תשע מתוך עשר בקשות לפיטורים של נשים בהריון מאושרות
בשנת 2014 אישר משרד הכלכלה 90% מהבקשות של מעסיקים לפטר נשים בהריון או בטיפולי פוריות, עלייה משיעור של 80% בשנים הקודמות. משרד הכלכלה: "יצרנו הליך שכמעט ולא מאפשר למעסיקים שאינם עומדים בעילות הקבועות בחוק להגיש את הבקשה"
תשע מתוך עשר בקשות של מעסיקים לפטר עובדת בהריון מאושרות, כך עולה מנתונים שסיפק משרד הכלכלה לבקשת "כלכליסט". בשנת 2014 אושרו פיטורים או צמצום העסקה של 90% מתוך 1,216 הבקשות שהוגשו למשרד הכלכלה. מדובר בעלייה הן במספר הבקשות והן בשיעור הבקשות שאושרו לעומת 2013 ו-2012 אז אושרו 80% מהבקשות.
- אפל ופייסבוק מחזרות אחר העובדות: יממנו הקפאת ביציות
- עלייה בשיעור המתלוננים על אפליה בעבודה: שליש מהתלונות על רקע הריון
- פוטרה בחופשת לידה ותוכל לתבוע את בכירי העירייה
הסיבה לפיטורים שבגללה ניתנים מרבית ההיתרים היא "מצב כלכלי מוכח", מדובר במקרים בהם מעסיקים מראים כי העסק נסגר, פרויקט הסתיים, יש צמצום בכוח אדם, ירידה בהכנסות או בפעילות. בשנה שעברה 68% מסך ההיתרים שניתנו היו בגלל סיבה זו. 12% מההיתרים ניתנו בגלל אי שביעות רצון מתפקוד העובדת ו-3.5% ניתנו בגלל משבר אמון או נסיבות חמורות כמו גניבה או דיווח שעות עבודה כוזב.
בהשוואה לשנים קודמות ישנה, כאמור, עלייה במספר הבקשות שהגישו מעסיקים וגם במספר הבקשות שאושרו. בשנת 2012 ניתנו 608 אישורים לפיטורים שהם 80% מסך הבקשות. ב-2013 כבר ניתנו 764 היתרים, 80% מסך הבקשות. במשרד הכלכלה אומרים כי הגידול של 25% במספר הבקשות שנידונו בתוך שנה היה בעקבות תגבור המשאבים של המשרד לייעול ההליך כדי לסיים טיפול בבקשות. בין 2013 ל-2014 הייתה שוב עלייה של כמעט 30% במספר ההחלטות שניתנו אך גם אושרו 90% מהבקשות.
במשרד הכלכלה מסבירים את שיעור ההיתרים הגבוה בכך שהפניות שהם מקבלים הן לרוב במצבים בהם לטענת המעביד לא ניתן להמשיך להעסיק את העובדת וכאשר הפיטורים הם לדעתו המוצא האחרון. "שיפרנו את ההסברה ויצרנו תהליך מובנה שכמעט ולא מאפשר למעסיקים שאינם עומדים בעילות הקבועות בחוק להגיש את הבקשה", אומרת שרית יהודאי, מנהלת תחום חוק עבודת נשים באגף הסדרה, משרד הכלכלה.
לפי משרד הכלכלה המטרה של ההליך היא לסייע לנשים בהריון או בטיפולי פוריות לשמור על מקום העבודה ויחד עם זאת להתחשב בצרכי המעסיק אשר אין באפשרותו להמשיך בהעסקת העובדת. פעולת האיזון, כך מראים המספרים, מסתיימת לרוב לטובת המעסיק.
"המספרים מטרידים. אי אפשר לתלות את העובדה ש-90% מהפיטורים של נשים בהריון מותרים בכך שרק מעסיקים שיש להם עילות טובות פונים לקבל אישור. מעסיקים היום פונים בפניות יותר מתוחכמות. מכיוון שאנחנו מכירים את הצד השני, שהמשמעות של עובדת שמפוטרת בהריון היא שב-99% מהמקרים היא לא תמצא עבודה לפחות עד אחרי הלידה, משרד הכלכלה צריך מאוד לצמצם מתן היתרים, אני לא יודעת איך זה עולה בקנה אחד עם המספרים", אומרת עו"ד גלי עציון, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה של נעמ"ת.
לממונה במשרד הכלכלה יש סמכות לא להתיר את הפיטורים, מה שמראה שהחוק התכוון לייצר משוכה או מהמורה שעוצרת או מפחיתה את כמות הפיטורים בהריון. לכן, אומרת עציון, משרד הכלכלה צריך להיות האצבע בסכר, שיפנו אליהם במקרים בהם אין שום ברירה אחרת. העובדה שמצד אחד מספר הבקשות עלה ומד שני עלה אחוז ההיתרים מראה שזה לא המצב.
המשמעות של פיטורי אישה בהריון היא שב-99% מהמקרים היא לא תמצא עבודה לפחות עד אחרי הלידה צילום: שאטרסטוק
כאשר מעסיק מעוניין לפטר עובדת בהריון הוא פונה למשרד הכלכלה ומצרף מכתב שמסביר את הסיבה וכן מסמכים כדי להוכיח את טענותיו. ברגע שהמעסיק פונה למשרד, יוצרים קשר עם העובדת שצריכה להגיב בכתב. ההליך הוא שקוף כך שכל צד רואה את הנספחים של הצד השני אך אם יש אי הסכמה מזמנים את העובדת ואת המעסיק בנפרד להסביר את הצד שלהם. ההליך במשרד הכלכלה התייעל בשנים האחרונות, זמן ההחלטה קוצר לחודש והשקיפות גדלה. "במהלך השנים אכן המערכת התייעלה מצד משרד הכלכלה אך מצד שני העובדה ששיעור ההיתרים גדל למרות שמספר הבקשות לא קטן מאוד מטרידה", אומרת עציון. בנוסף, יש פער ביחסי הכוחות בין המעסיקים לעובדות. במקרים רבים למעסיקים גדולים יחסית יש ליווי משפטי שלא עומד לרשות העובדת.
יש גם מקרים של מעסיקים אשר לא פונים לבקש אישור אלא פשוט מפטרים את העובדת או מביאים אותה למצב בו היא לא תרצה להישאר. זה יכול להיות באמצעות צמצום סמכויות או הפיכת מקום העבודה לפחות נעים. כאשר זה קורה עובדת יכולה להתלונן באגף האכיפה במשרד הכלכלה והמעסיק עלול להיקנס בעד 35,740 שקל לכל עובדת ולכל עבירה. בנוסף זו עשויה להיות עבירה פלילית שבצידה קנס של 150 אלף שקל או שישה חודשי מאסר. לפי משרד הכלכלה מאז שנת 2012 נפתחו 322 תיקים פליליים ומנהליים נגד מעסיקים על הפרת חוק עבודת נשים וניתנו 59 עיצומים כספיים ו-7 התראות מנהליות. הבעיה העיקרית עם מערכת הענישה הזו היא שהקנס לא מגיעה כפיצוי לעובדת אלא עובר לקופת המדינה. 2 מיליון שקל בקנסות שהוטלו מאז 2012 עברו למדינה ואף לא שקל אחד הגיע לעובדות שפוטרו בזמן שהן בהריון.
"העיצום הכספי הולך לטובת המדינה ולא לטובת העובדת שפוטרה שלא כדין. התוצאה היא שיש הרבה מקרים בהם העובדת מפוטרת ופשוט הולכת הביתה ולא מתלוננת", אומרת עציון.
שר הכלכלה, אריה דרעי, אמר כי "מעסיקים צריכים לדעת שמשרד הכלכלה לא ייתן יד לפיטורי נשים בהריון. כל בקשה נבחנת בהתאם להוראות החוק והיתרים לא יינתנו ללא הצדקה הקבועה בחוק".
