פלוג בישיבת הממשלה: "להעלות מסים כדי לא להגדיל את נטל החוב שלנו ושל ילדינו בעתיד"

בסקירה שהציגה היום נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ציינה הנגידה כי לממשלה יש עודף התחייבויות בצד ההוצאות שעומד על 15 מיליארד שקל, מתוכם 8 מיליארד כתוצאה מההסכמים הקואליציוניים, זאת במטרה לעמוד ביעד גרעון של 2.5%. על פי המתווה הקבוע בחוק יעד הגירעון ל-2016 היה אמור לעמוד על 2%, אך אותו הגדירה הנגידה כ"שאפתני". 

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל צילום: עמית שאבי

הנגידה הסבירה כי, הגירעון בתקציב ממומן באמצעות חוב, ולכן הגירעון של היום, מתווסף לחוב הקיים ומעלה את רמתו לכל השנים הבאות.

לטענתה ככל שנתרחק מהרמה של 2.5 אחוזי תוצר כך ייתפס הדבר כחוסר מחויבות של הממשלה לאחריות פיסקלית ויביא לעלייה של יחס החוב לתוצר.

"חשוב להדגיש כי הגירעון הנוכחי, הוא גרעון מבני", אמרה הנגידה, "גירעון הנובע מפער בסיסי, בין היקף ההוצאות של הממשלה ומקורות ההכנסה של הממשלה ולא מגורמים זמניים".

"בתנאים הנוכחיים, כאשר רמת הפעילות היא גבוהה, האבטלה נמוכה, ואין הוצאות ביטחון זמניות חריגות; אין זה סביר להגדיל את יחס החוב לתוצר, ובוודאי שלא את הגירעון. על רקע זה, קרן המטבע המליצה לנצל את התקופה הנוכחית להפחתה אגרסיבית יותר של הגירעון – בהתאם ליעדים הקבועים בחוק (יעד גרעון של 2%-ע"מ). בהינתן מצב הכלכלה העולמית זהו יעד שאפתני מאד, אבל הוא מלמד על הצורה בה הגירעון ייתפס מחוץ לישראל".

הנגידה הסבירה לשרים כי "כדי לצמצם את ההוצאה על שירותי החוב, וכדי להבטיח שהממשלה תוכל להתמודד עם זעזועים שעלולים לפקוד את המשק, מחוץ או מבית, חשוב להמשיך ולהפחית את משקל החוב בתוצר, גם אם במתינות. ההתפתחות של החוב הציבורי היא גם המשתנה החשוב ביותר עליו מסתכלות חברות הדירוג כאשר הן מעריכות את מצבו הפיננסי של המשק".

ההוצאה הציבורית נמוכה בישראל מהממוצע ב-OECD

צריך להעלות מסים

הנגידה גם התייחסה לפן נוסף בתקציב- הוצאות הממשלה וציינה כי ישראל במקום ה-24 מתוך 32 מדינות בהשוואה של הוצאות הממשלה.

בהתמקדות בהוצאות האזרחיות, לדבריה, ישראל במקום האחרון עם 30.8% לעומת ממוצע של 43% במדינות ה-OECD, לדבריה קיצוץ נוסף בהוצאות המשרדים ירחיק אותנו עוד יותר מהסטנדרטים המקובלים בשירותים הציבוריים, ועלולה לפגוע גם במנועי צמיחה (כמו השקעות בתשתיות, הוצאות מו"פ ומימון ההשכלה הגבוהה).

מנגד, אמרה הנגידה כי ההכנסות ממסים עומדות בישראל על 31% מהתוצר בלבד, 3% פחות מהממוצע במדינות ה-OECD.

לדבריה איזון התקציב לא צריך להיות באמצעות קיצוץ בתקציבים האזרחיים, כפי שמתכננים בממשלה אלא בצמצום פטורים מעוותים ממסים, כמו הפטור ממע"מ על פירות וירקות, או הטבת המס לחיסכון פנסיוני ברמות ההכנסה הגבוהות. לדבריה, אם לא ניתן לעשות זאת ,יש צורך להעלאות את שיעורי המס, וזאת כדי "לא להגדיל את נטל החוב שאנו וילדינו נשלם בעתיד".

עוד עולה מהמצגת שהציגה הנגידה כי הוצאות הביטחון של ישראל גבוהות באופן משמעותי משאר העולם. בעוד שאחוז הוצאות הביטחון של ישראל ביחס לתוצר עמד על 5.8% ב-2014, הממוצע ב-OECD עמד על 1.5% גם בהשוואה למדינות שאינן פינלנד או דנמרק הוצאות הביטחון של ישראל גבוהות באופן יחסי, כמו למשל לבנון, ירדן, מצרים, עיראק ועוד.

נקודה נוספת שהעלתה הנגידה היא החשיבות שבשקיפות רישום הוצאות הממשלה. "אחת הסיבות שהממשלה מתמודדת עתה עם גירעון גדול בהרבה מהיעדים הקבועים בחוק היא שההחלטות התקציביות שהתקבלו בשנים האחרונות – כולל בעת כינון הממשלה הנוכחית – התעלמו מהכללים הפיסקליים. החלטות אלה מחייבות פעמים רבות לא את התקציב בשנה בה הן מתקבלות אלא בשנים הבאות, בהתעלם מהכללים הרב-שנתיים. כאשר מגיע זמן המימוש של ההחלטות, הממשלה נאלצת לבחור בין פריצת הכללים לבין הפרת ההתחייבויות התקציביות שלקחה על עצמה." הנגידה גם המליצה לממשלה לעשות שימוש במערכת ה"נומרטור" של אגף תקציבים שפורסמה היום ב"כלכליסט", מערכת שתחייב את ההחלטות שיש להן עלות רב שנתית להיות עקביות עם היעדים הרב שנתיים.

עוד התייחסה הנגידה לכך שבאגף תקציבים מעוניינים לרשום את העלות וההכנסות של תוכנית פינוי והעברת בסיסי צה"ל לדרום מחוץ לתקציב, למורת רוחה של החשבת הכללית וציינה כי "חשוב שהעלויות של תוכניות אלה יירשמו כמקובל ואף ציינה כי " אם יש צורך, עדיפה הגדלה חד-פעמית של הגירעון לצורך רישום הוצאות אלה מאשר רישום לא סטנדרטי בסעיפי המימון בתקציב".