רוני בעל החלומות

צמד חיות פרוותיות ענקיות, אחת ורודה ואחת ירוקה, משתוללות על הבמה. מאחוריהן ניצב חטיף בגודל אדם שעליו כתוב: "פאדג' החלל המשוגע של ת'וואקסו". להקת רוק מנגנת בצד. כעבור כמה דקות מופיע על הבמה אסטרונאוט. הוא ניגש למיקרופון ואומר: "לפני שאתחיל בהרצאה, הייתי רוצה להציג את מילת המפתח העתיקה והקסומה של היום". הלהקה מתחילה לנגן מוזיקה מחרישת אוזניים. שתי החיות הפרוותיות מפזרות דפים שעליהם המילה Fudge (סוג של ממתק ו/או התנהגות שנמנעת מלהתמודד עם משהו בצורה ישירה) ואחר כך רוקדות במרץ סביב האסטרונאוט.

לא הבנתם כלום? טוב מאוד. זו בדיוק הכוונה של האיש בתוך חליפת האסטרונאוט. קוראים לו רוני אבוביץ', ומלבד היותו חובב תחפושות ויצורים דמיוניים הוא היום גם אחד האנשים המדוברים והמסתוריים בהייטק העולמי. גם החברה שמאחוריה הוא עומד, "מגי'ק ליפ" (Magic Leap), שהשבוע נודע כי תפתח מרכז פיתוח בישראל, מסתורית לא פחות ממנו. בכניסה לאתר האינטרנט שלה, לדוגמה, יקבלו את פניכם זוג כפות ידיים אנושיות צמודות זו לזו, וכשהן ייפתחו תראו שבתוכן יושבת ילדה ובחיקה כלב. היא תנופף לכם לשלום. אם תשוטטו באתר בניסיון להבין מה בדיוק עושה החברה - ספק אם תצליחו. הפוסט הראשון בבלוג של האתר, למשל, נפתח בשיר מאת אבוביץ' שהולך כך: "אני אוהב את החלום של מציאות מדומה ומציאות מרובדת / אני אוהב גלידה / אני אוהב את אמא שלי (ואת אבא)". בפוסטים הבאים ממשיך אבוביץ' בקו ביזארי דומה ומספר על מסיכת הצלילה הראשונה שקיבל מהוריו כילד ועל הקשר ההכרחי בעיניו בין אהבה לטכנולוגיה.

רוני אבוביץ': הטכנולוגיה שלו מתיימרת להקרין תמונות ישירות לרשתית

אבוביץ' (44) כמעט לא מתראיין. כשהוא כן מדבר, זה לרוב לכלי תקשורת אזוטריים (אף שכל התקשורת המרכזית רודפת אחריו) או באופן מעורפל ואקסצנטרי, כמו באירוע שתואר לעיל - הצגת החברה במסגרת אירוע הרעיונות טד X לפני שנתיים בסרסוטה, פלורידה. במרץ האחרון היה אמור אבוביץ' לקחת חלק גם בפסטיבל טד המרכזי, אחד האירועים המדוברים בעולם ההייטק והעיצוב, אבל הוא הבריז ברגע האחרון בלי להסביר מדוע. וגם כשהוא מדבר, המידע שהוא מפזר על מג'יק ליפ הוא מעורפל, מלא בסתירות ובהפשטה מכוונת.

ב־2011, למשל, סיפר אבוביץ' על כוונתו לייצר אפליקציית מציאות מדומה למכשירי אפל. לאחר מכן הוא הודה שמדובר היה בתרגיל הסחה, כך שהפיתוחים האמיתיים שמג'יק ליפ עובדת עליהם לא ייחשפו. "יש המון מסתורין לגבי מה מג'יק ליפ עושה, ואני מקווה שחצי מכם לא באו כדי לגלות את זה, כי אני לא באמת מתכוון לספר", אמר בפברואר במסגרת הופעה פומבית נדירה, הרצאה בפני סטודנטים באוניברסיטת מיאמי שבה למד בצעירותו. בראיון שהעניק בשנה שעברה לביטאון לשכת הסחר של דרום פלורידה פיזר הצהרות כלליות ולא מנומקות כמו הבטחה שהפיתוחים שלו הם "העתיד של המחשוב ב־30 או 40 השנים הקרובות" ו"צורה חדשה של תקשורת בין אנשים למחשבים". את אסטרטגיית יחסי הציבור החמקמקה שלו הוא הסביר באמצעות השוואה לסרטי "שר הטבעות": "בתחילת ה'הוביט' תראו את העין של סמאוג, ואחר כך אולי את הזנב, אבל לא תראו את סמאוג עצמו עד שתלכו לסרט השני".

קסם של היומיום

ובכל זאת, מקריאה קצת יותר מדוקדקת, או מהיתקלות באחת ממאות הכתבות שנכתבו על מג'יק ליפ בתקשורת העולמית בחודשים האחרונים, תוכלו ללמוד שמדובר באחת החברות המובילות בתחום החם של "מציאות רבודה" או "מציאות מוגברת" או "מציאות קולנועית" (מושג שהמציא אבוביץ') - שזה בעצם הדור החדש של המציאות המדומה. התחום עוסק בשימוש בתוספי ראייה ש"משתילים" עצמים שיופיעו מולנו במציאות ממש כאילו היו חלק בלתי נפרד מהמציאות עצמה. למשל, טנקים שפורצים למשרד שבו אנחנו יושבים, לווייתנים שנראים כאילו הם מרחפים ממש מעלינו, או ילדות קטנות בתוך ידיים, כמו הילדה שמופיעה במסך הבית של מג'יק ליפ. התחום הזה עתיד לחולל מהפכה בעולם משחקי המחשב ובטכנולוגיה בכלל. "דמיינו שאתם מסתובבים בסין וכל מה שכתוב על השלטים הוא באנגלית", הסביר אבוביץ' לאחרונה, "במסעדות, כשאנשים מדברים אליכם (בסינית) יופיעו תחתם כתוביות תרגום בשידור חי".

מהי בדיוק החומרה שעליה תתלבש הטכנולוגיה הזאת? האם מדובר במשקפיים או במשהו משוכלל יותר? איש אינו יודע בוודאות, אבל המסתוריות שמג'יק ליפ טורחת לטפח סביבה לא מנעה מהחברות הגדולות בעולם לשים עליה את הז'יטונים שלהן. באוקטובר האחרון גייסה החברה לא פחות מ־542 מיליון דולר בסבב גיוס ענק שהובילה גוגל וכלל השקעה גם של חברת השבבים קוואלקום, אולפני הסרטים לג'נדרי וקרנות הון סיכון מובילות כמו קליינר פרקינס ואנדריסן הורוביץ. בסך הכל גייסה החברה קרוב ל־600 מיליון דולר ב־2014 ושווייה מוערך ב־2 מיליארד דולר - וזאת אף שעדיין אין לה מוצר ורק מעטים יודעים מה באמת היא עושה.

“באופן הגיוני אני יודעת שאין לפניי מפלצת כחולה עם ארבע ידיים, אבל זה ממש נראה ככה" - תיארה את הפיתוח של החברה רייצ'ל מץ' במגזין של אוניברסיטת MIT, שהיא בין היחידות שהתנסו באב־טיפוס ראשוני של הטכנולוגיה המסתורית. "משקפי גוגל על סטרואידים", כינה את המוצר שון הוליסטר בכתבת תחקיר באתר גיזמודו, שניסתה לחבר את חלקי הפאזל ולהבין מה בדיוק מייצרת החברה. אבוביץ' עצמו קורא לזה "קסם של היומיום" וטוען שהטכנולוגיה שלו "תהפוך גם ציניקנים לילדים בני עשר".

אבוביץ' מחופש לאסטרונאוט באירוע הרעיונות טד X לפני שנתיים. "הוריי שכנעו אותי ללמוד הנדסה ביו־רפואית בטענה שאסטרונאוטים יזדקקו למערכות שיעזרו להם לחיות בחלל"

רבים בתעשייה פירשו את ההשקעה של גוגל במג'יק ליפ כניסיון לשקם את פרויקט גוגל גלאס וכתשובה ל־2 מיליארד הדולרים שפייסבוק השקיעה בחברת המציאות המדומה אוקולוס. אחת הבעיות המרכזיות במשקפי גוגל היתה הקושי לשלב עצמים וירטואליים במציאות באופן אמין. במג'יק ליפ טוענים שפתרו בעיה זו על ידי פיתוח טכנולוגיה פוטונית שמשדרת את התמונות היישר אל הרשתית, בניגוד למשקפיים, המציגים מסך אל מול העין האנושית.

ג'דיי, נינג'ה וניתוחים רובוטיים

למג'יק ליפ, שהוקמה ב־2011, יש כבר כמה מאות עובדים. עד לא מזמן היא פעלה רק מדניה ביץ' בפלורידה, אך לאחרונה היא פתחה משרדים בקליפורניה, בסיאטל ובניו זילנד - ובקרוב תפתח מרכז פיתוח גם בישראל. בימים אלה עורכת החברה סבב ראיונות לאיתור עובדים לסניף הישראלי, שייפתח בדרך אבא הלל ברמת גן, בסמוך למקום שבו שכן מרכז הפיתוח הקודם של פייסבוק.

פתיחת המרכז בישראל אינה מקרית. רוני אבוביץ' אמנם גדל בפלורידה, אבל הוריו הם ישראלים לשעבר. אביו, יצחק אבוביץ', נולד בפתח תקווה ב־1940 ושירת בחיל האוויר. הוא עבר לארצות הברית ב־1962, נישא לאיטה גולדנהולץ - בתו של רב מירושלים ולימים אמנית - ועשה חיל כמתווך נדל"ן. ההורים הקפידו להעניק לרוני ולאחיו חינוך יהודי, הם ביקרו בישראל, וב־1990 רוני אף התנדב לצה"ל במשך חודש.

מקורבים אליו מתארים את אבוביץ' כאיש משפחה חם שמקפיד, למרות נסיעות העסקים הרבות, לשמור על מרכז החיים שלו בפלורידה, שבה הוא מתגורר עד היום. לכן הוא מתעקש שמרכז החברה יישאר במדינה הדרום־מזרחית, אף שהיה הגיוני למקם אותו באזור אסטרטגי יותר כמו עמק הסיליקון. הוא צמחוני מגיל 11, חובב טבע ואוהב לסייע לחיות פצועות. הוא ואשתו דבּ מגדלים בביתם מספר לא מבוטל של כלבים, חתולים, ציפורים וארנבים.

מג'יק ליפ אינו המיזם העסקי המצליח הראשון של אבוביץ'. כבר בתקופת הלימודים הקים בסיוע כספי של אביו את חברת Z-KAT לרובוטיקה ניתוחית, שהפכה לימים למאקו סרג'יקל והתפרסמה בייצור הזרוע הרובוטית הראשונה לביצוע ניתוחי ברך. האב מת ב־2008 בלי שזכה לראות את ההצלחה הגדולה הראשונה של בנו נמכרת לתאגיד הטכנולוגיות הרפואיות סטרייקר תמורת 1.65 מיליארד דולר. לדברי אבוביץ' מאקו נוצרה - איך לא - בהשראת "מלחמת הכוכבים". בכלל, חיבתו של אבוביץ' למדע בדיוני ולפנטזיה זועקת מכל עבר. הוא נוהג לתאר עובדים שלו באמצעות מילים כמו "ג'דיי" או "נינג'ה". "גדלתי על 'מלחמת הכוכבים', לא 'מסע בין כוכבים'", סיפר לאחרונה כדי להסביר איזה סוג חנון הוא בדיוק.

רוני אבוביץ': "הטכנולוגיה שלי תהפוך גם ציניקנים לילדים בני עשר" צילום: magicleap.com

אבוביץ' גדל גם על מודלים של מטוסים ומשחקי אטארי, ואת המחשב הראשון שלו (מקינטוש) קיבל בגיל שמונה. "הוא מוזר. מוזר מאוד", סיפרה אחותו מינדי סיגל אבוביץ' בינואר למגזין האינטרנט "ביזנס אינסיידר", והסבירה שמדובר במוזר במובן של חנון יצירתי גאון. "אני חושבת שרוני ימשיך להפתיע אותי במשך כל חיי", הוסיפה.

ההורים עודדו את ילדיהם ליצירתיות ושבירת מוסכמות. לכבוד בת המצווה של מינדי, למשל, כל המשפחה התחפשה. מינדי היתה חייזר כסוף ואחיה רוני היה אביר ימי־ביניימי (אחיהם הצעיר התחפש באותה הזדמנות לחייל צה"ל עם מחרוזת צהובה על צווארו). "ההורים שלנו עודדו דברים כאלה", הסבירה מינדי, ותיארה את אמם "אמנית פרועה" ואת אביהם "יזם משונה". מינדי היא כיום מתופפת שהקימה ומוציאה לאור את מגזין "טום־טום" - המגזין היחיד בעולם המוקדש למתופפות נשים - ומתכוונת לקיים השנה אירוע לכבוד המגזין שלה בתל אביב.

אבוביץ' למד לתואר ראשון ושני באוניברסיטת מיאמי, וסיים לימודי תואר שני בהנדסה ביו־רפואית. בימי האוניברסיטה שלו גם צייר קומיקס, התמחה בהטלת כידון וחלם לבנות חלליות. "הוריי שכנעו אותי ללכת לתחום של הנדסה ביו־רפואית, כי הם אמרו שאסטרונאוטים שטסים למאדים יזדקקו למערכות שיעזרו להם לחיות בחלל", הסביר את המעבר מחלליות לתחום הארצי.

משפחת אבוביץ' מחופשת לרגל בת המצווה של האחות מינדי (רוני עומד במרכז). מינדי: "אני חושבת שרוני ימשיך להפתיע אותי במשך כל חיי" צילום: magicleap.com

אבוביץ' מצטייר גם כאיש רחב אופקים בתחומים שונים. בין השנים 2005 ל־2010 תחזק בלוג בשם "Fix the world" שבו כתב על נושאים כמו דת, פוליטיקה, מוסר וצמחונות. באחד הפוסטים שלו הציע להעביר את המלחמות בעולם לרשת ולקיים אותן שם ללא שפיכות דם, כך שגם "סבתות, ילדים ואפילו חתולים חכמים" יוכלו לקחת בהן חלק. הוא גם חבר בלהקת רוק וירטואלית בשם "ספארקידוג וחברים" שבה הוא מנגן בגיטרה ובבס.

אך אין לשכוח כי לצד התימהונות והאקסצנטריות שלו, אבוביץ' הוא בראש ובראשונה ממציא מחונן ואיש עסקים ממולח, שהצליח לשכנע כמה מהחברות הגדולות בעולם להשקיע בו מאות מיליונים. "יש לו כישרון טבעי לשכנע אנשים בחזון שלו. ברעיונות שלו לפתרון בעיות", סיפר שותפו לשעבר בחברת מאקו סרג'יקל, וויליאם טפיה, ל"ביזנס אינסיידר". טפיה סיפר כיצד בשנות התשעים, כאשר ניתוחים אורתופדיים עדיין בוצעו בעיקר באמצעים פשוטים כמו פטישים ומסורים, הם הציגו את השרטוטים העתידניים שלהם למנתח וויין קרנס, שחשב שהם פשוט משוגעים. גם המשקיעים לא התלהבו בתחילה מרעיונותיהם, אבל אבוביץ' עשה הכל כדי לשכנע אותם - כולל השגת גופות כדי להדגים עליהן את יעילות המוצר שלו. התלהבותו הצליחה לגרום לאנשים מוכשרים לעבוד אצלו כמעט בחינם. "ברגע שהוא מתחיל משהו הוא לא יוותר. הוא מסוג האנשים של 'אני הולך לגרום לזה לעבוד, גם אם אמות בדרך'", מתאר טפיה את העקשנות של אבוביץ' כאחת התכונות שבבסיס הצלחתו.

לווייתן מרחף באתר מג'יק ליפ. "יש המון מסתורין לגבי מה החברה עושה ואני מקווה שלא באתם לגלות את זה, כי אני לא מתכוון לספר", אמר אבוביץ' לקהל בהופעה פומבית נדירה צילום: magicleap.com

ואמנם, בסופו של דבר העקשנות הזאת השתלמה מאוד. מאקו הצליחה לגייס 350 מיליון דולר ממשקיעים, הונפקה ב־2008 וגלגלה כ־100 מיליון דולר בשנה עד שנמכרה לפני שנתיים ביותר ממיליארד וחצי דולר.

מחפשים קוסמים וגורואים

ב־2010 שינה אבוביץ' את הטייטל שלו במאקו ל"מנהל חזון ראשי", מה שאפשר לו לעסוק פחות ביומיום הניהולי ולהשקיע זמן רב יותר בחשיבה. בתקופה זו החלה מג'יק ליפ לקרום עור וגידים במוחו.

גם פה לא כולם השתכנעו מיד. מפתח המשחקים הנודע גראם דווין סיפר כי בפגישתם הראשונה אבוביץ' שרטט בפניו משוואות מתמטיות ודיבר בצורה כללית מאוד על הפיתוח שלו, והוא חשב שמדובר בבזבוז זמן. רק לאחר מכן הוזמן דווין למשרדי החברה, התנסה בטכנולוגיה, ושינה את דעתו. "לא חשבתי שמשהו כזה אפשרי", הצהיר.

אבוביץ' אומר שהיה רוצה להפוך את מג'יק ליפ לחברה בגודל של "תפוח" - רמז לשמה של ענקית המחשבים. ניכר שהוא לא חושש לחשוב רחוק ובגדול, גם על רעיונות שעשויים להישמע לרובנו הזויים. באתר החברה מצוין שהם מחפשים "אנשים עם חזון, קוסמים, גורואים" ו"פיזיקאים פסיכדליים", וההתלהבות של אבוביץ' מצליחה למשוך אחריו פורצי דרך בתחומים שונים. לא מזמן, למשל, גייס את סופר המדע הבדיוני ניל סטיבנסון כדי לשמש "עתידן ראשי" של החברה (כדי לגייס אותו הופיעו נציגי החברה בפתח ביתו עם חרב מ"שר הטבעות"). לצדו גויסו גם דווין; סקוט הנרי, סמנכ"ל הכספים לשעבר של ביטס; מספר 2 בגוגל סונדר פיצ'איי; וריצ'רד טיילור, מייסד ווטה - חברת האפקטים המיוחדים שמאחורי סרטים כמו "ההוביט" ו"שר הטבעות". במפגש עם יזמים במיאמי בשנה שעברה המליץ אבוביץ' למאזיניו "לשכור אנשים שיבעטו ברעיונות שלכם לחתיכות כדי לראות אם אתם עדיין עומדים". באותה הזדמנות גם המליץ להם לקרוא את הספר הסיני מהמאה השישית לפני הספירה "אמנות המלחמה" מאת סון טסו.

עדיין לא ברור מתי הטכנולוגיה של מג'יק ליפ תהיה זמינה לשימוש רחב, אך בהרצאה שלו בפלורידה הבטיח אבוביץ' ש"כשנשיק אותה, זה יהיה פשוט ענק". נראה שאפשר להאמין לו. כי למרות כל הערפל והמסתורין, נראה שאבוביץ' מצליח בסופו של יום להיות גם מופרע וגם רציני, לשלב באופן נדיר בין חלומות באוויר לשתי רגליים על הקרקע.