חתני פרס נובל כבר חשבו איך לפתור את בעיית הגז

אחד התחומים המרכזיים בתורת המשחקים הוא עיצוב מכניזם (Mechanism Design). עבור פיתוח תחום זה זכו הכלכלנים ליאוניד הורביץ, אריק מסקין ורוג'ר מאירסון בפרס נובל בכלכלה ב־2007. עיצוב מכניזם עוסק בבניית מערכת כללים שתוביל לתוצאה הרצויה לקובע הכללים, תחת ההנחה שכל אחד מהשחקנים פועל לפי האינטרס האישי שלו. יישום מעשי בולט לתיאוריה ניכר במכרזים. בימים אלה נדרשת ממשלת ישראל לבצע עיצוב מכניזם בשוק הגז שיוביל לתוצאה הרצויה לאזרחיה. אלא שספק אם המתווה המוצע ישחק לטובתם.

שוק הגז במזרח הים התיכון כולל שני מאגרי ענק — תמר ולווייתן, מאגר גדול — אפרודיטה, ושני מאגרים בינוניים — כריש ותנין — שיפותחו יחד ולכן מתייחסים אליהם כאל יחידה אחת. היחיד שפותח ומפיק גז הוא תמר. לנובל אנרג'י ולחברות שבשליטת קבוצת דלקיש אחזקה מהותית בכולם (67.25% בתמר, 85% בלווייתן ו־100% באחרים).

לישראל יש אינטרס לפיתוח מהיר של לווייתן, כריש ותנין, שיוביל לעודף היצע של גז בשוק המקומי וכך ילחץ להורדת מחירים. בנוסף, הפיתוח ימנע את התלות במקור גז בודד — תמר — ויאפשר את הרחבת הביקושים המקומיים.

מה דעתך על מניית דלק קבוצה:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

האתגר: יצוא

הבעיה היא שהסביבה הכלכלית מקשה על יצוא הגז. ב־2014 נחתמו מכתבי כוונות בין תמר ליוניון פנוסה הספרדית ובין לווייתן לבריטיש גז למכירת גז למתקני ההנזלה של שתי החברות במצרים. מאז קרס מחיר הנפט הגולמי ב־40% ואיתו צנח מחיר הגז המונזל. מכתבי הכוונות לא הבשילו להסכם חתום. החישוב פשוט: עלות ההנזלה היא כ־3 דולר ליחידת אנרגיה, עלות ההובלה לאירופה — עוד דולר אחד. מחיר הגז המונזל באירופה עומד על פחות מ־7 דולר ליחידת אנרגיה, ומכאן שלא ניתן לייצא למתקני ההנזלה ביותר מ־3 דולר ליחידת אנרגיה. ישנה אפשרות שתמר ולווייתן ייקחו על עצמם את עלות הצנרת לחיבור למתקני ההתפלה וימכרו במחיר גבוה יותר, אבל חלון ההזדמנויות של יצוא הגז באמצעות הנזלה לא נראה אטרקטיבי לעת עתה.

יצוא מהותי ייתכן גם באמצעות צנרת לטורקיה או למצרים. אולם העוינות שמגלה נשיא טורקיה כלפי ישראל וחוסר היציבות במצרים לא יוצרים קרקע נוחה להחלטת השקעה של מיליארדי דולרים בצנרת, שעלולה להישאר מיותמת.

מנגד, טבעת היצוא הקרובה, לירדן ולפלסטינים, היא כדאית. נדרשות עבורה צנרת קצרה בלבד והשקעה לא גדולה. עם זאת, הביקוש הכולל הצפוי מירדן ומהפלסטינים הוא כ־5 BCM בשנה בלבד, לעומת ביקוש של 12-10 BCM הצפוי בשוק המקומי בשנה הבאה.

הרטוריקה: חתום, לא סגור

בקיץ 2014 פיתוח לווייתן היה כדאי מאוד לנובל ולדלק. זה היה מתבסס על מכתבי הכוונות ליצוא גז לחברת החשמל הירדנית ולמתקן ההנזלה של בריטיש גז במצרים. היום, כשחוזי העוגן האפשריים הם חברות החשמל בירדן ובישראל, פיתוח לווייתן לא בהכרח כדאי לנובל ולדלק, כיוון שרווחיהן מתמר ייפגעו. זה הקונפליקט הנובע מהבעלות הצולבת על תמר, הבעיה שהמכניזם נדרש לפתור. עליו להוביל לכך שלנובל ולדלק יהיה כדאי לפתח את לווייתן — ומהר.

צילומים: משה בנימין, קובי גדעון

ברטוריקה של הדיון על הגז היו מי שאמרו שהחוזים חתומים, ולכן אין מקום לתחרות. הם אכן חתומים, אך סעיף חשוב בהם מאפשר לחברת החשמל לחתוך בחצי את היקף הגז שיירכש מתמר החל מ־2019. סעיף יציאה דומה חל גם על לקוחות גדולים נוספים של תמר. לכן, פיתוח לווייתן, כריש ותנין עד סוף העשור ייצור תחרות.

גם המחיר לא סופי. לחברת החשמל יש אפשרות להתמקח מחדש על מחיר הגז ב־2021 ולהפחית עד 25%. היא תצליח רק אם תהיה תחרות לתמר. המחיר שמשלמים יתר יצרני החשמל מוצמד למחיר הייצור של חשמל, ולכן הוזלה לחברת החשמל תביא להוזלת הגז גם עבורם.

המשקולת: מחיר הנפט

פיתוח לווייתן יהיה רווחי מאוד גם אם הגז יימכר ב־5 דולר ליחידת אנרגיה. אם לא תחול עלייה במחיר הנפט, שתקפיץ את מחיר הגז המונזל, לקוחות העוגן של לווייתן צפויים להיות חברות החשמל של ישראל וירדן. במתווה המוצע לנובל יישארו 25% בתמר ויחלוף זמן רב עד שתמכור עוד 11% שבידיה, וכך גם לגבי דלק. בתרחיש זה, פיתוח לווייתן יבוא על חשבון ההזמנות של תמר.

הערך שהשוק מקנה לתמר נשען על תזרים מזומנים מהוון (DCF) שתמר מפרסמת, המניח שכמות ומחיר הגז שיימכר לחברת החשמל לא יירדו. שינוי יפגע בערך של תמר לפי אותו DCF. במצב זה ייתכן שנובל ודלק יעכבו את פיתוח לווייתן כדי למצות את הערך מתמר, בנימוק טכני או מימוני. התוצאה תהיה עיכוב של שנים בפיתוח לווייתן, בזמן שתמר המונופוליסטי מדלג בקלילות מעל המועד שבו הלקוחות יכולים לצמצם את ההתחייבות לרכישת גז ולהפחית את מחירו. כך פיתוח לווייתן יוזנק רק לאור הזדמנות יצוא או הגדלת הביקושים המקומיים לגז.

אם מחיר הנפט יזנק, חלון ההזדמנות ליצוא ייפתח ולנובל יהיה כדאי לפתח את לווייתן כי עיקר הערך יגיע מיצוא.

המקל והגזר של לווייתן

המכניזם שיוביל לפיתוח מהיר של לווייתן צריך לכלול הפרדה כמעט מוחלטת של הבעלות על תמר ולווייתן, או הצבת סנקציות של ממש על עיכוב בפיתוח לווייתן. האפשרות הראשונה בעייתית משום שקשה לדרוש מנובל ומדלק למכור במהירות את חלקן בתמר. לכן המקל של הממשלה על עיכובים בפיתוח לווייתן הוא שיקבע את ההתקדמות.

בישראל מקובל לקבל דחיות ארוכות בפיתוח רישיונות חיפוש גז. סביר שאם לנובל ולדלק לא יהיה כדאי לפתח את לווייתן, הן יבקשו דחיות. במכניזם טוב הממשלה תגדיר מראש כללי משחק המשיתים קנס ניכר על דחייה. למשל, אם היעד שייקבע לפיתוח לווייתן יהיה יולי 2019, כל חודש עיכוב לאחר תקופת חסד של חצי שנה יוביל להעברת 1% מהמאגר לידי המדינה. כך תיווצר מוטיבציה לפתח את לווייתן ומהר, גם אם על חשבון הערך מתמר. לצד המקל המדינה יכולה לתת גם גזרים — אשראי בתנאים טובים לחברות המפתחות את לווייתן והקלות נוספות.

כל שחקן והחששות שלו

בשיח על שוק הגז ראש הממשלה בנימין נתניהו מוצג כמי שמקדם מתווה לפיתוח מהיר של מאגרי הגז; נובל ודלק כמעוניינות בפיתוח המהיר; והמתנגדים למתווה כגורם המעכב. אלא שבמציאות, אם המתווה שתציע הממשלה יקל מדי עם השותפויות, יהיה כדאי להן לפתח את תמר ורק בהמשך את לווייתן. תמריץ לזירוז הפיתוח של לווייתן הוא בגדר חובה. מכניזם פגום, שבו לנובל ולדלק לא כדאי לפתח את לווייתן, יגרור דחייה.

בעיצוב המכניזם חשוב לראות את החששות של השחקנים. לנובל יש חשש שלאחר שתמר ולווייתן כבר יפיקו גז, הצורך ביכולותיה יפחת, והממשלה תשנה שוב את הכללים לרעתה כשבידיה כבר לא ייוותרו קלפי מיקוח. לכן בקשתה לקבוע כללים ברורים לעתיד לגיטימית.

בקשה נוספת שלה יש להיענות היא לאפשר יצוא גז מהותי מתמר למצרים לפני השלמת פיתוח לווייתן. התחרות בישראל לא תקטן, כי יצוא זה ידרוש הרחבת ההיצע מתמר באמצעות צנרת נוספת.

המונופול הוא כישלון

בסופו של יום, הפרטים הקטנים בהסכמים הם שיקבעו אם מאגרי הגז יפותחו בפרק זמן סביר. הסנקציות נגד הבעלים של לווייתן על עיכוב פיתוח חשובות לא פחות ממבנה הבעלות עליו. הדרישה מלווייתן לפתוח את התשתית שתיבנה גם לצורך קבלת הגז מכריש ותנין צפויה להיות חיונית לצורך הכנסת שחקן שלישי לתחרות. כשהפרטים הקטנים הם החשובים, שקיפות ההסכם המתגבש חשובה.

אם בתחילת 2020 תהיה אספקת גז בהיקף ניכר בישראל, מלווייתן, כריש ותנין, יסתמן שעיצוב המכניזם הצליח. זה יכול לקרות בזכות מזל, כמו שיפור תנאי השוק שיאפשר יצוא, אבל גם בזכות עיצוב נכון של כללי המשחק כבר עכשיו. הממשלה הקודמת כשלה בפיתוח משק הגז. לראייה, לא חלה התקדמות מהותית בפיתוח המאגרים מלבד תמר.

הצלחת הממשלה תיבחן בשלהי הקדנציה שלה — אם נהיה קרובים להשלמת פיתוח יתר המאגרים, וחוזי מכירה חתומים ייצרו לחץ להורדת מחיר הגז. מנגד, אם יחול עיכוב מהותי בפיתוח, ומאגר תמר ישמור את כוחו המונופוליסטי, גם פעילות הממשלה הנוכחית בתחום תוגדר ככישלון.

הכותב הוא כלכלן בחברת הייטק