דוידי אורב לנפגעי חוק הריכוזיות

הגיוס יסתיים בהצלחה. תסמכו על ישי דוידי שהוא לא היה יוצא למהלך בלי ידיעה ברורה לגבי הביקושים. כשיושלם הגיוס, תדווח פימי על ביקושים גבוהים בהרבה ממיליארד דולר. אבל מה מריץ את דוידי לגייס ולגייס, כשהשווקים בשיא ושוריים כבר ארבע שנים? 

עד 2008, אז גויסה הקרן הרביעית, גייסה פימי 700 מיליון דולר. מאז היא גייסה סכום כפול - 1.4 מיליארד דולר. פימי, שנחושה להשקיע בארץ ולא בחו"ל, בודדה בצמרת, אבל תעשיית הקרנות גדלה בעקביות. אייפקס הקימה קרן ישראלית שמגייסת קרוב ל־500 מיליון דולר, וקרנות קטנות יותר כמו קדמה, סקיי וטנא מגייסות 200-150 מיליון דולר.

מי שמסתמן ככוכב העולה, יובל כהן מפורטיסימו, גייס לאחרונה 400 מיליון דולר, לאחר שסיפר על ביקושים של מיליארד דולר אך אמר בשיחות פנימיות כי החליט לעצור כדי לשמור על ייחודיות. כהן זהיר. המוסדיים הישראליים ביקשו להשקיע אצלו מאות מיליונים אבל הוא הגביל אותם ל־100 מיליון דולר, והכעיס בכך את חברות הביטוח כלל ומגדל.

לדוידי תפיסה הפוכה. בשלוש השנים האחרונות ביצעה פימי השקעות של 750 מיליון דולר. מבחינתה, גם בשווקים גואים היא יודעת לזהות הזדמנויות. הקרן ניצלה כ־70% מפימי 5, שגייסה לפני שנתיים וחצי 850 מיליון דולר, וכבר יוצאת לגיוס הבא. פימי גדלה, ובסכומים גדולים, נפגעת היכולת לשמור על רמת התשואות המרשימה. הצלחות כמו תדיראן קשר, ליפמן או אינרום מגיעות פעם ב־10-5 שנים. התשואות של פי 10-7 שרשמה פימי בהשקעות האלה לא יכולות לחזור בשוק תחרותי ובוגר כמו השוק הישראלי כיום.

מנגד, חוק הריכוזיות צפוי לפלוט לשוק חברות ריאליות, ושם דוידי רוצה להיות. אנשי עסקים ישראלים לא יקפצו עליהן. מעטים מהם יכולים להשקיע כיום מאות מיליוני שקלים, ואלה שיכולים, נרתעים מהעליהום ומוגבלים רגולטורית.

השוק הופך לשוק של קרנות השקעה, והן ביצעו יותר מ־80% מהעסקאות בשנים האחרונות. הקרנות הזרות - בלקסטון, KKR, אוק־טרי - מתחילות לפזול, אבל מרביתן לא עשו כאן עסקאות גדולות. בנוסף, כדי לשמור על נוכחות רציפה, נדרשת אופרציה שלא כל קרן מוכנה לה. למגמה הזו יש מאפיין נוסף: לראשונה חברה עוברת מידי קרן השקעות אחת לשנייה. כך פורטיסימו עומדת לרכוש את פישמן הנדסה תמורת 170 מיליון דולר מקרן טנא, וסקיי רכשה את פטריות הגליל מקרן קדמה. עסקאות כאלה התאפשרו עד לאחרונה, בעיקר מטעמי חוסר בגרות.

היתרון של קרן הוא ביכולתה להשביח בלי סנטימנטים. אבל כאן נחשף גם הצד הקר של הביזנס - הרצון להרוויח ומהר, גם במחיר של פיטורי עובדים. לא בדיוק מה שחלמו עליו יוזמי חוק הריכוזיות.

ישי דוידי צילום: נמרוד גליקמן