הפרקליטות: שימועים בפרשת סימנס בחודש יולי

החשודים המרכזיים בפרשת השוחד שקיבלו בכירים בחברת החשמל מקונצרן האנרגיה סימנס תמורת מידע והטיית מכרזים יזומנו לשימוע בטרם הגשת כתב אישום במהלך חודש יולי. כך הודיע היום (ד') לבית המשפט עו"ד אבי ארוניס, אחד מארבעת הפרקליטים המלווים את התיק מטעם מחלקת ני"ע בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה).

הדיון שנערך היום בבית משפט השלום בת"א היה בבקשתו של אחד החשודים המרכזים, חיים בר-נר, לצאת לחו"ל. בר-נר, ששימש כסגן מנהל אגף תכנון בחברה בין השנים 2002-2005, ועד לאחרונה היה מנהל היחידה לפיתוח עסקי-יצור, חשוד בקבלת שוחד של מאות אלפי דולרים. פרקליטו, עוה"ד גלעד ברון ויניב סיימון, דרשו מבית המשפט שיבוטל צו עיכוב היציאה מהארץ נגדו. "החשוד משתף פעולה", אמר עו"ד ברון. "אין ספק בכלל שבתיקים אחרים וגדולים, חשודים אחרים יצאו מגבולות המדינה ושבו אליה. אנחנו מבקשים ביטול זמני של צו העיכוב היציאה מהארץ. אף אחד לא סבר שהתיק הזה לא יגיע לשימוע וכתב אישום, זה ברור כבר מעל שנה".

היועצת המשפטית של מחלקת החקירות של רשות ני"ע, ציפי גז, התנגדה לבקשה. "הליכי החקירה הסתיימו", הודיעה לשופט ירון גת. "מדובר בתיק שוחד חמור לגבי מספר חשודים עם היקף גדול, עם סכומי שוחד גבוהים. בעניין חשוד זה, מדובר בסכום של כמאות אלפי דולרים. העובדה שהמצב השתנה ממצב של חקירה למצב בו הפרקליטות מצהירה על כוונתה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע, משפיעה לטעמנו, למה שקשור לנושא של הימלטות מהדין. יש חשודים אחרים בפרשה זו, שלגבי חלקם ניתנה החלטה המאפשרת להם לצאת מהארץ. ההבדל הוא, שלמקבלי השוחד, שהחשוד כאן נמנה מהם, אף אחד מהם לא יצא מהארץ. יש 'אנשי קש' שמעמדם חמור, אך לא נמצאים במעמד מקבל השוחד".

חיים בר נר צילום: אוראל כהן

השופט ירון גת נעתר לבקשת עוה"ד של בר ואפשר לו לצאת מהארץ לעשרה ימים תוך הפקדת ערבות נוספת של 250 אלף שקל.

כפי שנחשף ב"כלכליסט" בחודש אפריל, רשות ניירות ערך סבורה שיש די ראיות להעמיד לדין את רוב המעורבים בפרשה. "הפרקליטות החליטה שתגובש טיוטת כתב אישום, הראיות בתיק מוצקות", אמרה עו"ד גז בדיון בבית המשפט שנערך מספר ימים לאחר מכן. בין הבכירים שצפויים להיות מוזמנים לשימוע בטרם הגשת כתב אישום, נמצאים מלבד בר-נר גם המשנה למנכ"ל חברת החשמל לשעבר, יאשה (יעקב) חאין.

מאז יוני 2014 חקרה הרשות באזהרה לפחות שמונה בכירים בחברת החשמל, בעבר ובהווה, בניסיון לברר אם קיבלו חלק מכספי שוחד, בהיקף של כ־20 מיליון דולר, שהעבירה סימנס באמצעות רשת מתווכים בשנים 2001–2005. על פי החשד, השוחד שימש לקדם זכייה במכרזים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, בהם מכרזים עבור טורבינות גז לייצור חשמל ועבור המערכת האחראית על יציבות המתח הארצי (DMS).

יעקב (יאשה) חאין, המשנה למנכ"ל חברת החשמל לשעבר, החשוד בפרשה

רשימת הנחקרים בפרשה בחשד לביצוע עבירות שוחד, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים והלבנת הון, כוללת מלבד חאין ובר נר גם את סמנכ"ל פיתוח וטכנולוגיה דוד אלמקייס, יו"ר דירקטוריון החברה לשעבר עו"ד שלמה נס, המשנה למנכ"ל עד 2004 דוד קון, סגן מנהל אגף התכנון צבי אייל ומנהל אגף תכנון לשעבר יונה שוויצר. כמו כן נחקרה בפרשה אחותו של נס, רחל דון יחיא, המכהנת כדירקטורית בחברה. טרם ידוע מי מלבד חאין ובר נר יזומן לשימוע בטרם הגשת כתב אישום.

נציין כי סימנס עצמה הודתה בתשלומי השוחד לבכירים בחברת החשמל במסגרת הסדר טיעון בארה"ב ב־2008, ולאחרונה שוב במסגרת תביעה אזרחית שהגישה נגדה החברה בישראל. לאחרונה ביקשה רשות ניירות ערך מהפרקליטות לפנות לרשויות בגרמניה, כדי לקבל את אישורן לערוך חיקור דין לבכירים בהווה ובעבר בקונצרן האנרגיה.

חקירת הפרשה מתפרסת על פני יותר מעשור, והובילה בינתיים להרשעתו של השופט לשעבר דן כהן בקבלת שוחד של 1.1 מיליון יורו בעת שכיהן כדירקטור בחברת החשמל. כהן הודה במסגרת הסדר טיעון ב־2013 בקבלת הכספים תמורת הטיית מכרז לרכישת טורבינות גז ונגזרו עליו שש שנות מאסר, שאותן הוא מרצה בכלא ניצן ברמלה. לאחרונה ביקש כהן שחרור זמני מהכלא לצורך קבלת טיפולים רפואיים.

הרשות והפרקליטות המשיכו לחקור את הנושא לאחר הרשעתו של כהן, כדי לגשר על הפער בין הכספים שקיבל כהן (כ־4 מיליון דולר) לבין 16 מיליון הדולרים הנוספים שסימנס הודתה ששילמה. ביוני 2014 חלה התפתחות משמעותית בחקירה בעקבות מידע שהתקבל מהרשויות בשוויץ על העברות כספים לבכירים בחברת החשמל מחשבונותיו של איש הקש שלמה דניאל. הרשות עצרה את דניאל ואת גיסו, מנכ"ל סימנס ישראל לשעבר אורן אהרונסון שניצחו יחדיו על מנגנון השוחד. במהלך החקירה ניהל דניאל מגעים עם הפרקליטות לחתימה על הסכם עד מדינה.

כמו כן, אהרונסון נחשד שהשתמש באיש העסקים אנטון דלין כדי להעביר כסף במזומן לבכירים בחברת החשמל. דלין קיבל מאהרונסון מיליון דולר לחשבונותיו באנגליה, בטענה שבכוונתו להסתיר את הכסף מאשתו. את הכסף פרט דלין למזומן והפקיד לכספת, אליה קיבל אהרונסון מדלין גישה.