תקציב הביטחון: האם ועדת לוקר תשנה את השיטה?

ראש הממשלה נתניהו מינה את מזכירו הצבאי לשעבר אלוף (במיל') יוחנן לוקר לעמוד בראש הוועדה הזו, שהחלה לפעול רק בסוף מאי 2014. בוועדה חברים אנשי ביטחון דוגמת אלוף (במיל') עמי שפרן ומי שהיה נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות יוסי אקרמן. בנוסף להם חברים בוועדה גם אנשי בעלי שיעור קומה מתחום הכלכלה דוגמת מנכ"ל אקסלנס לשעבר דוד ברוך והמשנה למנכ"ל כלל ענת לוין.

הוועדה פועלת מאז תחת מעטה חשאיות מוחלט, וכל הגורמים ש"כלכליסט" שוחח איתם טענו כי אין להם מושג מה היא צפויה להמליץ. ככל הידוע, הוועדה סיימה את עבודתה אם כי הדו"ח הסופי שלה כנראה נכתב רק בימים אלו, שכן חבריה חיכו לראות מה יהיו תוצאות הבחירות. הדו"ח שיוגש יכלול המלצות לגבי תקציב הביטחון החל משנת 2016 ואילך.

חיילי צה"ל. הוועדה פועלת תחת מעטה חשאיות צילום: רויטרס

ככל הידוע, נושא תקציב ההתקשרויות ופוטנציאל הסיכון שלו (אל מול התועלת שהוא מעניק לצה"ל בדמות גמישות תקציבית) עלה בדיוני ועדת לוקר, כמו גם הדרישה של משרד האוצר ליצור בקרה על השימוש שצה"ל עושה בתקציב ההתקשרויות.

לפי שעה, לא ידוע מה הוועדה צפויה להמליץ בעניין, אם בכלל. אם הוועדה לא תמליץ לראש הממשלה להגביר את הבקרה של משרד האוצר על תקציב ההתקשרויות בזמן אמת, סביר מאוד להניח כי משרד האוצר ייצא למסע שכנוע עצמאי במטרה להסביר שכל תוספת תקציבית למשרד הביטחון, שניתנת בלי יצירת מנגנוני בקרה, פירושה הגדלת הסיכון שיבוא יום ותקציב הביטחון שוב "יכניס את תקציב המדינה כולו להיריון".

משרד הביטחון מסר בתגובה כי הוא "מנהל את תקציבו בהתאם לחוק ובשקיפות מלאה. בניגוד לנטען, כל פרויקט התקשרות של מעל 200 מיליון שקל עובר את אישורה של ועדת השרים הרלבנטית והכנסת. בשנים 2008–2012 עבדה מערכת הביטחון על פי מתווה ועדת ברודט והתוכנית הרב־שנתית שאושרה ותוקצבה על ידי ממשלת ישראל.

"לצערנו, משרד האוצר לא עמד בהתחייבויותיו כלפינו ושינה את כללי המשחק תוך כדי תנועה — לא תקצב את המערכת כפי שהובטח ואף הכניס תוספות לא מתוכננות בהסכמים שהיו אמורים לכלול פיצוי חיצוני — אך גם את זה הוא לא עשה. יודגש — היכולת לבצע פרוייקטי התעצמות היא אך ורק על בסיס התקשרויות והתחייבויות ארוכות טווח".