נתניהו רוצה להגדיל את יעד הגירעון ליותר מ-3%, שר האוצר מתנגד
בעקבות התנגדות החרדים לשינוי בהתחייבויות מולם, תקרת הגירעון לשנת 2016 עשויה לעלות לשיעור של 3.3%. שר האוצר משה כחלון מתנגד למהלך הצפוי של ראש הממשלה – העלאה מעל 2.9%, ובאוצר חוששים מפתרון בצורת חשבונאות יצירתית
ביום שישי האחרון נפגשו בתל אביב לפני כניסת השבת הפקידים הבכירים של משרדי האוצר וראש הממשלה כדי להגיע להחלטה בנושא מצרפי התקציב לשנים 2015–2016. מאחורי שם הקוד הזה מסתתר נושא רגיש מבחינה כלכלית ופוליטית — הגירעון הממשלתי לשנה הבאה, המצוי במחלוקת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון.
- קרן המטבע הבינלאומית לכחלון: פעל להקטין את הגירעון בתקציב 2016
- בנק ישראל: בתקציב 2016 יהיה צורך לבצע קיצוץ של 10 מיליארד שקל
שר האוצר משה כחלון. מחלוקת עם רה"מ על העלאת הגירעון צילום: מוטי קמחי
בפגישה נכחו מנכ"ל משרד ראש הממשלה הטרי אלי גרונר, היו"ר הפורש של המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, ראש מטה שר האוצר המיועד ארז חלפון, ראש אגף התקציבים אמיר לוי וסגניתו האחראית לתחום המאקרו יעל מבורך. בחלק מן הישיבה נכחה גם החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו. ואולם, הישיבה הסתיימה ללא החלטה, וייתכן כי ברגע האחרון יירד הנושא מעל סדר יומה של הממשלה עד שתהיה הסכמה.
חשש כבד באוצר ובמשרד ראש הממשלה
הפקידים במשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר חוששים עתה כי בסופו של דבר יוחלט על תקרת גירעון של 2.9% בדרכים של חשבונאות יצירתית. החשש בא לידי ביטוי גם בסקירה האחרונה של בנק ישראל בנושא, שלפיה הלחץ התקציבי על הממשלה מביא לעתים לפתרונות של שינוי רישום הוצאות הממשלה על בסיס תוכניות כמו גיוס כספים מקק"ל או הבאת כסף מאמצעים חיצוניים כמו הנפקת איגרות חוב לרכבת ישראל.
ביום רביעי בשבוע שעבר נפגשו נתניהו וכחלון עם ראשי סיעות הקואליציה כדי לשכנע אותם לקבל את הצעת פקידי משרד האוצר לפרוס לשנתיים את מה שהובטח להם במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. כך למשל, האוצר מציע להעלות את קצבאות הילדים בשתי פעימות, הראשונה ב־2016 והשנייה ב־2017, במקום להעלותן בשנת 2016 בבת אחת לרמתן בשנת 2012 (לפי הקיצוץ של יאיר לפיד). לפי שעה ראשי הסיעות, ובראשם יעקב ליצמן ומשה גפני מיהדות התורה, התנגדו נחרצות להצעה.
למחרת קיים נתניהו פגישה נוספת, והפעם בלי ראשי הסיעות, אלא עם שר האוצר ועם הפקידים הבכירים משני המשרדים, כדי להנדס פתרון. הואיל והבעיה פוליטית בעיקרה נתניהו נוטה להגדיל את הגירעון ליותר מ־3% (ל־3.3%–3.4%) באמצעות תיקון החוק הקיים. כך תוכל הממשלה להגדיל את התקציב ביותר מהמותר כיום — תקציב 2016 אמור לגדול ריאלית בכ־8.5 מיליארד שקל.
לעומתו, שר האוצר כחלון ופקידיו מתנגדים להעלאת הגירעון ליותר מ־2.9%, ולו כדי לשמור על מראית עין של ממשלה שמנסה לרסן את הגירעון שלה. בכל מקרה הגירעון בשנת 2016 יהיה גבוה מאשר בשנת 2015, אף שהממשלה מחויבת למגמה הפוכה של הקטנתו לאורך זמן.
המשק בצמיחה, אבל הגירעון הממשלתי גבוה
הגירעון הממשלתי הוא ההפרש בין הוצאות הממשלה להכנסותיה, בעיקר ממסים. מאחר שהממשלה מוציאה יותר ממה שהיא מכניסה, היא מצויה בגירעון בכל שנה, ואותו היא מממנת בהלוואות מהציבור, בעיקר באמצעות הנפקת איגרות חוב ממשלתיות בבורסה.
בעיקרון כבר סביב מועד הבחירות החליט נתניהו באופן בלתי רשמי כי תקרת הגירעון לשנת 2016 תהיה 2.9%. ככל הידוע, הוא רצה להימנע מגירעון גבוה מ־3%, שחורג מהנורמה המקובלת על ה־OECD וקרן המטבע הבינלאומית. הגירעון לשנה הנוכחית צפוי להיות נמוך יותר — 2.5%–2.7%.
ואולם, כדי להקים את ממשלתו הרביעית הוא חתם על הסכמים קואליציוניים יקרים, שעלותם נאמדת ב־8 מיליארד שקל בשנה, וכך יצר לעצמו בעיה תקציבית. בהשוואת הדרישות התקציביות של משרד הביטחון (כ־58 מיליארד שקל) למה שמשרד האוצר מוכן לתת (כ־55 מיליארד שקל) יוצא שנתניהו חורג בכ־6–7 מיליארד שקל מתקרת גירעון של 2.9%.
אילו היה מצליח לשכנע את החרדים ואת בנט לפרוס את עלות ההסכמים הקואליציוניים על פני שנתיים והיה מרסן את התוספת לתקציב הביטחון, אפשר היה לעמוד בקלות יחסית בתקרת גירעון של 2.9%.
