דורנר: אם דרעי שר, גם הירשזון יכול להתמנות שוב לשר - צריך לשנות את החוק
השופטת בדימוס בכנס לשכת עורכי הדין: "זה לא עניין של רצון או לא רצון; כאן – צריך לשנות את החוק". עו"ד אלי זהר: "יש לאפשר לדרעי לחזור לזירה הציבורית; ישראל איבדה את חזקת החפות ואת הקביעה שהאדם שילם את חובו לחברה"
- היועמ"ש על פרשת פישר: "נתקפתי זעם, טלטלה והלם"
- דרעי על תיק הפנים: "לא התלהבתי, אבל אלמד התפקיד בנפש חפצה"
- היועמ"ש לנתניהו: אתקשה להגן בבג"ץ על מינוי דרעי לשר
השופטת בדימוס דורנר השתתפה בפאנל הפתיחה שאף שכותרתו הייתה זכותה של ישראל להגנה עצמית בהקשר של ועדות חקירה בינלאומיות, עסק ברובו בשתי סוגיות עיקריות: פרשת רונאל פישר ובחירתו של אריה דרעי, עבריין מורשע, לכהונת שר.
באשר לסוגיית דרעי, דנו המשתתפים, השופטת דורנר, אל"מ במיל' פרופ' עמנואל גרוס, עו"ד אלי זהר ממשרד גולדפרב זליגמן ועו"ד מוריאל מטלון ממשרד גורניצקי, האם העובדה כי הורשע בפלילים ודבק בו קלון צריכה למנוע את חזרתו לזירה הציבורית לאחר שריצה את מלוא עונשו.
עו"ד אלי זהר: יש לאפשר לדרעי לשוב לזירה הציבורית
על כך גורס עו"ד זהר, כי יש לאפשר לדרעי לשוב לזירה הציבורית. "החברה הישראלית", אמר, "איבדה את חזקת החפות ואת הקביעה שהאדם שילם את חובו לחברה. אדם חף מפשע עד שמוכיחים את מעשיו מעל ספק סביר. ולאחר ששילם את חובו הוא חוזר להיות אזרח ככל אזרח. אם למישהו יש בעיה שלא יצביע לאריה דרעי בבחירות. אבל עם ח"כ דרעי נבחר כדת וכדין אין שום סיבה שלא יקבל כל תפקיד שקשור בעובדה שהוא ח"כ. כל הדיבורים, האמירות והרמיזות חייבים להיפסק כי אנחנו חוטאים לעקרונות של המדינה הדמוקרטית שמנסה גם להיות צודקת".
עו"ד אלי זהר צילום: אוראל כהן מנגד, טען פרופ' גרוס, כי "אדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון אין לו מקום בממשלת ישראל. אין". לדבריו, החוק קובע ש"האדם יכול לחזור, אבל לא אומר איך הממשלה תפעיל את שיקול הדעת. העם בחר בו לכנסת - לא להיות כשר. ראוי גם לשנות את החוק על מנת לקבוע זאת מפורשות".
עו"ד מטלון, שאל מה יגיד הציבור באם שר האוצר לשעבר הירשזון יבקש לחזור לזירה הציבורית או מקרה קיצוני יותר - משה קצב, נשיא המדינה לשעבר שהורשע בעבירות מין ומרצה כיום את עונשו. "האם היה עולה על דעתנו שיחזור לחיים הפוליטיים?", שאל מטלון, "אין צורך בחוק, יש נורמות. העובדה שדרעי נבחר שוב למרות הקלון היא משום שהמחנה שהוא נמנה עליו מחזיק בקוד אתי אחר. הבעיה היא שיש בארץ מחנה אחד שמתנהג לפי קוד מסוים ומחנה אחר שמתנהל בקוד אחר".
על כך השיב עו"ד זהר: "אפשר להמשיך לקטר עד הבוקר אבל זו הממשלה שנבחרה והיא נבחרה משום שהרוב בחר בה. התוצאה היא שהניסיון לבוא ולומר - זה עניין של עד מתי בו אדם צריך ללכת עם הצלב. ומתי החברה מוחלת, סולחת ומסיימת את זה".
אריה דרעי עם נתניהו בכנסת צילום: רויטרס פרשת פישר והאישום כלפי פרקליטת המחוז לשעבר, עו"ד רות דוד, ממשיכים להעסיק את באי ומשתתפי הכנס. בהתייחסותה לפרשה, אמרה השופטת בדימוס דורנר, כי מדובר ב"פרשה מאוד מזעזעת". לדבריה, חבל שהפרשה קרתה "אבל לא צריך להסיק ממנה מסקנות מרחיקות לכת".
לשיטת דורנר, אף שפרשת פישר הינה פרשה קשה, אין הדבר משליך על התנהלות הפרקליטות ואין צורך, מבחינה חוקתית או מבחינה אחרת, לשנות נהלים. דורנר הזכירה את יעקב בר-אור, ששימש בעבר כפרקליט מחוז תל אביב והורשע בפלילים בתחילת שנות ה-60' בקבלת דבר במרמה. "הוא היה פרקליט מחוז מפואר של ת"א, ששמו בר-אור, היה אחד התובעים גם במשפט אייכמן ואז התברר שהוא לא היה עו"ד והציג רישיון של אבא שלו ופעל כפרקליט מחוז. לא היה בכך להשפיע על הפרקליטים הבאים שהגיעו בעקבותיו".
עו"ד רות דוד צילום: עמית שאבי "אני חשתי זעזוע עמוק מהגילויים שעלו סביב הפרשה אשר כבר מתקשים לתת לה שם אבל עוסקת מבחינתנו ברות דוד וברונאל פישר", אמר עו"ד אלי זהר ממשרד גולדפרב זליגמן. "אני מתייחס לרות דוד מתוך היכרות של 15 שנים וקשה, קשה לעכל את התחושה שהדבר הזה מייצר והצורך לבוא וכרגע להתרכז בטיפול שצריך לעשות הוא קשה אבל הוא מחויב במציאות משום שהמחשבה האמיתית היא שאת כל השנים לאחור ראוי היה שיבדוק גוף אובייקטיבי בנקודה של הנציבות לפיקוח על הפרקליטות במטרה שאם ימצא פה, ואני מתפלל שימצא, שלא נפל רבב בתפקודה כפרקליטת מחוז, נוכל כולנו לנשום לרווחה באופן אמיתי. אני לא חושב שזו אמורה להיות חקירה משטרתית במובן העמוק של חקירה משטרתית, אלא בדיקה קפדנית וממוקדת של גוף ביקורתי על פרקליטות המדינה".
"כשאנחנו מסתכלים על הימים האחרונים", אמר גם עו"ד מוריאל מטלון ממשרד גורניצקי, "חושבים על הפסוק של 'מקרים קשים מביאים לחוק רע', אין צל של ספק שבהסתכלות במנותק מהפרשה יש חובה לוודא מערכת בקרה על עבודת הפרקליטות. המערכת הזאת, אכן לטעמי צריך להיזהר זהירות חמורה מכך שפוליטיקאים יעשו את הביקורת וצריך להעביר אותה למסגרת חוקית. אין צורך שהפרקליטים יבדקו את עצמה, לטעמי המקום הנכון הוא משרד מבקר המדינה".
לשיטת מטלון, נקבע גוף שיהיה נפרד ונקבעה יחידה במשרד המשפטים ו"לטעמי היחידה צריכה לשבת במשרד מבקר המדינה ובראשה צריך לעמוד שופט או שופטת בדימוס וצריכים להיות לה סמכויות מעבר לסמכויות שיש במשרד מבקר המדינה כדי שאנשים באמת יישמו את מסקנותיה ולא יקראו ויכניסו למגירה".
"מי יבקר את השומרים?", שאל פרופ' עמנואל גרוס. "למעשה השאלה היא מיהו השומר של השומרים. לדעתי צריכה להיות ביקורת אבל היא צריכה להיעשות על ידי יחידה מיוחדת למקרים מאוד חריגים, אני לא מציע משהו שגרתי, אני עדיין מאלה שנטועים בתודעה שיש לנו מערכת אוכפת חוק טובה. אין לי פחד מביקורת אבל אני שומע בנימת הדברים של ביקורת משום החשדת הכלל. אני לא חושב שדעתי השתנתה על השירות הציבורי הטוב שיש לנו במדינת ישראל במערכת אכיפת החוק ולכן לא צריך להכליל ממקרה אחד על הכל. צריך לבקר את המערכת אבל בזהירות, אחרי שאנחנו באמת בודקים".
