מנכ"ל נתג"ז: "כ-60% מהחשמל בישראל מיוצר בגז טבעי"
מנהל מינהלת תחליפי נפט במשרד רה"מ: "אם נעביר חצי מצי האוטובוסים בארץ, כ-9,000, לגז טבעי נחסוך למשק 500 מיליון שקל בשנה סובסידיה"; עו"ד ענת קליין: "הרגולציה צריכה להיות כזו שאפשר לעבוד איתה"
"עד כה פרסנו מערכת מסדום עד חיפה, השקענו כ-5 מיליארד שקל במערכת של 500 ק"מ, ואנחנו משקיעים השנה הזו והבאה עוד מיליארד שקל", כך אמר היום (ג') שמואל תורג'מן, מנכ"ל נתג"ז (נתיבי הגז הטבעי לישראל), שאחראית על מערכת ההובלה של הגז הטבעי, בוועידה הלאומית לאנרגיה.
לדבריו, עד היום, 50%-60% מהחשמל מיוצר בגז טבעי, "אפשר להגיד שבתחום החשמל, הגז הגיע לחשמל", אמר תורג'מן. "בתחום החלוקה, הבעיה אחרת. בישראל לא קל להניח תשתיות אורכיות, יש הרבה מכשולים. חברות החלוקה יצטרכו לעבור הרבה מכשולים שאנחנו כבר עברנו, בהקשר הרגולטורי. נקודה נוספת שאפשר לשפר זה שראשי רשויות צריכים לרצות את הגז הזה, לאפשר לו להגיע לאזורי תעשייה, זה נכון כלכלית עבורם. הגז הזה הוא משאב לאומי, חשוב וטוב לתת לחברות החלוקה להגיע למפעלים. חברות התשתיות צריכות להקל ביישובים, לקצר לוח זמנים".
אייל חנקין, מנכ"ל סופרגז, אמר כי החברה מתכוונת לחבר פי 2 לקוחות קטנים ממה שהתחברו בעשר שנים האחרונות. "אגב טבע זה מפעל קטן אנרגטית", אמר. הבעיה, לדברי חנקין היא החפיפה בין הרגולטורים. "בכל מקום תתקל באדמות פרטיות, פיקוד העורף, משרד איכות הסביבה, האוצר, האנרגיה וכו' וכו'. אם כאן יש 28 רגולטורים, בהולנד למשל, יש אחד", אמר חנקין.
מימין: המנחה ליאור גוטמן, אייל רוזנר, ענת קליין, קוסטה בלוז, שמואל תורג'מן ואייל חנקין צילום: עמית שעל
קוסטה בלוז, סגן מנהל רשות הגז הטבעי, נשאל מדוע מאז המכרז הראשון שיצא ב-2009 הדברים לא התקדמו מספיק. "נכון שקצב ההתפתחות של רשת החלוקה הוא לא כמו שצפינו בהתחלה. יש גם אמירה שלצפות שהכל ילך לפי התכנון, זה כמו לנענע איש מבוגר בעריסה של תינוק. כל מה שקרה מסביב להקמת רשת החלוקה היה מאד מורכב. בין 2013-2011 כל ההתפתחות הוקפאה כי לא היה גז טבעי. וכדי לפתח את רשתות החלוקה חייבים אמינות אפסקה וביטחון, אחרת צרכנים לא מעוניינים בכך. בסופו של דבר כן מדובר בהצלחה, היום מערכת ההולכה שהתחילה מאפס, פרוסה בכל הארץ. בחלוקה מחוברים 13 מפעלים, ישנם 110 צרכנים שחתמו על הסכם חלוקה, גופים שנכנסו לשערי הגז הטבעי ורשתות החלוקה מתקדמות לכיוונם. המדינה גם נתנה מענק למכרזים המורכבים, למשל בירושלים לפני שבוע ובצפון לפני שנה".
"זה מתחיל מלמעלה וממשיך למטה"
עו"ד ענת קליין, מנהלת מחלקת אנרגיה ותשתיות גרוס, קלינהנדלק, חודק, הלוי, גרינברג ושות' ביקשה לחלוק על דבריו של
בלוז ואמרה כי "אני חושבת שאי אפשר להסתכל על עיכובים בחלוקה ולהגיד אין מספיק מאגרים או שרשת החלוקה לא מספיק מתקדמת. זה מתחיל מלמעלה וחד משמעית ממשיך למטה. כדאי לשים על השולחן את עודף הרגולציה. אם ניקח מפעל קטן, פחות מעניין אותו תמר או לווייתן, הוא פשוט מעוניין שיגיע אליו גז. נכון שהרגולטורים פועלים מתוך רצון שהשוק יהיה בריא, ולעיתים השוק רץ קדימה והרגולטור בצעדי צב, אך בסופו של דבר רגולציה צריכה להיות כזו שאפשר לעבוד איתה".
אייל רוזנר, מנהל מנהלת תחליפי נפט משרד רה"מ, אמר כי "התוכנית שאנחנו מנהלים מתייחסת לטווח הבינוני והארוך. מה שנכון לרכב כבד לא נכון לרכב קל, מה שנכון לאונייה לא נכון למטוס. השוק המקומי לא הומוגני. אם נעביר חצי מצי האוטובוסים בארץ, כ-9,000 אוטובוסים, לגז טבעי נחסוך למשק 500 מיליון שקל בשנה סובסידיה, בלי לדבר על מניעת תחלואה. יש כאן יתרונות כלכליים משמעותיים, והשוק יילך אליהם. לגבי הטווח הארוך, כמובן שגז טבעי לא יהיה היחיד, ולא בטוח אם בכלל הוא יהיה המוביל עוד כמה שנים. הרבה פעמים זה מובל במדינות שונות מטעמים שלהן. למשל גרמניה משקיעה את כל הונה ברכבים חשמליים, וארה"ב משקיעה בגז הטבעי. כמובן שיהיו קפיצות דרך טכנולוגיות שאנו טרם יודעים", סיכם רוזנר.
