פלוג: צריך להתחיל להיערך להעלאת גיל הפרישה לנשים

"העלאת גיל הפרישה לנשים תהיה כורח ותתרחש. ככל שזה יקרה מוקדם יותר, נוכל לעשות זאת בתהליך הדרגתי יותר, בהיערכות של שוק התעסוקה, העוסקות והמעסיקים", כך אמרה הבוקר (ד') נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, בכנס על העלאת גיל הפרישה לנשים בכנסת שיזמו יו"ר מרצ זהבה גלאון וח"כ שלי יחימוביץ'. "אפשר יהיה לדחות את העלאת גיל הפרישה ולעשות זאת בתנאים של משבר, אבל אז זה ייעשה באופן חד ובלי היערכות נכונה. לכן צריך להתחיל זאת עכשיו", אמרה פלוג.

בכנס השתתפו גם השרה לאזרחים ותיקים גילה גמליאל, ח"כים נוספים ובהם מרב מיכאלי, עומר בר לב, עליזה לביא, קסניה סבטלוב, אילן גילאון, נחמן שי, מיקי רוזנטל, תמר זנדברג, רויטל סויד, ונציגים של ארגוני נשים ומבוגרים. הכנס ביקש להגביר את המודעות לבעייתן של נשים רבות שנפלטות משוק העבודה בשנות הארבעים והחמישים לחייהן בגלל אפליה או בגלל תשישות מעבודות פיזיות, והעלאת גיל הפרישה תיצור עבורן תקופת המתנה ארוכה ללא הכנסה. גלאון ויחימוביץ הביעו בעבר התנגדות להעלאת גיל הפרישה, ומעוניינות ליצור תנאים מתאימים לאותן נשים.

קרנית פלוג צילום: עמית שאבי

המשנה למנכ"ל ביטוח לאומי לתחום הגמלאות, אילנה שרייבמן סיפרה אנקדוטה לפיה "הפער ביציאה לפנסיה נקבע כשהתגלה שהפער בין גברים לנשים בזמן הנישואין הוא חמש שנים, והמחוקק רצה שהם ייצאו ביחד לפנסיה".

שרייבמן הסבירה כי "מקור הבעיה שלפנינו היא גידול בתוחלת החיים של ארבעה חודשים בכל שנה. זה גורם לשחיקה באיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי כי היחס בין מספר השנים שאדם עובד וחוסך לשנים שהוא בפנסיה משתנה לגמרי. בעוד שלושה-ארבעה עשורים לביטוח לאומי תהיה בעיה אקטוארית אמיתית כשלא יהיה כסף לשלם קצבאות זקנה – 1,531 שקל בחודש, קצבה שראוי לתקן".

שרייבמן המליצה כי "לא צריך להשוות את גיל הפרישה. יש עשור לעשות מהלך הדרגתי להעלות את גיל הפרישה בשנתיים ולמצוא בינתיים חלופות מתאימות לפיצוי נשים שיוצאות משוק העבודה בגיל 45. קצבת הבטחת הכנסה לא תיתן להן מענה".

פלוג הציגה מסקנות ממחקר של הבנק בעקבות העלאת גיל הפרישה לנשים לגברים ב-2004. "העלאת גיל הפרישה תעלה באופן משמעותי את שיעור התעסוקה של נשים מבוגרות", אמרה פלוג. "אמנם יש אנשים שמתקשים למצוא עבודה, אך הנתונים מלמדים שאין מדובר בתופעה רחבה. שיעור האבטלה לא גדל בעקבות העלאת גיל הפרישה".

לדברי פלוג, "ב-2004, רבע מהנשים בגיל 60 עד 64 עבדו. וב-2013 כבר 49% מהנשים הללו עבדו. העלאת גיל הפרישה משנה את הנורמה ולא מותירה נשים בלי עבודה". לשאלת של יחימוביץ ענתה פלוג שהעלאת גיל הפרישה אכן תפגע בנשים לא עובדות, אך שבה ואמרה כי "הדינמיקה תביא להקטנת הקבוצה הזאת. שיעורי התעסוקה של הנשים המבוגרות נמצאות בעלייה".

לפי נתונים שהציגה פלוג, ישראל היא אחת המדינות היחידות שבהן יש פער בין גיל הפרישה של גברים לנשים, כאשר ישראל בולטת בגיל פרישה נמוך לנשים כשמדינות רבות נמצאות בתהליך של העלאתו לגיל 67. היא הזהירה כי ב-2045 יהיו בישראל שלושה צעירים על כל מבוגר, במקום חמישה צעירים כיום. לדבריה, העלאת גיל הפרישה ל-67 לא תגרום לנפילה בגובה ההכנסה נטו של הנשים לאחר הפרישה (שיעור התחלופה), לעומת פרישה בגיל 62 שתגרום לירידה של כ-25%-30% בהכנסה.

פלוג הוסיפה כי במקביל להעלאת גיל הפרישה "נכון להאריך את משך תקופת תשלום דמי האבטלה לעובדים מבוגרים". עוד הציעה פלוג להמשיך לעודד העסקת עובדות מבוגרות, להדק את חוקי האכיפה ואיסור אפליה על רקע גיל, ולהקצות משאבים להכשרות מקצועיות לנשים מבוגרות".

שר הרווחה חיים כץ תקף באופן חריף: "אני מתנגד להעלאת גיל הפרישה לנשים. הרעיון נולד בגלל הבעיה הגדולה בביטוח הלאומי והם רוצים לפתור אותה על הגב של הנשים. מדובר בחיסכון של 720 מיליון שקל בשנה בכך שלא משלמים 1,500 שקל בחודש ל-40 אלף נשים בשנתון. שיגידו שיש בעיה בביטוח הלאומי ונראה איך מתמודדים בזה. העלאת גיל הפרישה היא לא פתרון מכובד ולא נאה".

הוא הזכיר כי בשוק יש שני סוגי פנסיה. "הפנסיה הוותיקה שנשים פורשות בגיל 65 מתוך אופציה של 67, ועל כל שנה מגיל 62 מקבלת בונוס 1% צבירה נוסף. אם מעלים את גיל הפרישה – הן מאבדות את הבונוס. השנייה – נשים התחילו לעבוד מינואר 95, ממוצע הגיל שם הוא 40 וממילא הממונה על שוק הביטוח יכול בהחלטה לשנות את המקדם, ולקבוע שאנשים יקבלו פחות פנסיה. ההצעה לא קשורה לפנסיה".

השרה לאזרחים ותיקים גילה גמליאל ציינה כי התמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה היא חלק מהתוכנית האסטרטגית של הממשלה. והוסיפה כי לדעתה "גיל הפרישה לא צריך להיות תלוי מגדר. הייתי רוצה לקבוע את גיל הפרישה על בסיס המקצוע - יש מקצועות שחיקה רבים במשק, שאין לנו אינטרס שגיל הפרישה שבהם יהיה 62 או 67. יש מקצועות אחרים שבהם אפשר לשקול אף לבטל את גיל הפרישה כפי שנעשה בשבדיה".

גם זהבה גלאון אמרה כי "התפיסה לפיה אין מנוס מהעלאת גיל הפרישה לנשים כדי להגדיל את הרזרבות של הביטוח הלאומי, מתייחסת לנשים ככלי לסגירת גירעונות מבלי להתייחס לאפליה נגדן בשוק העבודה ובגיל המבוגר בפרט. הדרישה לשוויו פורמלי כשאין שוויון, תחמיר את מצבן הכלכלי של הנשים. עבור 20% מהנשים מדובר בשנים נוספות של אבטלה".

"אני בת 55, ולצערי רוב הנשים בגילי משולות למתות בעולם העבודה", אמרה יחימוביץ'. "דחיית גיל הזכאות לפנסיה בלי יצירת תשתית רצינית של תעסוקה שוויונית לנשים בגילאי 50 ומעלה פשוט דנה ציבור ענק של נשים לחיי עוני, דלות ומחסור. נשים רבות נפלטות מעבודה בגילאי 50 עד 54, ואף יותר בגילאי 55 עד 59 - בלי פרנסה וגם בלי פנסיה וקצבת זקנה".

ח"כ מרב מיכאלי הסכימה כי יש שינויים דמוגרפים ובעיות בפנסיה, אולם אמרה כי "חייבת להיות הגנה מאסיבית ומשמעותית לאנשים שהארכת משק העבודה לא רלבנטי בשבילם. אך לא נראה לי שלממשלה הזאת יש רצון פוליטי לעשות שינוי". עוד הוסיפה כי "צריך לבטל את חובת גיל פרישה – יש נשים וגברים שרוצים להמשיך לעבוד כשהם נמצאים בשיאם".

עליזה לביא מיש עתיד הזכירה "שניסו להעביר את זה באופן לא מסודר בחוק ההסדרים והעברנו לדיון מסודר בוועדה לשוויון מגדרי. לא ייתכן שהעלאת גיל פרישה תעבור בלי דיון מסודר. חייבים למצוא תמריצים כמו הטבות מס למעסיקים כדי להעסיק נשים מעל גיל 40".