העליון: בני-זוג יתומי צה"ל אינם זכאים לפטור נוסף ממס רכישה
כל אחד מבני הזוג זכאי לפטור ממס רכישה בנפרד, אך משנישאו – קבע ביהמ"ש - הפכו ליחידה משפחתית אחת ולכן לא ייהנו מההטבה נוספת
בית המשפט קבע שאמנם כל אחד מבני הזוג זכאי לפטור ממס רכישה בנפרד, אך מהרגע שנישאו – הפכו ליחידה משפחתית אחת ולכן לא ייהנו מההטבה פעם נוספת.
שני יתומי צה"ל, גבר בן 48 ואישה בת 44, נישאו זה לזו ב-1996. ליתומי צה"ל מגיע עד גיל 40 פעמיים פטור חלקי ממס רכישה. הזוג ניצל את הפטור לראשונה ב-1996 כשקנה דירה, ובפעם השנייה ב-2001 כשרכש דירה אחרת.
ב-2007 הזוג שידרג את עצמו לדירה חדשה, והגיש בקשה לפטור חלקי נוסף בשל זכאותה של האישה כיתומת צה"ל. מס שבח דחה את הבקשה, שמשמעותה הטבה בסך של 86 אלף שקל, מהסיבה שבני הזוג קיבלו אותה כבר פעמיים כתא משפחתי משותף. לאחר השגה וערר שנדחו הם פנו בית המשפט העליון.
לטענתם, לשון החוק קובעת כי ההטבה היא ל"אדם אחד" ולא לתא משפחתי. כך, כשרק אחד מבני הזוג הוא יתום צה"ל ההטבה תינתן לכל משפחתו, ולכן כששני בני הזוג הם יתומים, ההטבה צריכה להינתן לכל אחד בנפרד. לדעתם, מטרת החוק היא לסייע לכל אחד מבני המשפחות של אלו שהקריבו את חייהם למען המדינה. אי-מתן ההטבה יוביל לדעתם לפגיעה בשוויון ולאפליית יתומי צה"ל שנישאו, בניגוד לזוגות שרק אחד מהם הוא יתום צה"ל.
מנגד טען מנהל מס שבח שמטרת החוק היא סוציאלית – להקל עם מי שנדמה שעלול להתקשות ברכישת דירה בעקבות נסיבות חייו. לדעתו, אם יינתן לזוג פטור נוסף ייווצר מצב של "כפל פטור" והם יהיו במצב טוב יותר מכל יתום צה"ל אחר.
עמדה הפוכה לרובינשטיין ולמלצר
בית המשפט העליון דחה את הערעור בדעת הרוב של השופטים יצחק עמית והמשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין. לדעתם, תכלית ההטבה בתקנות מיסוי מקרקעין היא סוציאלית, שכן אותה הטבה ניתנת גם לנכים ולנפגעים, ואין מקום לתת לפטור פירוש מרחיב ולהעניקו ארבע פעמים (פעמיים לכל אחד מבני הזוג).
פרשנות השופטים הייתה שהמחוקק ביקש לסייע ליתומי צה"ל בצעדיהם הראשונים ולכן הגביל את ההטבה ליתום עד לגיל 40 לשתי רכישות. המחוקק אף הרחיב את הפטור באופן כזה שיחול גם כשרק אחד מבני הזוג זכאי לו, אך לדעתם לא הייתה לו כוונה להרחיב אותו לארבע רכישות דירה כשמדובר בשני זכאים. הרחבה שכזו עומדת בניגוד לרעיון התא המשפחתי בחוק ועלולה ליצור אפליה.
המשנה לנשיאה הוסיף שגם אם המחוקק התכוון לתת את ההטבה לכל אחד מבני הזוג פעמיים, כלומר בסך הכל ארבע פעמים, אז יש לפרש אותה כך שכל אחד מהם זכאי להשתמש בפטור החלקי שלו רק ביחס לחצי משווי הנכס.
השופט חנן מלצר, שהיה בדעת מיעוט הציע לקבל את הערעור. לדעתו תכלית הפטור החלקי היא לתת הטבה לזכאים נוכח נסיבות חייהם והצורך להכיר להם כבוד ולסייע להם, הטבה שלא הוגבלה להקשרים ספציפיים. לעניין מימוש הפטור החלקי, סבר השופט מלצר שאין לצמצם פטור של שני בני הזוג כתוצאה מכך שיצרו תא משפחתי אחד, כיוון שזה לא מה שכתוב
בחוק. לפיכך, כששני בני הזוג זכאים להטבה – כל אחד מהם זכאי לה פעמיים.
לבסוף נפסק כדעת הרוב כאמור, ובנסיבות המיוחדות של המקרה הצדדים לא חויבו הוצאות משפט, ואף ההוצאות שנפסקו לחובתם בערר בוטלו.
אני סבורה שתוצאת פסק הדין יוצרת מעין "קנס" לאלה שבחרו להינשא שכן ההטבה שלהם מצטמצמת, ובכך נותנת עידוד נוסף לאלה שבוחרים שלא להינשא.
המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערים : עו"ד צבי קורץ, עו"ד איתי שכטר
• ב"כ המשיב: עו"ד ציפי קוינט-שילוני
עו"ד נורית פיש עוסקת במיסוי מקרקעין ובדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים