בנק ישראל מגדיל את היקף ההשקעות במניות יפניות
היקף ההשקעות יגיע ל-0.75% מסך יתרות מטבע החוץ שבניהולו, זאת לאחר שרק לפני חצי שנה אישרה הוועדה המוניטרית להשקיע בשוק המניות ביפן לא יותר מ-0.33% מסך יתרות המט"ח. היקף ההשקעות הכולל של בנק ישראל במניות זרות יסתכם השנה בכ- 7.3 מיליארד דולר
בנק ישראל יגדיל את היקף ההשקעות שלו במניות יפניות ל- 0.75% מסך יתרות מטבע החוץ שבניהולו (היקף השקעות, נכון להיום, של כ- 650 מיליון דולר). זאת לאחר שרק לפני חצי שנה אישרה לו הוועדה המוניטרית להשקיע בשוק המניות ביפן לא יותר מ- 0.33% מסך יתרות המט"ח.
- בנק ישראל מתכנן רפורמה לצמצום עמלות המט"ח בבנקים
- בנק ישראל: ההחלטה להותיר את הריבית - התקבלה פה אחד
- היקף רכישות הדולרים המדויק של בנק ישראל בחודש אפריל: 615 מיליון דולר
הגדלת ההשקעות במניות יפניות היא תוצאה של בדיקה שנעשתה לאחרונה בחטיבת השווקים של בנק ישראל, שאחראית על ניהול והשקעת יתרות המט"ח. הבדיקה העלתה כי להשקעה בשוק המניות היפני יש יתרונות על פני השקעות בשוקי מניות זרים אחרים, בעיקר בשל העובדה שמדובר בשוק השני בגודלו בעולם וברמת הסחירות הגבוהה בו.
היקף ההשקעות הכולל של בנק ישראל במניות זרות יסתכם השנה בכ- 7.3 מיליארד דולר (8.5% מסך יתרות מטבע החוץ, המסתכמות כיום בכ- 86 מיליארד דולר). החלק הגדול של כספי יתרות המט"ח (84%) יושקע גם השנה באגרות חוב של מדינות שונות בעלות דירוג אשראי גבוה לטווח השקעה ממוצע של 1.2 שנים. בנוסף, יתחיל השנה בנק ישראל בפיילוט ניסיוני של השקעת 4% מהיתרות באגרות חוב קונצרניות בחו"ל.
את השקעת כספי יתרות המט"ח במניות זרות מבצע בנק ישראל באמצעות שני מנהלי תיקים חיצוניים בשוקי המניות של ארצות הברית, גרמניה, בריטניה וצרפת, והחל מהשנה גם ביפן, דרום קוריאה והונג קונג. לעומת זאת, מחצית ההשקעה באגרות חוב קונצרניות תנוהל בתוך הבנק והמחצית השנייה תנוהל על ידי מנהל חיצוני. השקעות אלה יהיו באג"ח קונצרניות שקבוצת דירוג האשראי שלהן היא לפחות BBB. 3.5% הנותרים של כספי יתרות המט"ח מושקעים בפוזיציות מטבעיות בנורווגיה, סינגפור ודרום קוריאה.
ההרחבה של השקעת כספי יתרות המט"ח לשווקים נוספים מתאפשרת על ידי שני גורמים עיקריים: הגדלת היקף היתרות שמאפשרת גם להאריך את משך הזמן לפדיון של ההשקעות וגם לקחת סיכונים יותר גדולים, והעובדה שחלק מרכישות המט"ח שביצע בנק ישראל בשנתיים האחרונות נועד לקזז את ההשפעה של הפקת הגז הטבעי על שער החליפין ("המחלה ההולנדית"). פרופיל הסיכון של השקעת הכספים כתוצאה מרכישות אלה שונה מזה של השקעת החלק האחר של יתרות המט"ח משום שאופק ההשקעה בהן ארוך יותר.