פלוג תקבל את סמכויות המפקחת החדשה על לאומי

המועמדות של חדוה בר, בכירה בבנק לאומי, לתפקיד המפקח על הבנקים נתקלה בהתנגדויות מצד ארגונים חברתיים ופוליטיקאים, על שום בואה לתפקיד מתוך השורות הבכירות של המערכת הבנקאית.

ההודעה אתמול על מינויה של בר לתפקיד זכתה לביקורת. בארגון צדק פיננסי אמרו "זהו עוד צעד של מערכת אטומה המאפשרת לדואופול לחגוג על חשבון הצרכנים".

בשוק הון קטן וצפוף כמו זה הישראלי מדובר בסיטואציה מורכבת במיוחד. מצד אחד, אי אפשר לפסול כל מתמודד המגיע מתוך המערכת עם ניסיון פרקטי, הכולל בתוכו את הבנת היתרונות והחסרונות של המנגנונים המורכבים בה; ומצד שני, מדובר באדם שיפקח על עמיתיו לשעבר ועל פעולות ואסטרטגיות שאולי אף היה שותף להם בעבר.

חדוה בר צילום: אריאל שרוסטר

כמו כן, השינוי בשיח הציבורי דורש מהמפקח החדש על הבנקים לקדם את התחרות במערכת הבנקאית, גם במחיר היציבות של הבנקים. בר נכנסת לתפקידה כאשר ברקע כבר ישנה ועדה שתחליט בין היתר האם להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים, ובתוך כך גם את לאומי קארד מבנק לאומי.

השאלה הגדולה ביותר שתלויה מעל ראשה של בר היא שאלת פעולתה מול בנק לאומי. בתפקידה הנוכחי, אותו תסיים בקרוב, בר משמשת כראש חטיבת הסיכונים בבנק שעליו היא תפקח החל מעוד חודש. לפי החוק, בר תחתום על הסכם ניגוד עניינים עם כניסתה לתפקיד, מה שאמור להסדיר את סמכויותיהביחס לבנק לאומי.

בר היא לא הראשונה שמגיעה מהמערכת הבנקאית

המינוי של בר הוא לא תקדים לדוגמא של מינוי מפקח מתוך המערכת הבנקאית. ב־2006 החליט הנגיד דאז סנטלי פישר למנות לתפקיד את סמנכ"ל החטיבה העסקית של דיסקונט ויו"ר דיסקונט למשכנתאות רוני חזקיהו. פישר העביר את הפיקוח על ענייני דיסקונט לראש האגף להערכה מוסדית בבק ישראל, שם יש יחידת פיקוח על כל בנק בנפרד. במידה ונדרש השימוש בסמכויות המפקח, עלה העניין לחתימתו הישירה של פישר.

למרות התקדים, המקרה של מפקחת שמגיעה מבנק לאומי הוא שונה: דיסקונט אינו בנק בסדר גודל של לאומי, שנתח השוק שלו מגיע לכ־30% מכלל המערכת, וגם בבנק ישראל יודעים שכמות החלטות הפיקוח הן פרופורציונאליות לגודלו של הבנק. בנוסף, במרוץ הנוכחי לתפקיד המפקח הגיש את מועמדותו גם ראש האגף המוסדי בבנק ישראל צורי תמם, וכעת נשאלת השאלה האם הוא יישאר בתפקידו במקביל לכניסתה של בר.

וועדת האיתור ובתוכה בדקה בשבועות האחרונים את המסגרת המשפטית בתוכה תוכל בר לפעול, והגיעו למסקנה כי העובדה שהיא הגיעה מבנק לאומי איננה מחוררת את סמכויותיה כמפקחת ואינה מותירה אותה עם ידיים קשורות. במסמך שפרסם היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הוא עמד על המורכבות של הנושא: "ככל שניגוד העניינים בין תפקידו של המועמד לבין העניין האחר שלו הוא מתמיד ובתחום נרחב ומרכזי, הרי שאין מנוס מלפסול את המועמד מכהונה בתפקיד הציבורי. ואולם פתרון זה, שהינו הקיצוני ביותר, עלול להרחיק אנשים טובים ומוכשרים מתפקידים אותם מתאימים הם למלא. לכן יש ליישם את הכלל בצורה זהירה ואחראית, ובמקרים בהם ניתן לערוך למועמד הסדר למניעת ניגוד עניינים, במסגרתו יושתו עליו מגבלות שימנעו את ניגוד העניינים, וזאת מבלי לפגוע בפעילות השוטפת והתקינה של הגוף הנוגע בדבר, הרי שיש לבחור בדרך זו".

מימין: מנכ"לית ויו"ר לאומי לשעבר גליה מאור ואיתן רף. זקן יסיים את הבדיקה בעניינם צילום: אוראל כהן

זקן יסיים את בדיקת פרשת בנק לאומי

כעת יהיה צורך בניסוח זהיר של מתווה משפטי של ניגוד העניינים של בר, שיכיל בתוכו כמות מתקבלת על הדעת של הגבלות על פעילותה כמפקחת. במקרה של בר, ניסוח הסדר כזה יכול להיות מורכב מאוד וזאת על רקע פרשת לאומי והעלמות המס. זקן מסיים בימים אלו לבצע את הבדיקה הפנימית שערך בחודשים האחרונים על הסיוע שהעניק בנק לאומי ללקוחותיו להעלים מסים מהרשויות האמריקאיות — סיוע שבעקבותיו נקנס הבנק בסכום חסר תקדים של 1.5 מיליארד שקל.

מקורות במערכת הבנקאית מציינים כי הטיוטה של בנק ישראל נמצאת בשלביה האחרונים ומונחת כבר על שולחנו של זקן. בבנק ישראל טרם מסרו אם ממצאי הבדיקה יהיו שקופים לעיני הציבור או תישאר חסויה, כמו במקרים אחרים.

זקן ספג ביקורת רבה בנושא זה על כך שלא הפעיל מנגנוני פיקוח יעילים מספיק על הבנקים, שכן מלבד בנק לאומי, גם בנק מזרחי טפחות ובנק הפועלים נמצאים תחת חקירה של הרשויות האמריקאיות.

עם פרסום מתווה ההסדר בין בנק לאומי לרשויות האמריקאיות (שחשף את ממדי המנגנון בו השתמש בנק לאומי בכדי לסייע ללקוחותיו להעלים מסים) התעוררה ביקורת ציבורית חסרת תקדים שדרשה מהמפקח לבדוק את התנהלות הבנק, לרבות התנהלות בכיריו לשעבר, בהם גם המנכ"לית לשעבר גליה מאור והיו"ר לשעבר איתן רף.

בדיקתו של זקן צריכה להתייחס בין היתר גם לשאלת הבונוסים של השניים ובעיקר האם יש לדרוש מהם להחזיר את חלקם נוכח הנזק הכספי העצום שנגרם לבנק.

מבחן בג"ץ לא אמור להיות מכשול - כל עוד חדוה בר שילמה בדיוטי פרי

ד"ר חדוה בר הגיעה מהמערכת הבנקאית. בדיוק כמו רוני חזקיה וגליה מאור שלפניה. אילו היה ממונה גורם חיצוני לתפקיד ניתן היה לטעון שאינו מכיר את המערכת. אם בא מתוכה, ניתן לטעון למשוא פנים וניגוד עניינים. אפשר לטעון הכול. אפשר להטיל דופי בכל מינוי ואפשר גם לגזור כותרת מפנייה לבג"ץ או ליועמ"ש למניעת המינוי.

"מרגע המינוי חל עקרון 'ניתוק חבל הטבור' ובעל התפקיד מחויב בעצמאות מקצועית במילוי תפקידו ובאי תלות בגורם הממנה אותו". כך פסק בג"ץ בעתירה שבחנה מינוי שנחשד כמוטה לטובת הממנה. ואם בג"ץ דחה את עתירה זו, קל וחומר כשמדובר ב'ניתוק חבל הטבור' מהגורם שממנו הגיע הממונה.

רוני חזקיהו המפקח לשעבר על הבנקים. תקדים צילום: גיא אסיאג

בעתירה אחרת נגד מינויו של פרופ' איתן ששינסקי ליו"ר הוועדה לבחינת המדיניות בנושא משאבי נפט וגז, נטען שיש אינטרס אישי ומוסדי לששינסקי ורעייתו בתמלוגי הגז. "סבורים אנו", כתבו שופטי בג"ץ, "שבמקרה זה אין חשש ממשי לניגוד עניינים". כלומר, נחוצה תשתית מוצקה לניגוד עניינים.תשתית שנלמדת מניסיון החיים בזיהוי מצבים יותר מאשר מבחנים משפטיים פורמליים.

הניסיון מראה שהמשפט מתערב במינוי רק אם מתגלה פגם חיצוני, אמיתי או מדומה. כך טורפדו מינוי יוסי גנוסר למנכ"ל משרד השיכון (בגלל מעורבותו בקו 300), יעקב פרנקל לנגיד בנק ישראל (סיפור הדיוטי פרי), יואב גלנט לרמטכ"ל (הרחבה קרקעית), יואל לביא לראש מינהל מקרקעי ישראל (התבטאויות גזעניות), יעקב גנות למנהל שב"ס (זיכוי מחמת הספק). גם על פסילות אלה נמתחה ביקורת על התערבות יתר של המשפט בעניינים המסורים להכרעה פוליטית או מקצועית.

פסילה משפטית של בר תצטרך לעבור דרך "אפשרות ממשית או חשש סביר לניגוד עניינים", או שיתברר שגם היא שכחה לשלם באיזה דיוטי פרי.