מי שאומר שכל התרופות מצילות החיים נמצאות בסל מטעה את הציבור

הדיון המחודש על אפשרות הכללת תרופות מצילות חיים בביטוחים המשלימים חשוב ומתעורר שוב לאור התבטאותו האחרונה של סגן שר הבריאות ח"כ ליצמן כי "זו הייתה טעות להוציא כיסוי זה מהביטוחים המשלימים בקופות החולים" (מהשב"ן).

מנגד, פרופ' גבי בן נון במאמר מתאריך 22 במאי טוען: "ככלל, אין תרופה מצילת חיים שאינה כלולה כיום בסל הציבורי", ומכאן שולל בן נון את הצורך להכניס תרופות אלה לשב"ן.

אני חולק על אמירתו זו של פרופ' בן נון. צריך לנהוג זהירות בהגדרת תרופה כמצילת חיים - יש כאלה, ויש אחרות מאריכות חיים, יש תרופות שמשפרות איכות חיים, ויש תרופות שמומלצות ע"י הרופאים אך אינן בסל הבריאות לאותה התוויה (מחלה או איבר) הקיימת בסל. לומר שכולן בסל הבריאות זו הטעיה. הן לא. לעולם סל הבריאות לא יכלול את כל התרופות הקיימות שעברו מבחני מחקר ואישורי שימוש ארצי או עולמי (F.D.A), לא בישראל וגם לא בחלק ניכר מהמדינות המפותחות.

תרופות מצילות חיים. חדשות לבקרים אני נתקל באוכלוסיה שנאבקת בוועדות ערר להשיג את התרופה שהומלצה להם אך אינה בסל צילום: shutterstock

מערכת ציבורית אינה יכולה לממן במיליארדי שקלים תרופות חדשות מתקדמות בקצב שהן נכנסות לשוק. טכנולוגיה מתקדמת תמיד תקדים רגולציה וסל ציבורי.

חדשות לבקרים אני נתקל באוכלוסיה שנאבקת בוועדות ערר להשיג את התרופה שהומלצה להם אך אינה בסל, או אינה בסל להתוויה. הרופא המליץ והמטופל נאחז בתקווה שעשויה לסייע באיכות חייו או משך חייו ואנו מסבירים לו שהמלצת הרופא טובה אך התרופה לא בסל ולא מאפשרים לו לבטח עצמו בשב"ן.

יאמרו השוללים הכנסת התרופות לשב"ן שמהלך זה יגביר את אי השוויון מכיוון שיש אזרחים שאין להם שב"ן. אבל יש לשאול, האם כיום אין אי שוויון? הרי חלק מהחולים מבטחים את עצמם בביטוח נוסף במאות שקלים לחודש רק למטרה זו, בזמן שלאחרים פשוט אין.

ניתן לאפיין את האוכלוסיה שאין לה שב"ן ואין לה ביטוח אחר ותחת מבחנים שיוגדרו לרכוש עבורם ממלכתית ביטוח זה. יש הרבה דוגמאות בהן מדינה תומכת במימון או בהנחות לחסרי אמצעים. אז מדוע בבריאות לא?

יש שיטענו שהכיסוי לתרופות מצילות חיים ינוון את הדיון להוספת תרופות והמדינה תטיל את אחריות עדכון הסל על השב"ן.

אם כך, חייבים להתחייב שוועדת סל הבריאות תתכנס ומקורותיה יהיו קבועים כנהוג כיום. זה ניתן וזה נכון שכך יהיה. עד היום עומדת המדינה במחויבותה ל- 300 מיליון שקל בכל שנה.

אני מציע לעיין בסקר "אמון הציבור" האחרון. ישנה ירידה באמון הציבור במערכת הבריאות. מבדיקות שערכנו, הציבור אינו מוטרד שאם יזדקק לאשפוז לא תהיה מיטה עבורו. הוא מוטרד כי ביום שיזדקק לתרופה - ימצא מי שיאמר שאינה בסל עבורו.