חוגלה לא אספה חיתולים פגומים מהמדפים, העליון אישר ניהול ייצוגית

בשלהי 2010 התגלה שחיתולים חדשים ששיווקה חוגלה –"האגיס כותנה אורגנית" – אינם סופגים נוזלים. צרכנית, שרכשה את החיתולים וגילתה את הפגם, הגישה באפריל 2011 בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד החברה בטענה להטעיה ולהפרת חובת הגילוי כלפי הצרכנים.

מגישת הבקשה, באותה עת אם לתינוקת כבת שנה, טענה שמנכ"ל חוגלה ידע על הפגם ימים ספורים לאחר שהחיתולים יצאו למכירה. למרות זאת, החברה המשיכה לשווק אותם, לא אספה אותם מהמדפים ולא יידעה את הצרכנים על אודות הפגם, אלא כחודשיים וחצי לאחר מכן.

כתוצאה מהתנהלותה, טענה המבקשת, על חוגלה לפצות את הצרכנים ב-2,750 שקל עבור חמש חבילות חיתולים ועל עגמת הנפש וחוסר הנוחות שנגרמו להורים וילדיהם.

במענה לבקשה טענה חוגלה כי רק חלק קטן מהחבילות היה פגום (10%), וכבר בסמוך לגילוי התקלה הורה המנכ"ל להפסיק לייצר את החיתולים.

לטענתה, היא טיפלה בתלונות הצרכנים ואף העניקה להם פיצוי כפול – שתי חבילות תקינות כנגד כל חבילה פגומה. בסך הכל, היא מסרה 130 אלף חבילות לכ-30 אלף משפחות – פיצוי המוערך בלמעלה מ-7.5 מיליון שקל. לאחר מכן היא גם יצאה במסע פרסום נרחב והתנצלה על אי הנוחות.

בית המשפט המחוזי החליט לאשר את הבקשה, אך חוגלה לא השלימה עם החלטתו והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שם חזרה על טענותיה והוסיפה כי התמודדה עם התקלה בדרך הראויה.

לטענתה, היא נטלה על עצמה אחריות צרכנית, ואין מקום לנהל נגדה הליך על תקלה מינורית שלא גרמה לצרכנים נזק פיסי.

לא מינורי

השופט יורם דנציגר אמנם קיבל את בקשת רשות הערעור אך החליט, יחד עם השופטים סלים ג'ובראן ואורי שהם, לדחות את טענות חוגלה.

השופט יורם דנציגר. " בחירתה של חוגלה שלא לפרסם את דבר התקלה באופן מיידי גרמה לפגיעה בקבוצת הצרכנים כולה, ובפרט באותה קבוצת צרכנים שלא דרשה פיצוי" צילום: אביגיל עוזי

השופט פסק שהפגם המדובר אינו פגם מינורי. "... לא מדובר בתקלה אסתטית או שולית – אין מדובר בשינוי צבע העיטורים שעל החיתול או אף במרקם החומר שממנו עשוי החיתול – אלא מדובר בתקלה הנוגעת לשורש הפונקציה שאותה נועד החיתול למלא (ספיגת נוזלים) ושבהיעדרה יש יסוד להניח כי לא היה נרכש מלכתחילה", כתב השופט בפסק הדין.

בנוסף, השופט השתכנע שחוגלה ידעה לכאורה על אודות התקלה ממש בסמוך להפצת החיתולים, אך בחרה לגלות זאת לצרכנים רק מאוחר יותר, תוך שהחיתולים ממשיכים להימכר. התנהלות זו, קבע השופט, מהווה לכאורה גם הטעיה צרכנית וגם הפרת חובת הגילוי.

השופט הבהיר שאמנם לא נגרם נזק רב לכל צרכן בנפרד, אולם בדיוק לשם כך נועדה התובענה הייצוגית המתמקדת בנזק הכולל שנגרם לכלל הצרכנים.

"... בחירתה של חוגלה שלא לפרסם את דבר התקלה באופן מיידי גרמה לפגיעה בקבוצת הצרכנים כולה, ובפרט באותה קבוצת צרכנים שלא דרשה פיצוי. כמו בית המשפט המחוזי, סבור גם אני כי פגיעה איננה פגיעה קלת ערך", סיכם השופט.

השופט שיבח את חוגלה על שהעניקה פיצוי למתלוננים אך הוסיף שלא היה זה ראוי להשאיר את החיתולים במרכולים. מחדל זה כמו גם המתנתה עם ההודעה לציבור מעלים את החשד שנקטה ב"שיטת מצליח" – צרכן שידרוש פיצוי יקבל, וצרכן שלא – לא.

בסיכומו של עניין הערעור נדחה וחוגלה תשלם למשיבה – מגישת הבקשה – הוצאות של 20 אלף שקל.

• ב"כ המבקשת: עו"ד יואב הירש, עו"ד רוני מונק

• ב"כ המשיבה: עו"ד יואב גפני

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין