ראיון כלכליסט
"דחינו חלק מהתעצמות הצבא בשביל לקיים את הצרכים השוטפים של צה"ל"
מפקד זרוע היבשה אלוף גיא צור מודה שהצבא עושה שימוש בכסף שיועד לממן את המלחמה בעזה גם למימון השוטף, קובע שנגמ"שים לא ממוגנים ישמשו גם במלחמות הבאות ותוקף "ההסתה" נגד אנשי הקבע: "פגועים מ'ארץ נהדרת'"
דבר אחד היה מאוד ברור כבר כשנכנסנו ללשכתו של מפקד זרוע היבשה אלוף גיא צור בקומה האחרונה של המגדל בקריה בתל אביב - שהפעם הוא לא יגיד שהתקציב של צה"ל לא יספיק בשביל לקיים את כל האימונים השנה. בניגוד לשנה שעברה, כשצה"ל הפסיק את האימונים באמצע השנה בטענה כי נגמר לו הכסף, השנה זה לא יקרה. למה? משתי סיבות. ראשית, כי מערכת הביטחון כבר זכתה להבטחה לתוספת תקציב אדירה השנה (6 מיליארד שקל, נוסף ל־7 מיליארד שקל שהועברו בסוף השנה שעברה לכיסוי עלויות המלחמה בעזה). ושנית, כי הרמטכ"ל החדש גדי אייזנקוט הגדיר לצה"ל לפני חודש סדרי עדיפויות חדשים.
- שכר חיילי החובה: בג"ץ מאלץ את המדינה להחיל קריטריונים ברורים
- עלות פינוי בסיסי צה"ל ממרכז הארץ: 65 מיליארד שקל עד 2043
- מנכ"ל משרד הביטחון: "בתקציב שקיבלנו אנחנו מתקשים להפעיל את צה"ל"
בניגוד לקודמו בני גנץ, אייזנקוט הבהיר כי האימונים לא ייעצרו ויקבלו עדיפות מעל לכל הוצאה תקציבית אחרת. פתאום, מתברר, התזה ששמענו מבכירי צה"ל בשנים האחרונות, שלפיה אילוצים תקציביים תמיד יפגעו קודם כל באימונים ובגיוסי המילואים כי זהו התקציב הגמיש של הצבא, עומדת למבחן מחדש. פתאום מתברר שאם רוצים, אפשר להעדיף את האימונים ולקצץ במקומות אחרים.
אלוף צור מוכן להסביר איך עושים את זה. החלק הראשון של התשובה הזו נשמע כמו דף המסרים הרגיל של מערכת הביטחון: "תקציב צה"ל הוא ברובו קשיח. כמעט שאין לנו גמישות. מה שקנית בתור ארגון (הכוונה מהתעשיות הביטחוניות - ג"ח וש"א) מחויב במשטר תשלומים. הקיום של החיילים הוא בסיסי והוא מתקדם באופן קבוע. אוכל, בגדים וכו'. לכן הגמישות היא מאוד קטנה. כל דבר שפתאום צץ, נניח שאתה צריך לגייס פתאום גדוד, הכסף הגמיש היחיד שנשאר לך זה באימונים. למה? כי את ימי המילואים אתה משלם במזומן כל 3 חודשים. זו הסיבה העיקרית לכך שכל כך חשוב לנו שנעבוד לפי תוכנית רב שנתית מאושרת על ידי הדרג המדיני, אחרי שחמש שנים כבר לא היתה אחת".
אבל אז, כשאנחנו שואלים איך בכל זאת הרמטכ"ל יכול להגדיר את התקציב לאימונים בעדיפות ראשונה, למרות שזה החלק הגמיש היחיד, התשובה של צור מדהימה אותנו. בהתחלה הוא עוד מתפתל קצת: "אתה חייב לחיות באיזונים. אני יכול להגיד שמעניינים אותי רק האימונים. אם למשל קניתי ממישהו תחמושת, אני אאט את קצב הרכישה. לא עד הקצה, אבל אאט את זה. אני רואה את האויב ויודע איזה אמצעי לחימה אני צריך ואיזו טכנולוגיה, אבל אני יכול להאט את הקצב של זה, עד לנקודה שאחריה זה לא סביר".
אבל אז הוא מגיע לפאנץ' ליין המהמם - המיליארדים שהוזרמו לתקציב הביטחון בסוף השנה שעברה לכיסוי עלויות צוק איתן לא רק כיסו את עלויות המלחמה, כי צה"ל השתמש בכסף הזה למטרות נוספות, תוך כדי שהוא פשוט פורס אותו. בעצם, הכסף הזה שהיה אמור לממן את עלויות המלחמה נתן לצה"ל אורך נשימה תקציבי גם לשנה הזו: "ב־2014 לא היתה לנו שום דלתא (מרווח) תקציבית. אבל אז היה צוק איתן. אירוע שעלה המון כסף, ויצר מצב שהיינו צריכים לקבל כסף גדול בשביל לחדש מלאים ולקנות אמל"ח שהבנו שחסר לנו. וכשאתה מקבל כסף, זה נותן לך עוד קצת נשימה. כשאתה מקבל כסף לתחמושת, אתה יכול לפרוס חלק מהתשלומים. זה פטנט שהמצאנו שהוא ממש שיא גינס. איך פורסים את המימון עד אינסוף בשביל לקיים את הצבא בשוטף".
"לקדם בגיל סביר"
אחרי הרכבת הממשלה אחד הנושאים הראשונים שיידונו על ידיה יהיה תקציב הביטחון. הפעם הדיון הזה יהיה ממוסגר בגבולות הגזרה שתמליץ עליהן ועדת לוקר - ועדה ציבורית בראשות אלוף (במיל') יוחנן לוקר שבחנה בחודשים האחרונים את תקציב הביטחון ותמליץ לממשלה מה לעשות איתו בשנים הקרובות. בפרט, ועדת לוקר אמורה להתעסק גם בנושא כוח האדם, כמה גדול הוא צריך להיות, איך הוא אמור להיות בנוי, ומה עושים עם הפנסיות התקציביות. הוסיפו על זה את מסקנות ועדה מקצועית פנים־צה"לית בראשות ראש אגף כוח אדם, שאמורה להמליץ גם היא מה עושים עם מודל צבא הקבע והחובה והנוכחיים, וקיבלתם עיסוק נרחב בנושא בתקופה הקרובה.
מבחינתו של צור, יש כאן שתי סוגיות מרכזיות. הראשונה, להצעיר את הצבא, אחרי כמה שנים שבהן הוא הזדקן (בעיקר בגלל שגיל הפרישה מהצבא הועלה, מה שיצר תהליך קידום אטי יותר).
למה ההתבגרות של גיל אנשי הקבע עושה נזק לצבא?
"כי אנשים מסתכלים על המג"ד, הם רואים אותו נהיה מג"ד רק בגיל 35 או 36, והם שואלים את עצמם: יכול להיות שאני אעשה את כל הדרך עד לגיל 34, שזה גיל שבו אני רוצה להיות אחרי שפיתחתי את הקריירה העיקרית שלי בחיים, ובסוף אני בכלל לא אהיה מג"ד? הרי בסוף מתמודדים על התפקיד הזה לפעמים שלושה או ארבעה אנשים ורק אחד מקבל. ויש אחוז גדול שמסתכל על זה ואומר: אני לא רוצה לעשות תפנית כל כך דרמטית בחיים בגיל 34 או 35, אני מעדיף לפתח קריירה אחרת ולא לקחת סיכון. אנחנו רוצים לתת להם ביטחון ולקדם אותם בגילים סבירים".
מה אתם עושים כדי לשנות את זה?
"אנחנו עושים מהלך של הקטנת כמות התפקידים. שדרג הסרן יעשה פחות תפקידים לפני מג"ד. דבר שני, הוועדה של ראש אכ"א מפתחת מודל קבע חדש. מודל הקבע הנוכחי – צה"ל אולץ אליו. הרעיון היה שזה יהיה קבע זול יותר, אבל זה גם יקר יותר וגם ביגר את צה"ל. אם המודל החדש ימומש זה יתרום להצערת הצבא, ותפקידי המג"ד יחזרו לאזור גיל 32 או 33. דבר שני, זה ייצור מצב שבו עלות השכר הכוללת תקטן. גם השכר וגם הפנסיות. כי כשאתה מצעיר את גיל הקצונה, אתה מקטין את השכר כי אתה מקטין את רכיב הוותק".
למה הטיעון של צבא מבוגר רלבנטי ליחידות מטה וליחידות תומכות לחימה? מה זה משנה אם יהיו כלכלנים מבוגרים?
"זה נכון שהמערך הלוחם והמערך תומך הלחימה הם מערכים שונים. אבל כשאתה מסתכל על המטה של צה"ל, מי זה המטה? אחוז גבוה מאוד ממנו זה אנשים כמוני, שהיו בשטח בין 10 ל־20 שנה. הם או באים מתפקידי שדה או חוזרים לתפקידי שדה. לכן כשאומרים לי על הכלכלנים, אתה מדבר על עשרה תקנים מתוך עשרות אלפים". לדבריו, "לא אגזים אם אומר שהג'ובניקים שבקבע הם 15%. ואלה שנמצאים בחילות המודיעין אני באמת לא מבין מה מניע אותם כי הם היו יכולים לקבל תפקידים בתנאים הרבה יותר טובים בחוץ".
"תמונה הפוכה לגמרי"
הסוגיה המהותית השנייה מבחינתו של צור היא להפסיק את ההסתה, כלשונו, של התקשורת נגד אנשי הקבע ולרכוש מחדש את האמון הציבורי. בעיקר בהקשר של המערכון ההוא של "ארץ נהדרת", שתיאר את אנשי הקבע בתור בטלנים מוחלטים. "האמון הבסיסי בצה"ל הוא חזק. אבל נוצרה פה הסתה שעניינה מוטיבציות של אנשים שונים בעלי אינטרסים, להפיכת חלק או כל אנשי הקבע לבטלנים, לאנשים שיושבים על תקציבי מדינה שלא בצדק. תמונה שהיא הפוכה לגמרי ממה שבאמת צריכה להיות".
מרגישים את זה גם בחילות היבשה? בקרבי?
״אין מקום בצה"ל שיש בו מפקדים שרובם לא ראו את 'ארץ נהדרת', ועוד כתבות על הפנסיה וגיל הפרישה והכל. ואנשים בהחלט פגועים מזה באופן משמעותי. הם פגועים כי הם יודעים מה הם עושים וגם כי הם יודעים את חשיבות המשימה שלהם. גם כי הם יודעים כמה דברים הם עברו בשנים האחרונות שהופכים את השירות בצבא למקום שלא קל לשרת בו. לא קל לשרת בו בגלל העומס המוטל על האיש, בגלל העומס המוטל על המשפחה, בגלל תהליכים נוספים".
לגבי אירוע הנגמ"ש בסג׳עייה, שבו נהרגו שבעה חיילי גולני - בזמנו דובר צה"ל שחרר תגובה רשמית במלחמה - שהאירוע הוא תוצאה של הקיצוצים התקציביים, שבגלל שלא היה לצבא כסף לנגמ"שים ממוגנים מסוג נמ"ר, לא היה מנוס מלהכניס נגמ"שים לא ממוגנים. מה דעתך על תגובה כזו בזמן לחימה והאם זה באמת נובע מאילוצים תקציביים?
"לא יודע מי שחרר את התגובה ההיא. לגבי העניין עצמו, צה"ל צריך רק"מ (רכב קרבי ממוגן), וזה שנותן את המענה האיכותי ביותר הוא מסוג נמ"ר עם מעיל רוח (מערכת הגנה מפני טילי נ"ט). זה עולה המון כסף, ולכן יש לנו נורא מעט. לכן אנחנו נמצאים עם אלפי נגמ"שים לא ממוגנים שנמשיך להיות איתם גם במלחמה הבאה ובעשר המלחמות הבאות. כשנצטרך להכריע את חיזבאללה, נזדקק לכל הנגמ"שים הלא ממוגנים שלנו בלבנון".