כך נתניהו השאיר בידיו את הסמכויות שחילק

הממשלה ה־34 יצאה לדרך. היא גם בת 61 חברים בלבד וגם נבנתה כך שלחברות העיקריות בה יש כוח לאחוז זו בגרונה של זו. אפשר לראות זאת אם בוחנים את מבנה צומתי קבלת ההחלטות בממשלה במישור הכלכלי: שר האוצר משה כחלון עשה כל שביכולתו כדי לאסוף כל סמכות שנוגעת לתחום הדיור. הוא אמנם יעמוד בראש קבינט הדיור הממשלתי ויקבע את סדר יומו, אולם לא יהיה לו רוב בקבינט - שכן בקבינט חברים שבעה שרים מהליכוד מתוך 13 חברים סך הכל.

בנימין נתניהו

בשורה התחתונה, המירוץ של כחלון להשפיע על שוק הדיור יהיה מירוץ נגד השעון: האם הוא יצליח להעביר את הרפורמות שהוא חפץ ביקרן לפני שהממשלה תתחיל להתנדנד. כי ברגע שזה יקרה, רה"מ יוכל לחסום אותו עוד בקבינט. ואם זה לא ילך בקבינט, הוא יוכל לנסות לחסום אותו או את הבית היהודי בוועדת שרים לחקיקה, שהיא התחנה הממשלתית האחרונה לפני שהצעות חוק מגיעות לכנסת. בעיקרון, ראשות הוועדה היא בידי שרת המשפטים איילת שקד מהבית היהודי. אולם בפועל שר התיירות ומקורבו של נתניהו יריב לוין קיבל את הסמכות לעכב הצעות מלהגיע לסדר היום.

ואם נתניהו לא יצליח לחסום הצעות חוק בממשלה, הוא יוכל לעשות זאת בכנסת - מקורבו יולי אדלשטיין הוא יו"ר הכנסת ובכוחו להחליט מה עולה על שולחנה. ומה שלא הולך במליאת הכנסת אולי ילך בוועדת הכנסת, שקובעת איזו ועדה תדון באילו הצעות חוק, ושבראשה יעמוד גם כן ח"כ מהליכוד; מה שיאפשר לנתניהו להעביר דיונים ברפורמות של כחלון לוועדות שמאוישות בידי אנשי הליכוד.

מבנה החישוקים ההדדיים הזה אפיין את הממשלה הקודמת, וייתכן שגם הפעם הוא יקשה על עבודתה של הממשלה החדשה. אם כחלון ינקוט דרך שונה מזו של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, ולא יגרום לנתניהו להרגיש שכיסא מאוים, זה יכול לשנות את התמונה.