קרן המטבע הבינלאומית לכחלון: פעל להקטין את הגירעון בתקציב 2016
על פי מסמך שהגישה משלחת של קרן המטבע הבינלאומית לשר האוצר ולנגידת בנק ישראל הסכנות הגדולות שעומדות בפני הכלכלה הישראלית הן המתיחות הגיאו-פוליטית וייסוף השקל; קרן המטבע מזהירה גם מפני פגיעה ביציבות הבנקים בשל הגברת התחרות המתוכננת
הצעד הראשון שעל משרד האוצר לנקוט הוא הפחתת הגירעון בתקציב 2016, כך על פי מסמך שהגישה הבוקר (ד') משלחת קרן המטבע הבינלאומית המסכם את עבודת המשלחת על כלכלת ישראל לשנת 2015. הסיבה לכך היא כי התקציב יעבור רק בסתיו והוא אינו יהיה רלוונטי עבור 2015. המסמך הוגש לשר האוצר ונגידת בנק ישראל. הקרן צפויה לדון ולפרסם בספטמבר את הדו"ח הסופי אודות כלכלת ישראל לשנת 2015. בראש המשלחת עומד באס בקר (Bas Bakker).
- בנק ישראל: בתקציב 2016 יהיה צורך לבצע קיצוץ של 10 מיליארד שקל
- ירידה בגירעון המסחרי: מסתכם מתחילת השנה בכ- 7.9 מיליארד שקל
- משלחת של קרן המטבע בישראל; תיפגש עם נגידת בנק ישראל ושר האוצר
בסיכום העבודה מציינת המשלחת כי מצמיחת התוצר בישראל ומהעלייה בשיעור התעסוקה (משיעור של 59% ל-68%) ניתן ללמוד כי ביצועי המשק הישראלי טובים. עם זאת מציינת המשלחת כי הגירעון התקציבי ממשיך להיות ברמה גבוהה, מה שמותיר מרווח בטיחות מצומצם כדי להגיב לזעזועים.
יצויין כי דברים דומים נכתבו בסקירה שהגישו היום (ד') כלכלני יחידת המחקר של בנק ישראל לפיהם בתקציב 2016 יהיה צורך לבצע קיצוץ של 10 מיליארד שקל. עוד נכתב כי הגירעון בתקציב יסתכם בכ-3.3% מהתוצר וכדי לעמוד ביעד הגירעון תהיה הממשלה חייבת, בנוסף לקיצוץ הגדול בהוצאותיה, להטיל מסים נוספים בהיקף של כ- 8 מיליארד שקל.
על פי עבודת המשלחת של קרן המטבע למרות אינפלציה שלילית שנמוכה משמעותית מהיעד הקבוע בחוק מחירי הדיור ממשיכים לעלות. אתגרים נוספים שמקשים על הממשלה הם פריון העבודה נמוך והפער מול ארה"ב שהולך ומתרחב ואי השוויון בהכנסות הוא בין הגבוהים במדינות המתקדמות.
על פי תחזיות הקרן הצמיחה ב-2015 תעמוד על 3%-3.25% (לעומת 2.8% ב-2014), שיעור הקרוב לפוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי. ההסבר לצמיחה, לפי המשלחת הוא הריבית האפסית יחד עם גידול בתעסוקה, ירידה במחירי היבוא וההתאוששות של המשק ממבצע "צוק איתן".
שר האוצר, משה כחלון צילום: מוטי קמחי מה שמאיים על הצמיחה, לפי המשלחת הוא המתיחות הגיאו-פוליטית וכן הימשכות הייסוף של השקל. כאשר ירידה חדה במחירי הדיור יכולה גם כן לפגוע בצמיחה.
המשלחת מציינת כי החשיפה של המגזר הפיננסי למגזר הדיור והנדל"ן גדלה ועלולה להיות מסוכנת. העמדת אשראי מהמגזר הבנקאי לשוק הנדל"ן והמשכנתאות אלו אחראית לכ-44% מההלוואות. מגזר הנדל"ן והבנייה פעיל גם בשוק האג"ח הקונצרניות, שבו נרשמים מרווחים נמוכים אפילו עבור הנפקות בעלות דירוגים נמוכים וביטחונות חלשים. המשלחת קוראת לאוצר ולבנק ישראל לבחון את הסיכונים באופן שוטף.
הגדלת התחרות בבנקים עלולה לפגוע ביציבותם
המשלחת התייחסה לניסיון של כחלון להגדיל את התחרותיות בבנקים, דרך ועדת שטרום שהוקמה לפני מספר שבועות והזהירה כי המאמצים להגברת התחרות במגזר הבנקאי צריכים להבטיח שמירה על היציבות הפיננסית. המשלחת נימקה כי הגברת התחרות תוביל להפחתת העמלות, לשיפור השירותים ולהגדלת נגישות האשראי, אך היא גם עלולה להגדיל את הסיכונים ליציבות הפיננסית. זה עלול לקרות, לדבריה, במיוחד אם היא יופיעו בנקים חדשים חלשים או אם יהיה גידול מהיר באשראי וישחקו התקנים להעמדת אשראי.
המשלחת מציינת כי הגירעון בישראל הוא מבני ולא מחזורי. משמעות הדבר היא כי גידול בשיעורי הצמיחה ויציאה מהאטה העולמית, לא מספיקים כדי לפתור את הגרעון. הקרן מפרטת כי מקורו הוא בקיצוצי המס שנעשו בין 2003-2010 שבמקביל אליהם לא קוצצו מספיק הוצאות הממשלה. עוד מוסיפים במשלחת כי הרמות הנוכחיות של הגירעון יקשו על הממשלה להתמודד עם זעזועים אפשריים, כמו למשל ירידה חדה במחירי הדיור, עימות צבאי נוסף או מיתון חד.
המשלחת מתארת כי ירידת החוב מרמה של 94% מהתמ"ג ב-2003 לרמה של 67% ב-2014 כמעט ונעצרה, ואם לא יצומצם הגירעון בתקציב, רמת החוב תחזור לעלות. להערכתם, אם הגירעון בתקציב יעמוד סביב 3%, עם אינפלציה של 2%, יחס החוב תוצר יצמח בטווח הארוך ל-80% מהתמ"ג.
