עובדי מגה – החגיגות על הצלת הרשת היו מוקדמות

בקשת מגה לבית המשפט לכינוס אסיפות נושים וויתור על חוזים מכבידים מסכנת את תוקפו של ההסכם עליו חתמו עובדי מגה באמצעות ההסתדרות.

רק לפני כשבוע וחצי"חגגו" עובדי מגה והסתדרות העובדים את חתימתו של הסכם העסקה "מחודש" בחברת מגה, הסכם שעל פי הכותרות אמור להביא לפיטורם של כ- 650 עובדים. ההסכם שווק באמצעי התקשורת כהצלחה גדולה והגדיל יו"ר ההסתדרות, מר אבי ניסנקורן, כשטען: "הצלנו את מגה". הגדילו לעשות חלק מהמשווקים באמצעי התקשורת עת הכתירו את ההסכם בין העובדים לחברה כ"הסכם הבראה" לכל דבר וענין, כאילו תמו כל חולייה של הרשת המוכרת.

משתנה אחד ענק נעלם שוב ושוב מהדיווחים על הסכם זה: הנושים. נושי מגה פשוט נעלמו כלא היו, כאילו מגה חייבת כספים אך ורק לעובדיה. אך ברור לכל כי כשחברה מסחרית נקלעת לקשיים, היא חייבת לא רק לעובדיה, אלא לנושים רבים אחרים, בהם נושים מובטחים (בעלי שעבודים למשל) ונושים בלתי מובטחים. העובדים, כנושים בעלי עדיפות מסויימת, הם רק קבוצת נושים אחת מיני כמה וכמה.

אמש נתבשרנו באמצעי התקשורת על הגשת בקשה מצד מגה לבית המשפט המחוזי מרכז "לכינוס אסיפות נושים" וכן "לוויתור על חוזים מכבידים". לא אלאה אתכם בהסברים ארוכים על מינוחים משפטיים, אך ברור לכל כי בקשה שכזו היא תולדה של לחץ ממשי מצד יתר נושיה של מגה, ולא העובדים, לפירעון חובות. הוכחה לכך היא התנהלותם של הנושים הרבים בדיון שהתקיים היום והתנגדותם החריפה לבקשה של מגה. במעמד הדיון בבית המשפט, כך פורסם באמצעי התקשורת, הסתמך ב"כ מגה על העובדה כי מגה כבר חתומה על "הסכם הבראה" עם עובדיה, אותו הסכם שנחגג לפני שבוע וחצי.

הפגנות המחאה של עובדי מגה

כיצד מבטלים הסכם עבודה במחי יד?

דבר אחד כאן חשוב להגיד לעובדים, הוא שדווקא הבקשה של מגה יכולה לפתוח פתח לביטול ההסכמות אליהן הגיעו מגה ועובדיה באמצעות ההסתדרות ולביטולו של "הסכם ההבראה" שנחתם בין מגה לעובדים. החגיגה, למרבה צערם של העובדים ושל ההסתדרות גם יחד, יכול והיתה מוקדמת מדי.

כיצד זה אפשרי, אתם לבטח שואלים לבטל הסכם עבודה במחי יד, ועוד הסכם שנחתם בליווי ובתיווךההסתדרות? ובכן, פנייתה של מגה להליכי הסדר תחת פיקוח בית המשפט, וככל שהליכי ההסדר יהיו למטרת הבראה (דהיינו ינתן צו הפקאת הליכים), הם עשויים לשמש כחרב פיפיות ולהשבית את שמחתה של ההסתדרות בכלל, ושל עובדי החברה בפרט (אלה שלא יפוטרו).

תיקון לחוק החברות שנכנס לתוקפו לפני כשנתיים (תיקון 19 בעגה המקצועית) מאפשר לחברה המצויה בקשיים לוותר על הסכמים או חלקים מהם, כל עוד היא פועלת תחת הליכי הסדר שמטרתם הבראה ובנסיבות מסויימות. במילים אחרות, החברה יכולה להתנתק מהסכמים שלגישתה מכבידים על פעילותה ומקשים עליה להשיג את מטרת ההבראה. מעבר לעובדה שתיקון כזה הוא יבוא מארה"ב (המוכר כצ'פטר 11), יתכן שהוא נעשה שלא בהצלחה מלאה.

המחוקק הישראלי דאג במקרים כאלה לעובדים, אך ייתכן ולא צעד את מלוא הדרך. במה דברים אמורים? במסגרת התיקון המדובר, נקבע כי לבית המשפט אין סמכות לכפות על עובדים להמשיך ולעבוד אם אלו אינם מעוניינים לעשות כן בחברה המצויה בהליכי הסדר. אבל, וזה האבל הגדול, המחוקק לא פעל באותה צורה כדי לאסור על חברות לוותר על הסכמי העסקה, קולקטיביים בעיקר, שהחברה צד להם. וכך למעשה, נסללת לכאורה הדרך לבקשה במסגרת הליכי ההסדר לוויתור על הסכמי העסקה, לרבות הסכמים קולקטיביים. כאן המקום להזכיר את פסק הדין המפורסם בענין "Bilidesco" של בית המשפט העליון בארה"ב, במסגרתו אושררה החלטתה של חברה עסקית לוותר על הסכמי העסקה קולקטיביים מכבידים. פסיקה זו הביאה בהמשך את המחוקק האמריקאי לשנות את חוק חדלות הפירעון האמריקאי ולהוסיף מגבלות רבות ומהותיות על ויתור שכזה. כאמור, בישראל טרם נתקבלה חקיקה דומה.

ביטולו של הסכם ההעסקה המחודש בין מגה לעובדיה יכול וייפול דווקא ממקור לא בלתי צפוי אחר - הנושים המובטחים ואולי אפילו מהנושים הבלתי מובטחים, אותם ספקים נואשים. אחת השאלות בהקשר זה היא האם נושי מגה יכולים במקרה זה להביא לביטולו של הסכם ההעסקה החדש בבחינת "העדפת נושים".

בסיכומו של דבר, נראה שהעובדים וההסתדרות חשופים במידה מסויימת, מכיוונים שונים ובעילות שונות לביטולו של הסכם ההעסקה שנחתם כאמור אך לפני זמן קצר (ואולי גם בשל כך). מצד שני, העובדה שנפתח הליך קולקטיבי יכולה להציב את העובדים דווקא במצב טוב יותר, בראש ובראשונה בשעה שהחברה תמשיך לפעול ואולי אף להיחלץ בהצלחה ממצבה העגום. העובדים יקוו מן הסתם למימושה של האופציה האחרונה.