הכלכלן הראשי של האוצר: התוצר לנפש בישראל נמוך מהממוצע ב-OECD
ההוצאה האזרחית של הממשלה נמוכה בהשוואה למדינות ה-OECD, בעוד שההוצאה הביטחונית היא הגבוהה ביותר. באוצר מעריכים עוד כי מדד המחירים לצרכן יירד השנה ב-0.2%
התוצר לנפש בישראל, על אף שעלה בממוצע שנתי של 1.1% ב-3 השנים האחרונות, נמוך מהממוצע ב-OECD ועומד על 32.5 אלף דולר לעומת 37.8 אלף דולר. כך מסר היום (א') הכלכלן הראשי של האוצר יואל נוה כשהציג לממשלה את התחזיות עבור 2015-6 כבסיס להכנסת תקציב המדינה לשנים אלו.
- משרד האוצר: המשק יצמח ב-2016 בשיעור של 3.3%
- קרן המטבע הבינלאומית לכחלון: פעל להקטין את הגירעון בתקציב 2016
- הלמ"ס מעדכנת: המשק צמח ברבעון הראשון רק ב-2.1%
עוד עלה בסקירה כי ההוצאה האזרחית של הממשלה נמוכה בהשוואה למדינות ה-OECD, בעוד שההוצאה הביטחונית היא הגבוהה ביותר.
בסקירה לממשלה פרס הכלכלן הראשי את ההנחות המרכזיות עליהן התבסס, בניהן צמיחה של כ-3.1% בשנה הנוכחית ובשנה הבאה בתוצר של ארה"ב, המשך התאששות של מדדי המניות (9.9% ו-5.9% לת"א 100 בשנה הנוכחית והבאה ו-14% ו-5.5% לנאסד"ק).
בסקירה הוצגו השקעות בנכסים קבועים במשק, ומהנתונים עולה כי בעוד שבשנה הנוכחית צופים באוצר כי ההשקעה תהיה נמוכה מהממוצע ב-0.2 אחוזי תוצר ותעמוד על 18.3% מהתוצר, ב-2016, תודות להשפעת ההשקעה הצפויה של אינטל, יגדלו ההשקעות להיקף של 18.8% מהתוצר.
עוד מעריכים באוצר כי מדד המחירים לצרכן יסתיים השנה בירידה של 0.2% אך בשנה הבאה יחזור לטווח היעד של בנק ישראל ויעמוד על 1.4%.
בסקירה התייחס נוה להכנסות המדינה. להערכתו ההכנסות יעמדו השנה על 265.4 מיליארד שקל ובשנה הבאה על 276.3 מיליארד שקל, כאשר על פי התחזית, נטל המס ביחס לתוצר אמור להשאר ברמה הנוכחית של כ-23.4%. זאת בהנחה, ששיעורי המס לא ישתנו.
נקודה מטרידה שעולה מסקירת הכלכלן הראשי היא כי בעוד שהכנסות המדינה המוגדרות כ"הכנסות אחרות" שמקורן בהכנסות שונות כמו הכנסות מחברות ממשלתיות וסיוע ביטחוני, צפויות לגדול השנה מ-28.3 ל-29.9 מיליארד שקל, ב-2016 הן צפויות לקטון ל-29.1 בעקבות "הזדקנות האוכלוסייה המגדילה את גירעון הביטוח הלאומי".
כפי שכבר פורסם, באוצר צופים כי צמיחת המשק הישראלי תעמוד השנה על 3.1% וב-2016 תעמוד על 2.8%. מהמצגת שהציג נוה עולה כי להערכת האוצר, סביבת הצמיחה של המשק הישראלי ירדה בשנים האחרונות לשיעור של כ -3%, זאת לעומת שנות ה-90 ושנות האלפיים המוקדמות אז הייתה סביבת הצמיחה בשיעור של כ-4.3%, בשנות השבעים והשמונים בשיעור של 3.7% ובשנותיה המוקדמות של המדינה בשיעור של 10.2%.
באוצר מסבירים את האטה בקצב הצמיחה בסיבות הבאות: גידול בהוצאה הביטחונית, ירידה בגידול כוח העבודה בישראל יחד עם מיצוי השיפור בשוק העבודה, מיצוי תרומת הורדת המסים הישירים לצמיחה, האטה בקצב הגידול של מלאי המחקר ופיתוח וכן האטה בשיעורי הצמיחה של התוצר העולמי והסחר.