה למפעלים המזהמים, חותם על צווי סגירה ונאבק בתעשיינים בבתי המשפט ‑ הוא שהוביל את ההתנגדות למהלך, שהיה אמור להביא לרפורמה ברישוי עסקים, בתחבורה ובתכנון העירוני של המרחב כולו.

לפי דוח מבקר המדינה שיצא ב־2014, הדרגים המקצועיים במשרד הבריאות ובמשרד להגנת הסביבה הגיעו להסכמה כבר בתחילת 2011 כי יש להכריז על ירושלים, על תל אביב ועל חיפה כמוכות זיהום אוויר, וכעבור עשרה חודשים השר להגנת הסביבה דאז גלעד ארדן הודיע לראשי הרשויות על כוונתו לצאת בהכרזה הזו. ואולם היוזמה שלו נחסמה ‑ ראשי הרשויות התנגדו למהלך של ארדן, ובנובמבר 2011 הוא חזר בו מכוונתו. "טיוטת ההכרזה אינה מתיישבת עם נתונים הקיימים באיגוד ערים לאיכות הסביבה לפיהם רמות הפליטה באזור מפרץ חיפה עומדות בתקנים הנדרשים", נטען במכתב שראשי הערים, ובהם יונה יהב, שלחו לארדן.

יונה יהב, ראש העיר חיפה צילום: אלעד גרשגורן

בפברואר 2012 רופא המחוז של חיפה, פרופ' שמואל רשפון, הגיש למשרד הבריאות את חוות דעתו בנוגע להכרזה, ובה נטען כי הנזקים מהכרזה כזאת יהיו רבים יותר מהתועלות שהיא תפיק. לדידו של פרופ’ רשפון, רמת הזיהום נמצאת בירידה בעקבות החלת חוק אוויר נקי ורגולציות אחרות, ואף הזיהום הנגרם מהתחבורה צפוי לרדת עם הפעלת המטרונית, אוטובוס בעל קיבולת נוסעים גדולה. באוקטובר 2012 אימץ מנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו את חוות הדעת והודיע על כך למשרד להגנת הסביבה. ההתקפלות של משרד הבריאות גרמה לסערה בקרב הארגונים הירוקים, ובראשם אדם טבע ודין, והם איימו לפנות לבג"ץ. בסופו של דבר הם לא מימשו את האיום.

במאי 2014 פרסם מבקר המדינה את השתלשלות האירועים בנושא זה, וציין לרעה את אי יישום ההמלצה של המשרד להגנת הסביבה להכרזה על שלוש הערים הגדולות כמוכות זיהום. בנובמבר 2014 ביקורת המבקר קיבלה רוח גבית מהמשרד להגנת הסביבה שפרסם נתוני זיהום עדכניים.

בינתיים, עם העלייה לכותרות של דוח הסרטן במפרץ חיפה, המשרד להגנת הסביבה שלף שוב את הטיוטה להכרזה על מפרץ חיפה כאזור מוכה זיהום ‑ טיוטה שזקוקה רק לחתימת שר כדי להיכנס לתוקף.

מדידת הזיהום חסרת תוקף מחקרי

הכרזה על אזור כמוכה זיהום מחייבת את הרשות המקומית לגבש תוכנית כוללת להפחתת הזיהום. לפי ד"ר אריה ונגר, ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה בעמותת אדם טבע ודין, כצעד ראשון יש לבסס כלי מדידה מקיפים של כל המזהמים באזור כדי לקבוע את ערכי הבסיס שמהם יש לרדת. לדבריו, למערך המדידה כיום אין תקפות מתודולוגית כשמדובר בכמות גדולה של חומרים תעשייתיים מסרטנים. כפי שפורסם אתמול ב"כלכליסט", גם במשרד להגנת הסביבה מודים כי המדידה שנעשית כיום היא חלקית, מסיבות תקציביות, ואינה עומדת בתקן האמריקאי.

צילומים: אלעד גרשגורן

בדו”ח 2013 של איגוד ערים אזור חיפה, שיהב עומד בראשו, גורס כי הימצאותם של חלקיקים באוויר נגרמה מסופות חול טבעיות. ונגר שולל את הטענה הזו מכל וכל: במחקר שנערך ב־2007 נמצא כי 80% מהחלקיקים באוויר בישראל מקורם בזיהום תעשייתי. מלבד זאת, גם חלקיקים שנוצרים מסופות חול או גורמים טבעיים עלולים לספוח חומרים מסרטנים שנמצאים באוויר. כמו כן מחקרים מצאו כי הסכנה הבריאותית הנשקפת מהם מתחילה מחשיפה אפסית.

נועם גרסל, מייסד ומנכ”ל חברת הייעוץ סביבתי אסיף אסטרטגיות, טוען כי יישום של ההכרזה ב־2011 היה מביא את מפרץ חיפה למצב טוב בהרבה מזה שהוא נמצא בו היום. “ניתן לטפל בזיהום התעשייתי במפרץ חיפה. זו שאלה של מדיניות ורצון הרבה יותר מאשר שאלה של תקציב”, אומר גרסל. “עברו הימים שאיכות סביבה סותרת עסקים”.

לדבריו, חומרים מסרטנים כמו פורמלדהיד ובנזן, יכולים לשמש כחומר גלם עבור תעשיית הפרמצבטיקה או המעגלים המודפסים. “יש לנו תעשיות כאלה בישראל, פשוט צריך תכנון כולל”.

יעדי זיהום ברורים ושקופים לציבור

דרך נוספת לצמצום הזיהום עשויה להיות החלת רגולציה קפדנית גם על מפעלים קטנים ובינוניים. כיום הרגולציה המחמירה לפי חוק אוויר נקי, שמחייבת השקעה בטכנולוגיה למניעת זיהום, מוחלת בעיקר על הגדולים. מה שבטוח הוא שמתן תוקף להכרזה על מפרץ חיפה כאזור מוכה זיהום יזרז את הרשויות למצוא פתרון לבעיה בריאותית־סביבתית שפוקדת את האזור כבר שנים ארוכות.

בכל מקרה, החידוש המרכזי של הכרזה כזאת הוא שלראשונה בתולדות המדינה גוף שלטוני ייקח אחריות על מדידה מדויקת ובעלת תוקף מתודולוגי של זיהום האוויר בישראל, ויקבע יעדים ברורים ושקופים לציבור.

יהב לא הגיב לשאלות שהפנה אליו “כלכליסט”, רק ציין: “הנתונים ההזויים שפרסם משרד הבריאות לא עמדו מולי מעולם, והם (כפי שמעיד המשרד עצמו) אינם נכונים. חיפה חווה ירידה דרמטית של זיהום בשנים האחרונות. אין תחלואת עודף או תחלואה חריגה של ילדים בחיפה. מנכ”לי משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה התחייבו להתייצב כאן בשבוע הבא עם תכנית עבודה לשיפור נוסף באיכות האוויר בחיפה”.